סין היא אימפריה ומעצמה כלכלית ותעשייתית אדירה אשר הולכת ומתפתחת.
הכלכלה הסינית היא כלכלה סוציאליסטית, ומשמעותה היא שכל המוסדות הפיננסיים, המוסדות הבנקאיים, המשאבים ואמצעי הייצור מוחזקים בידי העם או בידי המדינה. אולם במקביל, מאז סוף שנות השבעים בחרה סין להנהיג כלכלה גלובאלית שמשמעותה כלכלה תחרותית. בהתאם, סין פתחה את שעריה לעולם הרחב, והביאה פיתוח וקידום של המסחר הגלובאלי, פיתוח יצוא ענף ובהיקפים הולכים וגדלים ממדינת סין למדינות ברחבי העולם ופתיחת סין לכניסת הכנסות והשקעות חוץ ממדינות שונות ברחבי העולם.
המטבע הסיני הוא יואן.
סין מתייחדת במחצבים ומשאבים טבעיים רבים ובכלל זה ברזל, פחם, גז, נפט, מתכות שונות ועוד. אין פלא כי התעשייה הסינית מפותחת ענפה ומגוונת, ומשתרעת על פני תחומים רבים החל במיצוי המשאבים הטבעיים דהיינו ברזל, פחם, פלדה ומתכות בכלל, עבור דרך ייצור ותעשייה של כלי תחבורה, אלקטרוניקה, טלקומוניקציה ותקשורת, צעצועים, טקסטיל והנעלה ועוד. במאמר מוסגר נציין, כי עוד מימים ימימה נחשבת סין כאחראית להמצאות ופיתוחים חשובים ודרמטיים שונים, למשל הנייר והדפוס.
ענפי חקלאות שונים מפותחים בסין ובהם אורז, תה, תירס, תפוח אדמה ועוד.
התפתחות הכלכלה הסינית בכלל והתאוצה הגבוהה של התפתחות הכלכלה הסינית בפרט, הביאו עימם גם תוצאות שליליות, רובן בתחום איכות הסביבה והאקולוגיה אך גם בתחום החברתי ובתחום הסוציואקונומי. סין סובלת מהחמרה של זיהום אוויר, זיהום מקורות מים, זיהום סביבתי, זיהום תעשייתי, בירוא של שטחי צמחיה. בנוסף הולכים וגדלים פערים סוציואקונומיים בין שכבות האוכלוסייה וקצב צמיחה של הכלכלה הסינית שאינו מדביק את רמת החיים של הסינים.