קטגוריה: נהלי בדיקות דר. שריידר

בס"ד

שיחזור נוהלי בדיקות 3- דר' שריידר, סימסטר א', מועד א', התש"ע 2010

1. נבדק ראה בבדיקת השעון 3-9, מה יהיה ברשתית?
א. אליפסה עומדת
ב. אליפסה שוכבת
ג. עיגול ברור
תשובה נכונה: א' לפי מאיה או ב' לפי מושקוביץ

2. שמים לאדם עדשה מגדילה במרידאן האופקי בלבד בעין ימין, מה יראה
א. הקיר קרוב בצד שמאל
ב. הקיר קרוב בצד ימין
תשובה נכונה: א'

3. שמים לאדם ב- 2 העיניים הגדלה אנכית:
א. תופעה גיאומטרית נגרמת ללא שינוי תפיסתי
ב. תופעה נגרמת ללא שינוי תפיסתי
תשובה נכונה: ב'

4. מה לא רלוונטי לגבולות דיסקה מטושטשים:
א. Red cup
ב. לחץ תוך עיני
ג. Svp
ד. פינהול
תשובה נכונה: אין לדעת-פינהול כי גבולות מטושטשים מעיד כבר כנראה על פתולוגיה מסוימת ולכן פינהול לא רלוונטי

5. יחס C/D של 0, מראה על:
א. חוסר ברקמה גליאלית
ב. הכל יהיה צהוב
ג. מצב נורמלי
תשובה נכונה: ג'

6. כאשר קשה לראות למטה וימינה, השריר הפגוע הוא:
א. RIR
ב. RIO
תשובה נכונה: א'

7. בן 12 שיש לו איזוטרופיה לרחוק, ואיזוטרופיה יותר גדולה לקרוב, מה סביר להניח שאין לו:
AC/A נמוך

8. מיופ של 6060 בן 45, לא משתמש בתיקון לקריאה, מה נכון?
א. FCC 2.50+
ב. 5.25-
תשובה נכונה: אין לדעת

9. נבדק Basic eso
א. לקרב
ב. להרחיק ולתת משקפי (+)
תשובה נכונה: ב'

10. מיופית של 6.00- בת 45, שיש לה עוד 0.50- כי היא טוענת שהיא רואה עם זה יותר חד, האם זה מקלקל?
כן, אם היא שמה עדשות מגע

11. בסליט למפ ב- retroillumination:
א. 45 מעלות
ב. עכירויות בע"מ
ג. אנדותל
תשובה נכונה: לא ידוע-אנדותל

12. עם מה בודקים בסליט את העדשה התוך עינית?
Optic Section

13. Cross chl ידני?
נותן אפשרויות גדולות יותר של הצילינדר

14. מוסיפים 0.25- לצילינדר בבדיקת השעון והמרידאן השתנה:
א. הבדיקה הסתיימה
ב. הנבדק בערפול
תשובה נכונה: אין לדעת-הנבדק עדין בערפול בשלב זה

15. בדיקה B.B מהי יכולה להראות
א. ציקלופוריה ופריזמה הוריזנטלית
ב. ציקלופוריה וסטראופסיס
תשובה נכונה: אין לדעת-ציקלופוריה והוריזונטלית(הוא יראה ששתי השורות לא בדיוק אחת מעל השניה)

16. נבדק בן 75, יש לו זוג משקפיים לרחוק וזוג משקפיים לרחוק, מתלונן שבשנתיים האחרונות הראיה שלו התדרדרה בהדרגה, אחרי ח"ר, נבדוק:
א. רטינוסקופיה
ב. סליט למפ
תשובה נכונה: ב'

17. ילד בן 4 עם הפרעות קשב, נבדוק לו:
א. תנועות מעקב
ב. בדיקת אישונים (בעיקר undirect)[
תשובה נכונה: א'

18. הזדמנות לבדוק עובר (-) ב:
B.I לרחוק

19. עצב 7:
בלוטת הדמעות

20. עצב 8:
שרירים אלכסוניים

21. העצב הקצר ביותר:
ריח

22. עצב 5:
נותן תחושה לפנים

23. עין שמאל מיופית, עין ימין אמטרופית, הוא מסתכל ימינה, מה יש לו:
א. Eso
ב. Exo
תשובה נכונה: א'

24. היפרופ פשוט אסטיגמט בן 70, אקס 60, באיזה שעה יראה הצילינדר לבודק:
א. 1-7
ב. 2-8
תשובה נכונה: אין לדעת, צריך את השאלה המדויקת

25. היפרופ לא מתוקן עם אקס 60 בסטנאופיק סליט, נמצא אקס:
א. 60
ב. 150
תשובה נכונה: אין לדעת

26. NRA PRA מקבילים לבדיקה:
Range of clear

27. ראיה דו עינית תקינה, מוסיפים עדשות (+) לקריאה, למה זה יגרום?
א. אמפליטודה תגדל
ב. B.O לרחוק ירד
ג. B.I לקרוב
ד. NRA יגדל
זה יגרום לBO לרדת כי הוא יעשה יותר התבדרות ופחוות התכנסות ואם NRA היה מלכתחילה תקין לא הגיוני שהוא יגדל כי אז הוא ישחרר יותר מהמרחק
28. SILO
לא מדכא בטוח

29. מה חייבים לשאול בכפילות:
אם גם כשעוצם את העין יש כפילות

30. במצב של טרופיה
עין אחת עיוורת זמנית בזמן ש 2 העיניים פקוחות

31. A.G
בדיקה לשדה ראיה מרכזי

32. מיופ מורכב עם אקס של 180 שם את הסטנופיק סליט ב- °90
א. הנבדק טעה
ב. צריך להוסיף צילינדר
ג. צריך להוסיף ספייר
תשובה נכונה: אין לדעת-הוא חושף את הצילינדר ולכן זהו השלב שבו נוסיף צילינדר

33. ניסית לעשות המפריס הנבדק גילה ניסטגמוס:
ערפלת יותר מידי את העין הלא נבדקת

34. מה הייחוד של רוביצ'ק?
ייצוג לכל המרידאנים

35. מה נכון לגבי S.S בסליט:
הגדלה נמוכה

36. אדם רואה טוב מרחוק ומקרוב, אך מתעייף בקריאה, מה לא סביר שנמצא לו:
א. תנועת נגד ברטינוסקופיה
ב. היפרופיה
ג. FCC 1.00+
תשובה נכונה: א'

37. בנאדם עם יתרות מיזוג גבוהות עד הטשטוש ו- NPC רחוק מהאף, מה ייתכן?
א. נכשל בפלוס
ב. נכשל במינוס
תשובה נכונה: ב'

38. פרסביופ רואה את הקוים האנכיים יותר ברור ב FCC, מה זה אומר:
הבדיקה לא אמינה

היו עוד שתי שאלות על פארקס.

בס"ד
שיחזור נוהלי בדיקות/דר' שריידר – שנה ג' סמס' א' 2009
1.על מה מתבססת בדיקת רוביטשק?
אבחנה בסימטריה, אבחנה בין טשטוש לכפילות
2. איזה עצב עושה את המסלול הקצר ביותר למוח? 1
3. על מה אחראי עצב 8 ? שמיעה
4. על מה אחראי עצב 7? אוביקיולריס
5. מה בודק conical beam ?תאים בלשכה הקדמית
6. בבדיקת זוית העין – לאיזה תאורה זה דומה? Sclerotic scatter
7. Npc עד האף ויתכן true convergence insufficiency אם יש לו? ac/a גבוה.
8. פרסביופ – יקשה עליו אם יהיה לו ? true convergence insufficiency
9. אצל מי לא נצפה להתכנסות מיזוגית גבוהה? convergence insufficiency
10. בבדיקת ערפול – מה נגלה בקלות.? Latent nystagmus
11. בדיקת המפרסיס יעלה לבדוק? Latent nystagmus
12. ילד בן 15 – מה הכי חשוב לנו לדעת? אם עבר טיפול בראיה/רטיה/תרגילי עיניים
13. ילד שמתקשה להעתיק מהלוח – מה יש לו? Accommodative infacility
14. על מה יתלונן אדם עם accommodative excess
15. מיופ צעיר עם 12exo לקרוב- מתי ירכיב משקפיים? כל הזמן
16. בבדיקת ערפול עשינו ערפול והנבדק אמר שכל הקווים זהים- הערפול נעשה כמו שצריך. מה נעשה? נוסיף 0.25+ לוודא עירפול.
17. בבדיקת שמש רוב הקווים בולטים – מה סביר? יש cly נמוך אם בכלל.
18. אדם עם 25esophoria לרחוק ו- 10esophoria לקרוב?
Ac/a גבוה והיפרופיה לא מתוקנת.
19. אדם עם 15esophoria לרחוק ן- ortho לקרוב- מה סביר?
Divergenc insufficiency
20. בבדיקת סטנאופיק סליט- מרשם 90* 1.50-0.50- ושם חריץ ב-180 –
כמה נצטרך להוסיף כדי שיראה טוב? 2.00-
21. בסטנאופיק סליט 90* 1.00-0.50- איפה יניח את החריץ כדי לראות הכי טוב?
90, אם הערפול תקין
22. אדם מסתכל למטה ושמאלה וזה קשה- איזה שריר פגוע? LIR
23. לאדם יש חדות ראיה 6/20 – מה לא סביר? Sph 1.75+
24. איזו בדיקה מרחבית מקבילה לnra/pra ? range of clear vision
25. מה עושה עצב 5? נותן תחושה ללחמית
26. בבדיקת זווית העין קטע שחור שווה לפס אור (קרנית)? זווית פתוחה לגמרי
27. איפה נראה SOLI בחיי היומיום? מטוס שממריא.
28. מה לא מוסבר לפי הכללים הדו עיניים? Divergence insufficiency
29. בבדיקת שמש קווים 6-12 ברורים – איזה ציר לתיקון? 180- עם הכלל
30. בבדיקת שמש מרשם עם Ax 160 – מה יבלוט? בין 5 ל-6
31. צעיר מיופ ללא תיקון רואה 6/20 ועם פינהול רואה 6/7.5?
זו רפרקציה נורמלית ושכיחה
32. שמים עדשה מגדילה בכל עין רק במרידיאן ורטיקלי ?
תופעה נגרמת, ללא שינוי תפיסתי
33. משתמשים בשני maddox rod כדי לבדוק ? cyclophoria
34. בשלב 3 בבדיקת פארק RSO חשוד- מי עוד חשוד? LSR
35. בשלב שני בבדיקת פארק LIO חשוד לפגוע – איזה עוד שריר חשוד? RIR
36. כששמים עדשה פלוס במרדיאן אופקי בעין ימין? נראה קירוב בשמאל.
37. הוספת עדשות פלוס ו-NPC משתפר – מעיד על?
Pseudo convergence insufficiency
38. אדם עם 16exophoria לקרוב – למה נוטה?
פרסביופ, יראה מטושטש לרחוק, ___________
39. PRA גבוה ואמפליטוד נמוך – מה סביר?
דיכוי עין באמפליטוד, דיכוי עין ב-pra, nra גבוה
40. מיופ מתוקן מוריד משקפיים לקריאה – מה סביר?
Acc.exess, exophoria, esephoria

הרצאה 1
נהלי בדיקות 3/ דר' שריידר
מה יהיה לנו?
1) הבדיקה האופטומטרית- מנקודת מבט קלינית
2) שיטות נוספות לרפרקציה ואיך לנהל בדיקה כשאין פורופטר
3) בדיקות רפואיות, כמו: סליט למפ, אופטלמוסקופיה וכו'

הבדיקה האופטומטרית מנקודת מבט קלינית
נתחיל מתולדות ותופעות מנקודת מבט קלינית
תולדות ותופעות נחלק למספק חלקים:
1) מה מפריע לך? למה באת?
2) מתי זה קורה?
3) האם זה רק בעין אחת? איזו עין?
4) מה עשית עד עכשיו בגלל הבעיה?
5) האם מה שעשית עזר?
זה נותן לנו את המסגרת לעשיית הבדיקה, לדוגמה: אם נדבק יתלונן שיש לו משהו בעין נתחיל ישר עם סליט למפ.
צריך לחקור את התלונה הראשית, מעבר לכך נרצה לדעת:
1) איך אתה רואה? האם אתה רואה טוב אם המשקפיים שלך? האם אתה רואה טוב לרחוק ולקריאה?
2) האם אתה מתעייף כשאתה קורא?
3) האם אתה רואה כפול? אם כן, מתי? באילו תנאים? האם הכפילות הזו היא גם כשאתה עוצם עין אחת?
מנוקולר דיפלופיה= כפילות ראיה שקיימת גם בעין אחת, ישנם מספר גורמים שיכולים להתקיים כאן:
1) אנקורקטד אסטיגמטיזם- אם יש צילינדר לא מתוקן, לכל מרידיאן יש את המיקוד שלו, במקומות שונים כמובן וזה יכול לגרום לכפילות. התמונה השכיחה ביותר של צילינדר לא מתוקן הוא טשטוש ראיה. הצילינדר יחסית גבוה וזה עלול לגרום לכפילות של ממש.
2) קטרקט- מפצל את האור ובמקרים מסויימים יכול לפצל את האור כך שיש שתי דמויות. דיסק של שיינר- יש שי פיינהולים- אם חוסמים את רוב הקרניים נשארים עם שתי דמויות המרוחקות אחת מהשניה, כפילות במקום טשטוש. אם יש קטרקט במרכז העדשה יכול לחסום את הקרניים המרכזיות וטשטוש ראיה יכול להתפרש בתור כפילות חד עינית.
3) עכירות במידיה ולא בעדשה
4) אישון לא תקין- נוצר מעיין שיינר דיסק בקשתית עצמה, בעצם שני אישונים או יותר ולא רק אחד, גורם לכפילות ראיה (יותר מאישון אחד= פוליקוריה) יכול להיות מלידה= קולבומה=הקשתית לא נסגרה מלמטה כך שנוצר מעיין אישון עם חלק מוארך תחתון (אם רק הקשתית לא נסגרה נקרא אנטריור קולבומה) או ניוון הקשתית. בקולבומה אם החלק האחורי לא נסגר אין סיליאר בדי או רשתית יכול להגיע עד לאופטיק דיסק ואז זה רחב מאוד, השדה העליון נפגע קשות כי אין רשתית והעיניים האלה סובלות מראיה לקויה ביותר. קולבומה- ספרטקום של אי סגירה שיכול להיות קל מאוד שנסגר מאחורה אבל לא מקדימה, אבל יכול להיות חמור שלא נסגר לא מקדימה ולא מאחורה.

5) קרטוקונוס- הקרנית מעוותת ומייצרת מוקדים שונים של הדמות- הכפילות ראיה קרטוקונוס היא לא כפילות של ממש אלא יותר ראיית צלליות נוספות ליד המבט המרכזי. רוב הזמן קרטוקונוס לא רואים כפול אלא מטושטש או עוד כמה דמויות= כפילות חד עינית.

חשוב לוודא אם הכפילות היא חד עינית או דו עינית.
אם מדובר בכפילות דו עינית נרצה לדעת אם היא הוריזונטלית או ורטיקלית כשרוב הזמן אם מדובר בשיתוק של שריר מסויים, חוץ מהלטרל רקטוס או מידיאל רקטוס הכפילות תהיה אלכסונית ולא רק אופקית. במצב זה נהיה צריכים לבדוק במחשבה שמדובר בפגיעה באחד השרירים או יותר, או באחד העצבים.
רוב הזמן אם הכפילות היא אופקית, שזה יותר שכיח, מדובר בהפרעה של הראיה הדו ענית כולל כל התסומנות של איסו ואקסו- התכנסות התבדרות וכו'. במצב זה הכיוון שלנו לא יהיה איזה שריר פגוע, כי למעשה אין, אלא מה התסמונות התפקודית שעליה מדובר.
בנוסף בד"כ פגיעה בשריר גורמת לכפילות כל הזמן שחומרתה משתנה בהתאם לכיוון המבט. כפילות שנובעת מאיסו או אקסו (קונורגנס אינספישנסי וכו') בד"F קיימת בתנאי מתח ראייתיים, כלומר כשיש עומס על המערכת. דוגמה: קונוורגנס אינספישנסי- גורם לכפילות שאנחנו מסתכלים מקרוב מאוד ובנוסף שאנחנו עייפים
אם יש שיתוק שריר עייפות לא מעלה ולא מורידה.
כפילות בגלל קושי תפקודי… מי שעייף יותר זה יותר בעייתי.
כפילות פתאומית שלא הייתה לפני שבוע או לפני חודש דורשת הפניה מיידית לנוירולוגיה, האם זה תמיד מצב של סכנת נפשות? לא תמיד, אבל יכול להיות.

• האם אתה רואה טוב? האם אתה מרגיש טוב עם העיניים (דומעות, שורפות, צורבות וכו')? שאלה חשובה שהנבדק מרכיב עדשות מגע.
סיבה נוספת למצמוץ בלתי פוסק מלבד יובש- ספזם- כיווץ שריר האורסיקולריס בלי יכולת לשחרר- נקרא בלפרל ספזם.

• היסטוריה עינית
האם היו לך ניתוחים או טיפולים מיוחדים בעבר. לא תמיד הנבדק ידע לענות על זה…גם שהנבדק אומר לא, להשאיר את זה בסימן שאלה (ייתכן שעבר ניתוח בגיל צעיר)
ייתכן שאנשים עברו בצעירותם תרגילי עיניים שיוכלו להסביר בעיות הקיימות אצלם כיום.

• היסטוריה רפואית
הפרעות כמו סכרת הן נדירות בגיל צעיר, ובמידה והן קיימות הנבדק יהיה מודע לכך כך שלא תמיד צריך לשאול שאלות פרטניות לגבי כללל מחלה.
לכן נשאל את הנבדק אם הוא בריא או סובל ממחלות שמשפיעות על הראיה?
כל אדם חולה סכרת אמור לדעת שיש לבדוק את העיניים באופן תקופתי.
מבחינה קלינית לחץ דם נמוך גורם לעיתים להפסקת או תזונת הדם לעיניים עם תופעות ראיה מוזרות כמו איבוד ראיה זמני של שניות, ראיית גלים, נקודות צבעוניות שחורות או לבנות שהן תוצאה של הפסקת הזרימה לזמן קצר, רואה שמישהו עם לחץ דם נמוץ מתכופף או קם מהמיטה נפוץ אצל נשים ובעיקר אצל נשים בהריון או נשים עם מגרנות.
לעיתים זו תהיה התלונה העיקרית משום שמדובר בתלונה ראייתית מובהקת: אני רואה נקודות מול העיניים לכן נשאל על מצב לחץ הדם?
מתי זה קורה? שקמים מהמיטה? מתכופפים? וכו'…. לפי השאלות הללו נגיע להבחנה, נמליץ לא לאכול מלח במצב הזה….

בתולדות ותופעות נשאר במסגרת הצפויה, דברים שהם צפויים שנהיה למישהו בגיל שלו ובתנאים בו הנבדק נמצא (הרכבת משקפיים, עדשות מגע וכו').

• לשאול האם הנבדק לוקח תרופות שמשפיעות על העיניים.
אם הם אומרים כן ואנחנו לא מכירים את התרופה, נשאל מה התרופה הזו עושה, או למה הם נוטלים את התרופה הזו? אנחנו אמורים להכיר את התרופות שמשפיעות ישירות על העיניים או הראיה, לדוגמה: תרופה לפצעי בגרות שידועות כמייבשות את העיניים, או סטרואידים שמשפיעים על העיניים.

חדות ראיה
אחרי חדות ראיה ללא תיקון ועם תיקון אנחנו אמורים לדעת פחות או יותר לא רק את סוג הליקוי אלא גם את מידת הליקוי, ישנה קורולציה לא רעה בין חדות הראיה הלא מתוקנת לבין הרפרקציה.
אם רואים שהנבדק הוא בעל משקפיים עם מספר גבוה אין טעם לבדוק אותם ללא תיקון…
יש לנו אינדיקציה ראשונית לגבי הרפרקציה.
למי שיש מולטי פוקל, ולמעלה זה -1 ולמטה זה +2.50 אם נבדוק אותם בלי המשקפיים לפעמים הם יראו 6\6 משום שהמיופיה הזו פוחתת במשך הזמן והם מרכיבים את המשקפיים האלו הרבה זמן, זה משהו שחשוב לדעת מראש…
חדות ראיה ללא תיקון נותנת לנו אינדיקציה טובה לגבי איפה המצב של הפציינט
בהיפרופים תמיד יש לבצע חדות ראיה ללא תיקון כי אף פעם לא ניתן לדעת מה נקבל
היפרופ יכול לראות טוב גם בלי משקפיים…
עלינו להפעיל שיקול דעת ברישום החדות

• לא לבזבז זמן יקר
אם הנבדק מהסס שהוא קורא שורה ויש לנו בסיס להאמין שהוא יודע מספרים, נעשה השערה ונסיים את הבדיקה.
אם האדם מהסס סימן שהוא לא רואה, אז לא ניתן להם להסס ולנחש
שעושים חדות ראיה לקרוב לא צריך לקרוא את כל השורה, אלא רק מספר אחד מכל שורה. חדות ראיה לקרוב יכולה להיות טובה בהרבה מצבים שונים להתחיל ישר מ1J ולא את כל הספרות

מבחן כיסוי
לא לוותר על הבדיקה הזו, אפשר לגלות בה דברים מפתיעים 8 אסו טרופיה ולא רואה כפול, סימן שהוא מדכא… הבדיקה הזו תראה לנו אם לבדוק סטריואופסיס… עלינו לבדוק סטרביסמוס וכו'.
נרצה לדעת את הבדיקה הזו בהתחלה ולא בסוף… יכול להיות שהבדיקה הסובייקטיבית נקבל 6\12 ופינהול לא יעזור… לכן לבצע את הבדיקה הזו בהתחלה

במידה ואנחנו עושים מבחן כיסוי, ישנה משמעות גדולה לסוג של הסטיה אם הסו הוא קונסטנט עד להוכחה אחרת העין הסוטה מדוכאת כל הזמן. העין השניה היא המובילה
אם מדובר באינטרמינט ולא בקונסטנט עד להוכחה אחרת העין הסוטה תקינה לכל דבר ורק סוטה כשקשה מדי להחזיק אותה ישר.
זה עניין של לחץ מאמץ ועומס או רעננות או עייפות זה לא מצב שקיים כל הזמן
לעיניים האלה יש ראיה דו עינית אבל דו עינית שברירית.
אם מדובר באלטרניינטג עד להוכחה אחרת כל עין היא תקינה, מכיוון שהוא מחליף את העיניים, סימן שהוא יכול להשתמש בכל אחת מהן. אבל ראיה דו עינית בסימן שאלה גדול.
חלק גדול מהזמן אין להם ראיה דו ענית בכלל, זה או או, אבל לא ביחד.

הטרוכרומיה אירידיס
לפני שקובעים שלמישהו יש (הטרוכרומיה אירידיס) קשתית בצבעים שונים, נבדוק בסליט למפ- לפעמים בשתי העיניים יש צבעים מעורבבים, רק שאזורי הפיגמנט בכל עין מסודרים בצורה שונה, מה שנותן תחושה שעין אחת יותר בהירה מהשניה, למרות שזה לא כך.
הטרוכרומיה אירידיס זה מצב פתולוגי!!!

העין הבהירה יותר = "הפגועה" לא אמורה להיות לקויה מבחינת ראיה.

ישנם שני מצבים בהם העצבוב טעה במסלול והגיע למקום לא נכון, מה שגורם לתופעות מוזרות. בד"כ זה המצב אחרי טראומה: עצב נפגע או נקטע, הוא צומח בחזרה ולא תמיד מוצא את המסלול הנכון, אם הוא סוטה קצת הנוירונים יגיעו למקום הלא נכון ויתרחשו תופעות מוזרות
דוג': דמעות תנין- בכי ללא הצדקה.
המערכת הפרה סימפטטית שולחת נוירונים אבל לא כולם מגיעים למקום הנכון
מכיוון שהמערכת הפרה סימפ' שולטת גם על בלוטת הדמעות וגם על בלוטות הרוק של הפה והגרון, במידה ויש טעות במסלול כאשר האדם אוכל ומגרה את בלוטות הרוק, הוא מתחיל לבכות.
גורמים: כל מה שפגע במערכת הפרה סימפ', או בגנגליון או קרוב אליו… שהנוירונים צומחים, חלק אמורים להגיע דווקא לבלוטות הרוק, וחלק אחר דווקא לבלוטות הדמעות… אבל אם קב' נוירונים טועים ובמקום להגיע לרוק הם מגיעים לבלוטת הדמעות, שהם מגורים ויש הוראה להוציא רוק הם מוציאים דמעות במקום.

דוג' נוספת: 188 marcus gunn gaw winking (
זה קשור לעפעפיים עצמם
מדובר בסטייה של הנוירונים המוטורים שהיו אמורים להגיע ללסת, וחלק מהם הגיע ללביטור. ואז כשהילד מזיז את הלסת שלו לצד אחד, פתאום עין אחת נפקחת. ברגע שהוא מזיז את הלסת לצד השני העפעף נסגר.

189) מיוקמיה
רעידה לא רצונית של שריר.
בעין מרגישים שהעפעף (העליון או התחתון או שניהם יחד) רועד למס' שניות עד 20 שניות, זה יכול לחזור שוב, ואין על זה שליטה.
התופעה שכיחה מאוד בעפעף אבל קיימת גם בזרוע, בכתף, בשוקיים או ברגליים.
זה לא מסוכן או מחמיר רק מפריע.
יש כנראה הפרעה שלא יודעים את מיקומה,
קלינית זה קורה יותר אצל אנשים שמתוחים נפשית.
יש כאלו שאומרים שטיפות אנטיהיסטמיניות עוזרות- עושים זאת רק במקרים חמורים (אבל לא ברור אם זה באמת עוזר או לא).
הרעידה עצמה היא בשריר האורביקולריס, לפי הספרים זה נגרם ממתח, תשישות, עייפות מוגברת, חוסר שינה.
הטיפול הוא להרגיע את המטופל 
יש אנטיהיסטמין ספציפי שמומלץ לטיפול והוא ליבוסטין 190 (נקרא גם ליבוקבסטין)- הוא מרגיע את המיוקמיה.

191) אקטרופיין בד"כ מתרחש יותר בעפעף התחתון.
איבוד של הטונוס באורביקולריס גורם לעפעף התחתון לפנות כלפי חוץ ולאבד את המגע שלו עם כדור העין. הפונקטה גם כן נוטה להיות כלפי חוץ, בניגוד למצב הטבעי בו הפונקטה חייבת להיות צמודה לגלגל העין, וכך היא שואבת את הדמעות. יחד עם העפעף שפונה כלפי חוץ, יש גם דמעות שנוזלות על הפנים.
לעיתים קרובות, זה משני או קורה יחד עם שיתוק של עצב מס' 7- פסיאליס (האורביקולריס מופעל ע"י עצב 7, ואם הוא משותק עלול להיות אקטרופיין).
אקטרופיין שכיח מאוד בגיל הזקנה- השריר עצמו מאבד את הטונוס. בעבר זה היה נקרא סינייל אקטרופיין. אין לזה טיפול טוב, אבל יש שני שלבים לטיפול:
במצב קל- המטופל מסתפק בדמעות מלאכותיות כדי להרטיב את הקרנית, ומשחה בלילה. עצם הפניה של העףע כלפי חוץ לא מסוכנת, מה שמסוכן זה שהקרנית לא באה במגע עם דמעות, היא מתייבשת ובסופו של דבר עלול להתרחש איבוד של הקרנית.
השלב השני במצב חמור יותר- יש לקחת פלסטר ולהדביק את העפעף, בעצם לסגור את העיניים הרמטית במשך השינה.
במקרים מסוימים ניתן לנתח, אבל זה לא ניתוח קל.

Entropion
העפעף מתגלגל פנימה. בד"כ מתרחש בעפעף התחתון
יש מס' סוגים:
• השכיח ביותר הוא מזקנה, ונקרא גם involutional (אינבולוט= רקמה שמתהפכת לתוך עצמה).
• מלידה congenital. בד"כ מתרחש יותר בעפעף העליון.
• אחרי טראומה- הרקמה מצטלקת, ואז העפעף מקבל צורה שונה, נקרא גם cicatricial
(cicatrix זה התהליך הצלקתי).
• Spastic האורביקולריס מופעל במידה מוגזמת (כמו ספאזם). במקרים חמורים זה יטופל ע"י בוטוקוס או חומר דומה במטרה לשתק את השריר.

הבעיה עצמה היא שהריסים משפשפים את הקרנית והלחמית. זה יכול להיות חמור עד כדי כך שהקרנית תאבד את תחושתה.
הטיפול באנטרופיין הוא ניתוח.
באופן זמני אפשר פשוט לגלגל את העפעף חזרה החוצה, מה שמביא למעט הקלה.

מערכת הדמעות והניקוז
193) canaliculitis
איטיס- דלקת של הקונליקולה. זו התעלה שמתחילה מהפונקטה ועוברת עד השקית הלקרימלית. אם זה מערב את הצינור עצמו, הפונקטה עצמה גם כן מעורבת. התופעה הספציפית הזו בפונקטה נקראת pouting puncta (פאוט= הבעת פנים זועפת).
זה בד"כ חיידקי או נגיפי, לעיתים רחוקות זה פטרייתי. זה כואב
אבחנה טובה- לגעת עם האצבע באזור ליד הפונקטה, ואז זה גורם לנבדק כאב
יש לזה מאפיינים של דלקת: אדום, חם, מוגלתי, נפוח.
אם זה חיידקי יוציא יותר מוגלה ואם זה נגיפי יהיה מימי יותר.
הטיפול נעשה בשלבים: יש להוציא את המוגלה ע"י לחץ. זה גם אבחנתי, אם לוחצים מתחת לפונקטה והיא משפריצה מוגלה.
בנוסף קומפרסים חמים
אנטיביוטיקה דרך הפה- אם זה חיידקי (טיפות לא נכנסות מספיק כדי לטפל בבעיה).
או הזרקת אנטיביוטיקה דרך הפונקטה.
המצב הזה מאוד לא נעים, לכן מטפלים בזה באגרסיביות.

195) דקריוסיסטייטיס-
דקריו מתאר את מערכת הניקוז של הדמעות
זו דלקת או זיהום של השקית הלקרימלית.
בד"כ הזיהום הזה נובע מחיידקים או מסתימה של הזרימה של הדמעות. אם הדמעות נסתמות ואין להם מעבר טוב, הם מתכווצים והרבה יותר קל לזהם את האזור הזה. אצל תינוקות בשבועות הראשונים של החיים, המפתח של צינור הניקוז לא הושלם (הם נולדים עם צינור שלא חלול לגמרי), לכן זה שכיח ביותר אם לא כמעט אצל כל תינוק, לאחר מס' שבועות שהדמעות מתחילות לזרום, יש דמעת בעין אחת שזה בעצם סתימה של הניקוז ולדמעות אין מקום להתנקז, לכן זה נשפך על הפנים.
במשך הזמן זה משתפר
הטיפול הנכון הוא לנקות את האיזור עם צמר גפן רטוב, לעשות מסז' לאיזור הזה עם לחץ כלפי מעלה לכיוון הפונקטה (מלמעלה למטה) וכך גם בעפעף העליון.
שימוש באנטיביוטיקה עקרונית לא רצוי, לא נרצה שהתינוק כבר יתחיל להסתגל לאנטיביוטיקה ויתחיל לפתח חיידקים שעמידים נגדה.
עדיף לטפל בהיגיינה טובה, אם הזיהומים עלול קלים הם עוברים במהירות שמנקים את האיזור.
בד"כ זה יעבור תוך מס' שבועות עד גיל חודשיים שלושה. אם זה נמשך עד גיל שנה פלוס יש מקום לבירור.
הדיעה הרווחת היא לעשות את כל המאמצים כדי שזה יחלוף בעצמו, ישנה סכנה שמנסים לפתוח את הניקוז הזה. יש סיכוי לפתוח בצינור עצמו, מה שבסופו של דבר פוגע ולא עוזר.
סתימה של הניקוז אצל תינוקות היא לא זיהום של הקשית זה רק סתימה ולא מסוכן.
אם השקית מזוהמת ממש, האזור שנמצא הרבה מתחת לפונקטה, נראה נפיחות שנמצאת ליד האף ולא כל כך ליד העין (השקית הרבה יותר נמוכה מהעין), זה כואב ממש ולזיהום כרגע יש יכולת כניסה לסינוסים של האף, ומשם יכול להגיע אחורה ויכול לגרום לאורביטל צילוליטיס וזה מצב מסוכן.

הדמעת הבלתי נשלטת במקרים אלו (בין אם מדובר בדמעת שהניקוז סתום או שיש אקטרופיין) נקראת epiphora= דמעת בלתי נשלטת.

194) דקריואנדנדיס
זיהום או דלקת (דלקת מדויק יותר) של הבלוטה הלקרימלית, לא שייך למערכת הניקוז
הבלוטה הלקרימלית שוכנת בצד הטמפורלי עליון של הארובה, יש לה שתי אונות. זה יכול להיות חיידקי או נגיפי, אבל לעיתים קרובות זה יותר דלקתי על רקע אוטואימוני- במקרים אלו זה מלווה במחלות סיסטמיות כמו sarcoid, tuberculosis, leukemia
הטיפול: מכיוון שבמקרים שזה לא חיידקי או נגיפי, אם זה רק דלקתי הטיפול יהיה בקומפרסים חמים ומשכחי כאבים.
מה שמאפיין את הדקריואנדניידיס היא הנטייה לתקוף ואז להרפות וכך חוזר חלילה, מה שנקרא waxes and wanes (משהו שמכה ונעלם ואז חוזר על עצמו).
ישנן מס' מחלות שיש להן את הנטיה הזו.

לחמית
העין ובעיקר הלחמית יכולות להגיב רק במס' דרכים מצומצם. שניים מהדרכים הללו הן פפילות ופוליקולות (196+ 197), יש מצבים ששניהם קיימים יחד והם די דומים ומעורבים אחד בשני.
פלקול- גוף שיכול להיות פיזיולוגי או פתולוגי שבו הלחמית הפלפיברית מפתחת ציסטות שקופות עם כלי דם בבסיס, ניתן לראות את כלי הדם הללו עולים גם על צידי הציסטה.
זו לא מחלה לכשעצמה, אלא ביטוי למשהו אחר (כמו מחלה או משהו אחר, ואז התגובה של הלחמית היא לפתח פוליקולות. הפוליקולות הן לא הבעיה אלא התוצאה שלה).
בד"כ פוליקולות קשורות להפרעות נגיפיות, או למחלה של חיידק הכלמידיה chlamydia.
לרוב זה נגיפי יותר.

פפילה
גוש בולט אבל יש בתוכו באמצע מקור כלי דם שצומח.
פפילות שכיחות יותר בהפרעות אלרגיות. לפפילות יש מגוון רחב יותר של גדלים לעומת פוליקולות (פפילות יכולות להגיע כמעט בכל גודל).
נוכחות של פפילות קטנות אצל אנשים בריאים וא-סימפטומטיים הם דבר שכיח.
ייתכן מצב שבו יש פפילות קטנות על בסיס קבוע מה שנקרא אלרגיה תת קלינית- אלרגיה תמידית על אש קטנה.
אם מתאימים עדשות מגע לאדם כזה, חשוב לדעת זאת מראש, כך שאם תהיה בעיה בע"מ נדע שהבעיה בע"מ ולא בגלל הפפילות שתמיד היו שם.

איך נבדיל בין פפילות לפלקול?
הפפילות אדומות יותר, והפליקול שקופות ומבריקות יותר.
לרוב יש יותר פפילות בעפעף העליון ויותר פוליקולות בעפעף התחתון.

פוליקולות יותר נגיפי, והפפילות יותר אלרגי.

198 נגוול
גוש בד"כ קטן אבל בולט. זה יכול להיות פפילה. יכול להיות גם רק נפיחות של רקמה, אבל זה מוגדר, יחסית קטן ובולט כלפי חוץ
הפפילות הקטנות עונות להגדרה הזו, והפפילות הגדולות יותר מתפרסות על פני קטח רחב יותר ואז זה נקרא clap c (gpc) ולא נג'וול.
קלאפ סי- הגבשושיות צמודות יש כמעט המשכיות בינהן
אצל פפילות קטנות יותר- נגוול, יש יותר הפרדה בינהן.