קטגוריה: נהלי בדיקות דר. שריידר

  • שעור אופטומטריה, Best sphere בבדיקה הסובייקטיבית, דר. שריידר 4

    בשלב הראשון של הבדיקה הסובייקטיבית ההנחה היא שהנבדק מיופי בגלל מרחק הבדיקה של הרטינוסקופיה. כרגע אנחנו בבסט ספיר- ביניים! זה עדיין לא ספר סופי כי הצילינדר לא מתוקן. ההנחה האופרטיבית (שעל בסיס זה אנחנו עומדים לפעול) היא שהנבדק לא מתוקן בצילינדר שלו לא באקסיס ולא בכוח, כך שלא יגיע לחדות ראיה מרבית
    (זו לא בדיקת חדות) בנוסף ההנחה היא שישנה טעות שדרוש לתקן, לכן כדי לתקן את המצב הזה אנחנו חייבים להעביר את עיגול מיעוט הטשטוש לרשתית. אסור שהנבדק יישאר מיופי, במידה והנבדק צעיר, אם הוא מפעיל קצת אקומודציה זה לא מפריע לנו, לכן השלב הבא של הבדיקה נקרא שלב גירוי אקומודציה (אקומודציה טובה כאן) מוסיפים מינוס עד שזה לא משפר את החדות. מוסיפים מינוס עד שהראיה לא משתפרת, מוסיפים עוד קצת מינוס כי הוא יעשה אקומודציה ויחזיר את עיגול מיעוט הטשטוש לרשתית וכך בטוח לא יהיה מיופ. אקומודציה כאן טובה, היא מבטיחה שהנבדק לא מיופ. מסדרים את האקסיס והכוח…. אחרי שתיקנו זאת, הצילינדר מתוקן שתי המרידיאנים באותו מקום, ועכשיו אנחנו בשלב שאולי מעט יותר או פחות או בכלל לא, הנבדק עושה קצת אקומודציה, אחרי התיקון הצילינדרי נערפל אותו כדי לשחרר את האקומודציה הזו, ואז מובילים אותו בחזרה עם הורדת הפלוס של הערפול כדי להביא אותו לספר הסופי MPMVA, בשלב הסופי נוריד אותו מהאקומודציה עד לקבלת החדות הטובה ביותר שניתן לקבל.
    אם יש פרסביופ הוא לא יכול לעשות אקומודציה לפני תיקון האקסיס והכוח אבל זה לא מפריע משום שעולים במינוס מהרטינוסקופיה, שאנחנו מגיעים לבסט ספיר במקום להוסיף מינוס והוא יגיד שזה יותר טוב, הוא יגיד שזה פוגע בראיה, ואז אנחנו יודעים שזה יותר מדי, אבל אז אנחנו יודעים שבלי המינוס רבע הזה הCOLC על הרשתית והוא לא מיופ.

    לאחר הבדיקה הסובייקטיבית החד עינית, במידה והנבדק לא משיג ראיה סבירה (בסביבות6/7.5 6/9) נעשה פיינהול, כדי לוודא אם יש מקום לשיפור אופטי. בכל מקרה פיינהול מפחית את כמות האור ולא יכול לגרום לחדות של 6/6 או יותר מזה, משום שיש מעט מדי אור. אם הנבדק הגיע לח"ר טובה יותר מ 6/9 או 6/7.5 זה לא ישפר, לכן אין טעם לבצע את הבדיקה. הפיינהול מיועד רק למקרים בהם הח"ר היא פחות מהח"ר הסבירה.
    אחרי שתי הבדיקות הסובייקיטביות החד עינית נעשו binocular balance, הדרך התקנית היא 3B.D בעין ימין ו3B.U בעין שמאל, העין הימנית תמיד אמורה לראות שורה עליונה!!!
    לפעמים הנבדק מסרב לראות שתי דמויות או לא מסוגל לראות שתי דמויות, במקרה זה נוציא את הפריזמות ונעשה את הבלנס כמו מבחן כיסוי (כל פעם נכסה עין אחרת ונשאל מה יותר ברור), שעדיין יעשה בתנאים של ערפול. B.B מתבצע רק שהנבדק מעורפל.
    ישנם מצבים בהם הנבדק לא רואה שתי דמויות עם הפריזמות מכיוון שהוא ממזג את הדמויות, לדוגמה: אם יש לו right hyper במידה גדולה, העין הימנית רוצה להיות למעלה, הפריזמות אכן העלו את הדמות של העין הימנית- זה עוזר לו למזג ואז לא ניתן לבצע את הבדיקה. אם הוא אומר לנו שהדמויות התמזגו, ניתן להחליף את הפריזמות- B.D לעין שמאל, ו B.Uלעין ימין, רק במקרים בהם הנבדק אמר שהוא מיזג!!!
    אחרי הבדיקה הסובייקטיבית נבצע בדיקות למערכת הדו עינית- פוריה יתרות מיזוג ויתרות מיזוג ורטיקלית (לרחוק)

    כל הבדיקות לקרוב חוץ מFCC מתבצעות באור מלא, לכן נבצע את הבדיקות לרחוק באור עמום ובאותו אור נבצע FCC ואחרי הFCC נדליק אור מלא ואותו נשאיר עד סוף הבדיקה.
    משום שהראיה מקרוב טומנת בתוכה צורך באקומודציה, התכנסות ויחס בינהם, לפעמים נקבל הפרעות תפקודיות. לכן נבצע בדיקות שמודדות את היכולות הללו.
    הבדיקות האלה הן: פוריה, יתרות מיזוג B.I ו B.O, NRA ַ PRA ניתן לבדוק גם amplitude of accommodation (אבל היא לא חיונית). בדיקה זו מעמיסה על הנבדק אבל נבצע אותה במידה ואנחנו חושבים שזה ייתן לנו מידע חיוני על שתי העיניים: לפעמים יש תועלת בהשוואה בין שתי העיניים, במקרה ואין עיניים שונות מבחינת חדות או תפקוד, נרצה בכל זאת לראות מה ההבדל בין שתי העיניים. אם הממצא שונה מאוד בין שתי העיניים (יותר מ10% הבדל).

  • שיחזור מבחן נוהלי בדיקות, דר' שריידר, סימסטר א', מועד א', התש"ע 2010

    בס"ד

    שיחזור נוהלי בדיקות 3- דר' שריידר, סימסטר א', מועד א', התש"ע 2010

    1. נבדק ראה בבדיקת השעון 3-9, מה יהיה ברשתית?
    א. אליפסה עומדת
    ב. אליפסה שוכבת
    ג. עיגול ברור
    תשובה נכונה: א' לפי מאיה או ב' לפי מושקוביץ

    2. שמים לאדם עדשה מגדילה במרידאן האופקי בלבד בעין ימין, מה יראה
    א. הקיר קרוב בצד שמאל
    ב. הקיר קרוב בצד ימין
    תשובה נכונה: א'

    3. שמים לאדם ב- 2 העיניים הגדלה אנכית:
    א. תופעה גיאומטרית נגרמת ללא שינוי תפיסתי
    ב. תופעה נגרמת ללא שינוי תפיסתי
    תשובה נכונה: ב'

    4. מה לא רלוונטי לגבולות דיסקה מטושטשים:
    א. Red cup
    ב. לחץ תוך עיני
    ג. Svp
    ד. פינהול
    תשובה נכונה: אין לדעת-פינהול כי גבולות מטושטשים מעיד כבר כנראה על פתולוגיה מסוימת ולכן פינהול לא רלוונטי

    5. יחס C/D של 0, מראה על:
    א. חוסר ברקמה גליאלית
    ב. הכל יהיה צהוב
    ג. מצב נורמלי
    תשובה נכונה: ג'

    6. כאשר קשה לראות למטה וימינה, השריר הפגוע הוא:
    א. RIR
    ב. RIO
    תשובה נכונה: א'

    7. בן 12 שיש לו איזוטרופיה לרחוק, ואיזוטרופיה יותר גדולה לקרוב, מה סביר להניח שאין לו:
    AC/A נמוך

    8. מיופ של 6060 בן 45, לא משתמש בתיקון לקריאה, מה נכון?
    א. FCC 2.50+
    ב. 5.25-
    תשובה נכונה: אין לדעת

    9. נבדק Basic eso
    א. לקרב
    ב. להרחיק ולתת משקפי (+)
    תשובה נכונה: ב'

    10. מיופית של 6.00- בת 45, שיש לה עוד 0.50- כי היא טוענת שהיא רואה עם זה יותר חד, האם זה מקלקל?
    כן, אם היא שמה עדשות מגע

    11. בסליט למפ ב- retroillumination:
    א. 45 מעלות
    ב. עכירויות בע"מ
    ג. אנדותל
    תשובה נכונה: לא ידוע-אנדותל

    12. עם מה בודקים בסליט את העדשה התוך עינית?
    Optic Section

    13. Cross chl ידני?
    נותן אפשרויות גדולות יותר של הצילינדר

    14. מוסיפים 0.25- לצילינדר בבדיקת השעון והמרידאן השתנה:
    א. הבדיקה הסתיימה
    ב. הנבדק בערפול
    תשובה נכונה: אין לדעת-הנבדק עדין בערפול בשלב זה

    15. בדיקה B.B מהי יכולה להראות
    א. ציקלופוריה ופריזמה הוריזנטלית
    ב. ציקלופוריה וסטראופסיס
    תשובה נכונה: אין לדעת-ציקלופוריה והוריזונטלית(הוא יראה ששתי השורות לא בדיוק אחת מעל השניה)

    16. נבדק בן 75, יש לו זוג משקפיים לרחוק וזוג משקפיים לרחוק, מתלונן שבשנתיים האחרונות הראיה שלו התדרדרה בהדרגה, אחרי ח"ר, נבדוק:
    א. רטינוסקופיה
    ב. סליט למפ
    תשובה נכונה: ב'

    17. ילד בן 4 עם הפרעות קשב, נבדוק לו:
    א. תנועות מעקב
    ב. בדיקת אישונים (בעיקר undirect)[
    תשובה נכונה: א'

    18. הזדמנות לבדוק עובר (-) ב:
    B.I לרחוק

    19. עצב 7:
    בלוטת הדמעות

    20. עצב 8:
    שרירים אלכסוניים

    21. העצב הקצר ביותר:
    ריח

    22. עצב 5:
    נותן תחושה לפנים

    23. עין שמאל מיופית, עין ימין אמטרופית, הוא מסתכל ימינה, מה יש לו:
    א. Eso
    ב. Exo
    תשובה נכונה: א'

    24. היפרופ פשוט אסטיגמט בן 70, אקס 60, באיזה שעה יראה הצילינדר לבודק:
    א. 1-7
    ב. 2-8
    תשובה נכונה: אין לדעת, צריך את השאלה המדויקת

    25. היפרופ לא מתוקן עם אקס 60 בסטנאופיק סליט, נמצא אקס:
    א. 60
    ב. 150
    תשובה נכונה: אין לדעת

    26. NRA PRA מקבילים לבדיקה:
    Range of clear

    27. ראיה דו עינית תקינה, מוסיפים עדשות (+) לקריאה, למה זה יגרום?
    א. אמפליטודה תגדל
    ב. B.O לרחוק ירד
    ג. B.I לקרוב
    ד. NRA יגדל
    זה יגרום לBO לרדת כי הוא יעשה יותר התבדרות ופחוות התכנסות ואם NRA היה מלכתחילה תקין לא הגיוני שהוא יגדל כי אז הוא ישחרר יותר מהמרחק
    28. SILO
    לא מדכא בטוח

    29. מה חייבים לשאול בכפילות:
    אם גם כשעוצם את העין יש כפילות

    30. במצב של טרופיה
    עין אחת עיוורת זמנית בזמן ש 2 העיניים פקוחות

    31. A.G
    בדיקה לשדה ראיה מרכזי

    32. מיופ מורכב עם אקס של 180 שם את הסטנופיק סליט ב- °90
    א. הנבדק טעה
    ב. צריך להוסיף צילינדר
    ג. צריך להוסיף ספייר
    תשובה נכונה: אין לדעת-הוא חושף את הצילינדר ולכן זהו השלב שבו נוסיף צילינדר

    33. ניסית לעשות המפריס הנבדק גילה ניסטגמוס:
    ערפלת יותר מידי את העין הלא נבדקת

    34. מה הייחוד של רוביצ'ק?
    ייצוג לכל המרידאנים

    35. מה נכון לגבי S.S בסליט:
    הגדלה נמוכה

    36. אדם רואה טוב מרחוק ומקרוב, אך מתעייף בקריאה, מה לא סביר שנמצא לו:
    א. תנועת נגד ברטינוסקופיה
    ב. היפרופיה
    ג. FCC 1.00+
    תשובה נכונה: א'

    37. בנאדם עם יתרות מיזוג גבוהות עד הטשטוש ו- NPC רחוק מהאף, מה ייתכן?
    א. נכשל בפלוס
    ב. נכשל במינוס
    תשובה נכונה: ב'

    38. פרסביופ רואה את הקוים האנכיים יותר ברור ב FCC, מה זה אומר:
    הבדיקה לא אמינה

    היו עוד שתי שאלות על פארקס.

  • שיחזור מבחן נוהלי בדיקות/דר. שריידר – שנה ג' סמס' א' 2009

    בס"ד
    שיחזור נוהלי בדיקות/דר' שריידר – שנה ג' סמס' א' 2009
    1.על מה מתבססת בדיקת רוביטשק?
    אבחנה בסימטריה, אבחנה בין טשטוש לכפילות
    2. איזה עצב עושה את המסלול הקצר ביותר למוח? 1
    3. על מה אחראי עצב 8 ? שמיעה
    4. על מה אחראי עצב 7? אוביקיולריס
    5. מה בודק conical beam ?תאים בלשכה הקדמית
    6. בבדיקת זוית העין – לאיזה תאורה זה דומה? Sclerotic scatter
    7. Npc עד האף ויתכן true convergence insufficiency אם יש לו? ac/a גבוה.
    8. פרסביופ – יקשה עליו אם יהיה לו ? true convergence insufficiency
    9. אצל מי לא נצפה להתכנסות מיזוגית גבוהה? convergence insufficiency
    10. בבדיקת ערפול – מה נגלה בקלות.? Latent nystagmus
    11. בדיקת המפרסיס יעלה לבדוק? Latent nystagmus
    12. ילד בן 15 – מה הכי חשוב לנו לדעת? אם עבר טיפול בראיה/רטיה/תרגילי עיניים
    13. ילד שמתקשה להעתיק מהלוח – מה יש לו? Accommodative infacility
    14. על מה יתלונן אדם עם accommodative excess
    15. מיופ צעיר עם 12exo לקרוב- מתי ירכיב משקפיים? כל הזמן
    16. בבדיקת ערפול עשינו ערפול והנבדק אמר שכל הקווים זהים- הערפול נעשה כמו שצריך. מה נעשה? נוסיף 0.25+ לוודא עירפול.
    17. בבדיקת שמש רוב הקווים בולטים – מה סביר? יש cly נמוך אם בכלל.
    18. אדם עם 25esophoria לרחוק ו- 10esophoria לקרוב?
    Ac/a גבוה והיפרופיה לא מתוקנת.
    19. אדם עם 15esophoria לרחוק ן- ortho לקרוב- מה סביר?
    Divergenc insufficiency
    20. בבדיקת סטנאופיק סליט- מרשם 90* 1.50-0.50- ושם חריץ ב-180 –
    כמה נצטרך להוסיף כדי שיראה טוב? 2.00-
    21. בסטנאופיק סליט 90* 1.00-0.50- איפה יניח את החריץ כדי לראות הכי טוב?
    90, אם הערפול תקין
    22. אדם מסתכל למטה ושמאלה וזה קשה- איזה שריר פגוע? LIR
    23. לאדם יש חדות ראיה 6/20 – מה לא סביר? Sph 1.75+
    24. איזו בדיקה מרחבית מקבילה לnra/pra ? range of clear vision
    25. מה עושה עצב 5? נותן תחושה ללחמית
    26. בבדיקת זווית העין קטע שחור שווה לפס אור (קרנית)? זווית פתוחה לגמרי
    27. איפה נראה SOLI בחיי היומיום? מטוס שממריא.
    28. מה לא מוסבר לפי הכללים הדו עיניים? Divergence insufficiency
    29. בבדיקת שמש קווים 6-12 ברורים – איזה ציר לתיקון? 180- עם הכלל
    30. בבדיקת שמש מרשם עם Ax 160 – מה יבלוט? בין 5 ל-6
    31. צעיר מיופ ללא תיקון רואה 6/20 ועם פינהול רואה 6/7.5?
    זו רפרקציה נורמלית ושכיחה
    32. שמים עדשה מגדילה בכל עין רק במרידיאן ורטיקלי ?
    תופעה נגרמת, ללא שינוי תפיסתי
    33. משתמשים בשני maddox rod כדי לבדוק ? cyclophoria
    34. בשלב 3 בבדיקת פארק RSO חשוד- מי עוד חשוד? LSR
    35. בשלב שני בבדיקת פארק LIO חשוד לפגוע – איזה עוד שריר חשוד? RIR
    36. כששמים עדשה פלוס במרדיאן אופקי בעין ימין? נראה קירוב בשמאל.
    37. הוספת עדשות פלוס ו-NPC משתפר – מעיד על?
    Pseudo convergence insufficiency
    38. אדם עם 16exophoria לקרוב – למה נוטה?
    פרסביופ, יראה מטושטש לרחוק, ___________
    39. PRA גבוה ואמפליטוד נמוך – מה סביר?
    דיכוי עין באמפליטוד, דיכוי עין ב-pra, nra גבוה
    40. מיופ מתוקן מוריד משקפיים לקריאה – מה סביר?
    Acc.exess, exophoria, esephoria

  • שעור אופטומטריה, הבדיקה האופטומטרית במבט קליני, COVER TEST דר. שרידר

    מבחן כיסוי
    תוצאות אפשריות לבדיקה:
    • אורתו לרחוק ואקסו פוריה קטן מקרוב- מצב נורמלי וההנחה היא שהמערכת הדו עינית תקינה אלא אם מגלים אחרת.
    • אורתו לרחוק ואורתו לקרוב- רוב הזמן זה מצב נורמלי, אבל ייתכן שמדובר במידה מסוימת קלה של עודף התכנסות. נחבר את הממצא הזה עם התלונות של הנבדק ואם ממצאים של יתרות המיזוג, ונגיע למסקנות. רוב הזמן האורתו לקרוב אינה מהווה בעיה.
    • אורתו לרחוק, איסו פוריה לקרוב- הממצא של eso מקרוב אינו מהווה בעיה אם מוצאים מספיק base in כשנבדוק את יתרות המיזוג.
    אפשרות שניה- היא שהeso מקרוב מצביע על convergence excess שמתבטא באי יכולת לקרוא לתקופה ארוכה ושמצדיק התערבות. ההתערבות הזו תהיה דרך אימון הראיה או תרגילי עיניים, שישפרו את היכולת ההתבדרותית.
    אפשרות שלישית- הeso לקרוב מצביע על AC/A גבוה שגורם להתכנסות יתר, התכנסות היתר היא לא הגורם אלא ה AC/A הגבוה הוא הגורם.
    במקרה זה, לא ניתן לשנות את ה AC/A אבל אם נוריד את הכמות האקומודטיבית באמצעות עדשות פלוס מקורב, הeso ישתחרר לבד, כמה פלוס צריך כדי לשחרר את הeso? לפחות עד שאין eso. הטיפול אצל ילדים מחייב לעיתים בי פוקל כדי לאפשר להם לקרוא בנוחות וגם להעתיק מהלוח. לדעתו של דר' שריידר בי פוקל עוזר, אך מולטי פוקל לא, הסיבה היא שבמולטי פוקל יותר קשה למצוא את האזור המוגדר לקריאה וקל מאוד לילד לעקוף את אזור זה. האזור לקריאה יהיה בערך 20 מ"מ מתחת לאישון ולא ניתן להימנע מזה. אצל בי פוקל הגובה נתון לשליטה, ואנחנו מעדיפים להרים את הגובה של הביפוקל, להרים את הסיגמנט, עד לפחות לתחתית האישון ולפעמים אפילו עד לחצי האישון. אם זה אפילו בתחתית האישון זה רק 5 מ"מ או 6 מ"מ מתחת למבט הרגיל בהשוואה לכ20 מ"מ במולטי פוקל.
    התכנון הזה של בי פוקל גבוה כמעט ולא מאפשר לילד להתחמק מהאדישן. מטרתנו היא לדאוג שהילד לא יוריד את הראש ויסתכל דרך החלק העליון מה שגורם להפרעה, אלא שיסתכל מקורב ויסתכל ויעתיק דרך הבי פוקל.
    מרחב התמרון בבי פוקל הוא גדול מאוד ואילו במולטי פוקל קטן מאוד.
    אצל מבוגר לא נדאג שמא לא ישתמש במולטי פוקל משום שהוא לא יכול לראות בלי זה.
    • אורתו לרחוק, איסו טרופיה מקרוב- במקרה זה עד להוכחה אחרת מדובר ב AC/A גובה עד גבוה מאוד, והטיפול הוא עדשות פלוס לקרוב או עדשות בי פוקל במקרה הצורך.
    אנו קוראים למצב זה accommodative eso tropia – (אם לא מתייחסים לאורתו לרחוק) רק מצב זה בפני עצמו לפעמים יותר חמור בהרבה במידה ויש לנבדק היפרופיה לא מתוקנת. ניתן במצב זה לראות גם איזו פוריה לרחוק במידה וזה מצב קל ואם זה מצב חמור ניתן לראות אפילו איזו טרופיה.
    • אורתו לרחוק, ואקסו פוריה גדולה מקרוב בסביבות 8 ומעלה (ככל שזה יותר גבוה יותר בעייתי)- במקרה זה ישנן שתי אפשרויות: או שהאקסו הזה לא מהווה בעיה בכפוף ליתרות מיזוג של base out שמספקות. אפשרות שניה: מדובר ב convergence insufficiency שמתבטא בהפרעות קריאה- כאבי ראש, כאבי עיניים, אי נוחות ובמקרה חמור אפילו כפילות ראיה. בד"כ הכפילות לא מתבטאת משום שהמטופל מפסיק לקרוא שמרגיש אי נוחות. הטיפול כאן בין אם מדובר בסוגי convergence שונים (illsustained insufficiency וכו') אימון הראיה בהדגש של שיפור ההתכנסות.
    לא ניתן לשנות את ה AC/A אז משנים את ההתכנסות.
    במידה ואימון הראיה אינו אפשרי מסיבות פרקטיות מותר לשקול להוסיף פריזמות של base in במשקפי הקריאה, זו לא האופציה הטובה ביותר.
    אם יש למישהו convergence insufficiency ולא משפרים לו את ההתכנסות אנחנו נכנעים לקושי הזה, ואז המחשבה היא אתה לא יכול לעשות התכנסות אז אל תעשה, אנחנו נביא את הדמות אלייך עם פריזמות של base in.
    אם נשים לו base out זה רק יחמיר את הבעיה, העיניים שלו לא מסוגלות לבצע התכנסות.
    כדי לשפר את ההתכנסות ניתן לו תרגילים עם פריזמות של base out, אם תרגול לא עוזר לו נכנעים לבעיה ונותנים לו פריזמות של base in.
    ברגע שנותנים את הbase in ומאפשרים לו מיזוג נוח, אז התפקוד הדו עיני כולל סטריואופסיס לא נפגע, מזיזים את הדמות למקום שנוח לו ועכשיו הוא מסוגל לבצע מיזוג.
    יש כאן חסרון נוסף- כשאנחנו נותנים base in ו"נכנעים" לבעיה, הbase in במשקפיים קבוע ולא משתנה, אבל הדרישה להתכנסות והאקסו פוריה משתנים בהתאם למרחק העבודה שלו ואז צריך לתת לו משקפי קריאה עם כמות הפריזמות הטובה ביותר לכמה שיותר תנאים, מה שלא קל לעשות.
    • אורתו פוריה לרחוק, ואקסו פוריה מאוד גבוהה לקרוב כך שהיא לא נשלטת= intermittent exo tropia- לפעמים הוא מצליח להשתלט על הפוריה ולפעמים לא, בהתאם לתנאים, עייפות, מורכבות הפעולה, והפרעות נוספות. קשה לפעמים לגלות intermittent exo tropia במבחן הכיסוי משום שברגעים של הבדיקה עצמה הנבדק משתלט כך שאין לו טרופיה.
    הבדיקות שלו ובעיקר מבחן הכיסוי מתבצעים בפרק זמן קצר ולא ניתן להשליך ללא עדות נוספת על מה שקורה מחוץ לבדיקה הזו. אבל יש לנו מספר סימנים או סימפטומים ל intermittent exo tropia אפילו אם לא נגלה זאת במבחן כיסוי:
    o ראיה כפולה מדי פעם- זו עדות לטרופיה, שזו רק פוריה אין ראיה כפולה.
    o לפעמים ובוודאי אם מדובר בילד קטן- שהוא עייף העין בורחת
    o סגירת עין מדי פעם ובמיוחד בשמש- intermittent exo tropia נוטה לסגור עין אחת אם הוא לא משתלט על הפוריה וזה מתפרץ לטרופיה כדי למנוע כפילות. האינסטינקט הוא לסגור עין. כשיש טרופיה ישנן שתי אפשרויות תפיסתיות: כפילות או דיכוי. ניתן להפעיל את העין במחיר של כפילות וניתן להתעלם מהאינפורמציה שהעין הזו מזרימה ואנחנו קוראים למצב הזה דיכוי. אם המערכת רוצה לדכא יותר קל עם הגירוי חלש לעין הזו. ויותר קשה אם הגירוי הוא חזק. אם אנחנו מוציאים ילד או מבוגר לשמש חזקה, קשה לעין אחת להתעלם מהאינפורמציה שהיא מקבלת, הגירוי חזק מאוד- יותר מדי אור, קשה להתעלם. ואז כדי למנוע כפילות משום שדיכוי אינו בר השגה, סוגרים עין.

    ישנה דרך טובה להבליט או לבטא את האקסו טרופיה במסגרת של מבחן הכיסוי:
    במבחן כיסוי רגיל אנו נוהגים לבצע cover uncover ראשון, לבדוק אם יש טרופיה
    אחרי זה עושים alternating cover וזה מגלה פוריה.
    במידה והcover uncover לא מגלה טרופיה, זאת לא הוכחה שאין intermittent tropia. כדי להקצין את המצב ולתת ל intermittent exo tropia לבוא לידי ביטוי, עלינו לעשות alternating cover test מס' רב של פעמים ולבצע אותו לאט. לתת לעין לצאת יותר ויותר, לתת לאקסו פוריה לצאת כמה שיותר, לשוב את המיזוג כמה שיותר לפחות 6-8 פעמים, זה מרגיע את המערכת, זה אומר לעיניים אין צורך לעשות מיזוג ומעודד את העין לטייל.
    אחרי שהעיניים רגועות ולא צריך לעשות מיזוג האקסו פוריה הוא במלוא המידה, נוריד את הכיסוי ונראה אם העין הזו חוזרת. אם באמת יש לו intermittent exo tropia העין לא תחזור, הרגלנו את העין להיות בחוץ וקשה לה מאוד לחזור.
    הכפילות שהנבדק רואה יחד עם זה שאנחנו רואים את העין בחוץ הוא גילוי של טרופיה.
    במידה ואכן הוא מצליח להתגבר כל הזמן גם על אקסו פוריה גבוהה והוא לא יוצא ל intermittent exo tropia , התרגיל הזה לא יעבוד עליו והוא מיד יחזיר את העין פנימה וימזג. אם הוא מחזיר את העין במהירות אנחנו יכולים לפסול את ה intermittent exo tropia.

    להוסיף…. לשאול את הפציינט אם הוא מודע לזה שהעין בחוץ והאם הוא מרגיש שהוא מסוגל להחזיר אותה? יש לנו כאן אפשרות לשפר את המצב, לגבי איסו המצב שונה, אסו יותר קשה מאשר אקסו… כל הנ"ל מתייחס לאקסו.

    אם גילינו שלנבדק יש אקסו טרופיה והוא לא חוזר, עלינו לומר לו העין שלך בחוץ תחזיר אותה, רובם אכן יחזירו אותה פנימה!

  • שעור אופטומטריה, הבדיקה האופטומטרית מנקודת מבט קלינית, דר.שריידר, כללי והיסטוריה רפואית

    הרצאה 1
    נהלי בדיקות 3/ דר' שריידר
    מה יהיה לנו?
    1) הבדיקה האופטומטרית- מנקודת מבט קלינית
    2) שיטות נוספות לרפרקציה ואיך לנהל בדיקה כשאין פורופטר
    3) בדיקות רפואיות, כמו: סליט למפ, אופטלמוסקופיה וכו'

    הבדיקה האופטומטרית מנקודת מבט קלינית
    נתחיל מתולדות ותופעות מנקודת מבט קלינית
    תולדות ותופעות נחלק למספק חלקים:
    1) מה מפריע לך? למה באת?
    2) מתי זה קורה?
    3) האם זה רק בעין אחת? איזו עין?
    4) מה עשית עד עכשיו בגלל הבעיה?
    5) האם מה שעשית עזר?
    זה נותן לנו את המסגרת לעשיית הבדיקה, לדוגמה: אם נדבק יתלונן שיש לו משהו בעין נתחיל ישר עם סליט למפ.
    צריך לחקור את התלונה הראשית, מעבר לכך נרצה לדעת:
    1) איך אתה רואה? האם אתה רואה טוב אם המשקפיים שלך? האם אתה רואה טוב לרחוק ולקריאה?
    2) האם אתה מתעייף כשאתה קורא?
    3) האם אתה רואה כפול? אם כן, מתי? באילו תנאים? האם הכפילות הזו היא גם כשאתה עוצם עין אחת?
    מנוקולר דיפלופיה= כפילות ראיה שקיימת גם בעין אחת, ישנם מספר גורמים שיכולים להתקיים כאן:
    1) אנקורקטד אסטיגמטיזם- אם יש צילינדר לא מתוקן, לכל מרידיאן יש את המיקוד שלו, במקומות שונים כמובן וזה יכול לגרום לכפילות. התמונה השכיחה ביותר של צילינדר לא מתוקן הוא טשטוש ראיה. הצילינדר יחסית גבוה וזה עלול לגרום לכפילות של ממש.
    2) קטרקט- מפצל את האור ובמקרים מסויימים יכול לפצל את האור כך שיש שתי דמויות. דיסק של שיינר- יש שי פיינהולים- אם חוסמים את רוב הקרניים נשארים עם שתי דמויות המרוחקות אחת מהשניה, כפילות במקום טשטוש. אם יש קטרקט במרכז העדשה יכול לחסום את הקרניים המרכזיות וטשטוש ראיה יכול להתפרש בתור כפילות חד עינית.
    3) עכירות במידיה ולא בעדשה
    4) אישון לא תקין- נוצר מעיין שיינר דיסק בקשתית עצמה, בעצם שני אישונים או יותר ולא רק אחד, גורם לכפילות ראיה (יותר מאישון אחד= פוליקוריה) יכול להיות מלידה= קולבומה=הקשתית לא נסגרה מלמטה כך שנוצר מעיין אישון עם חלק מוארך תחתון (אם רק הקשתית לא נסגרה נקרא אנטריור קולבומה) או ניוון הקשתית. בקולבומה אם החלק האחורי לא נסגר אין סיליאר בדי או רשתית יכול להגיע עד לאופטיק דיסק ואז זה רחב מאוד, השדה העליון נפגע קשות כי אין רשתית והעיניים האלה סובלות מראיה לקויה ביותר. קולבומה- ספרטקום של אי סגירה שיכול להיות קל מאוד שנסגר מאחורה אבל לא מקדימה, אבל יכול להיות חמור שלא נסגר לא מקדימה ולא מאחורה.

    5) קרטוקונוס- הקרנית מעוותת ומייצרת מוקדים שונים של הדמות- הכפילות ראיה קרטוקונוס היא לא כפילות של ממש אלא יותר ראיית צלליות נוספות ליד המבט המרכזי. רוב הזמן קרטוקונוס לא רואים כפול אלא מטושטש או עוד כמה דמויות= כפילות חד עינית.

    חשוב לוודא אם הכפילות היא חד עינית או דו עינית.
    אם מדובר בכפילות דו עינית נרצה לדעת אם היא הוריזונטלית או ורטיקלית כשרוב הזמן אם מדובר בשיתוק של שריר מסויים, חוץ מהלטרל רקטוס או מידיאל רקטוס הכפילות תהיה אלכסונית ולא רק אופקית. במצב זה נהיה צריכים לבדוק במחשבה שמדובר בפגיעה באחד השרירים או יותר, או באחד העצבים.
    רוב הזמן אם הכפילות היא אופקית, שזה יותר שכיח, מדובר בהפרעה של הראיה הדו ענית כולל כל התסומנות של איסו ואקסו- התכנסות התבדרות וכו'. במצב זה הכיוון שלנו לא יהיה איזה שריר פגוע, כי למעשה אין, אלא מה התסמונות התפקודית שעליה מדובר.
    בנוסף בד"כ פגיעה בשריר גורמת לכפילות כל הזמן שחומרתה משתנה בהתאם לכיוון המבט. כפילות שנובעת מאיסו או אקסו (קונורגנס אינספישנסי וכו') בד"F קיימת בתנאי מתח ראייתיים, כלומר כשיש עומס על המערכת. דוגמה: קונוורגנס אינספישנסי- גורם לכפילות שאנחנו מסתכלים מקרוב מאוד ובנוסף שאנחנו עייפים
    אם יש שיתוק שריר עייפות לא מעלה ולא מורידה.
    כפילות בגלל קושי תפקודי… מי שעייף יותר זה יותר בעייתי.
    כפילות פתאומית שלא הייתה לפני שבוע או לפני חודש דורשת הפניה מיידית לנוירולוגיה, האם זה תמיד מצב של סכנת נפשות? לא תמיד, אבל יכול להיות.

    • האם אתה רואה טוב? האם אתה מרגיש טוב עם העיניים (דומעות, שורפות, צורבות וכו')? שאלה חשובה שהנבדק מרכיב עדשות מגע.
    סיבה נוספת למצמוץ בלתי פוסק מלבד יובש- ספזם- כיווץ שריר האורסיקולריס בלי יכולת לשחרר- נקרא בלפרל ספזם.

    • היסטוריה עינית
    האם היו לך ניתוחים או טיפולים מיוחדים בעבר. לא תמיד הנבדק ידע לענות על זה…גם שהנבדק אומר לא, להשאיר את זה בסימן שאלה (ייתכן שעבר ניתוח בגיל צעיר)
    ייתכן שאנשים עברו בצעירותם תרגילי עיניים שיוכלו להסביר בעיות הקיימות אצלם כיום.

    • היסטוריה רפואית
    הפרעות כמו סכרת הן נדירות בגיל צעיר, ובמידה והן קיימות הנבדק יהיה מודע לכך כך שלא תמיד צריך לשאול שאלות פרטניות לגבי כללל מחלה.
    לכן נשאל את הנבדק אם הוא בריא או סובל ממחלות שמשפיעות על הראיה?
    כל אדם חולה סכרת אמור לדעת שיש לבדוק את העיניים באופן תקופתי.
    מבחינה קלינית לחץ דם נמוך גורם לעיתים להפסקת או תזונת הדם לעיניים עם תופעות ראיה מוזרות כמו איבוד ראיה זמני של שניות, ראיית גלים, נקודות צבעוניות שחורות או לבנות שהן תוצאה של הפסקת הזרימה לזמן קצר, רואה שמישהו עם לחץ דם נמוץ מתכופף או קם מהמיטה נפוץ אצל נשים ובעיקר אצל נשים בהריון או נשים עם מגרנות.
    לעיתים זו תהיה התלונה העיקרית משום שמדובר בתלונה ראייתית מובהקת: אני רואה נקודות מול העיניים לכן נשאל על מצב לחץ הדם?
    מתי זה קורה? שקמים מהמיטה? מתכופפים? וכו'…. לפי השאלות הללו נגיע להבחנה, נמליץ לא לאכול מלח במצב הזה….

    בתולדות ותופעות נשאר במסגרת הצפויה, דברים שהם צפויים שנהיה למישהו בגיל שלו ובתנאים בו הנבדק נמצא (הרכבת משקפיים, עדשות מגע וכו').

    • לשאול האם הנבדק לוקח תרופות שמשפיעות על העיניים.
    אם הם אומרים כן ואנחנו לא מכירים את התרופה, נשאל מה התרופה הזו עושה, או למה הם נוטלים את התרופה הזו? אנחנו אמורים להכיר את התרופות שמשפיעות ישירות על העיניים או הראיה, לדוגמה: תרופה לפצעי בגרות שידועות כמייבשות את העיניים, או סטרואידים שמשפיעים על העיניים.

    חדות ראיה
    אחרי חדות ראיה ללא תיקון ועם תיקון אנחנו אמורים לדעת פחות או יותר לא רק את סוג הליקוי אלא גם את מידת הליקוי, ישנה קורולציה לא רעה בין חדות הראיה הלא מתוקנת לבין הרפרקציה.
    אם רואים שהנבדק הוא בעל משקפיים עם מספר גבוה אין טעם לבדוק אותם ללא תיקון…
    יש לנו אינדיקציה ראשונית לגבי הרפרקציה.
    למי שיש מולטי פוקל, ולמעלה זה -1 ולמטה זה +2.50 אם נבדוק אותם בלי המשקפיים לפעמים הם יראו 6\6 משום שהמיופיה הזו פוחתת במשך הזמן והם מרכיבים את המשקפיים האלו הרבה זמן, זה משהו שחשוב לדעת מראש…
    חדות ראיה ללא תיקון נותנת לנו אינדיקציה טובה לגבי איפה המצב של הפציינט
    בהיפרופים תמיד יש לבצע חדות ראיה ללא תיקון כי אף פעם לא ניתן לדעת מה נקבל
    היפרופ יכול לראות טוב גם בלי משקפיים…
    עלינו להפעיל שיקול דעת ברישום החדות

    • לא לבזבז זמן יקר
    אם הנבדק מהסס שהוא קורא שורה ויש לנו בסיס להאמין שהוא יודע מספרים, נעשה השערה ונסיים את הבדיקה.
    אם האדם מהסס סימן שהוא לא רואה, אז לא ניתן להם להסס ולנחש
    שעושים חדות ראיה לקרוב לא צריך לקרוא את כל השורה, אלא רק מספר אחד מכל שורה. חדות ראיה לקרוב יכולה להיות טובה בהרבה מצבים שונים להתחיל ישר מ1J ולא את כל הספרות

    מבחן כיסוי
    לא לוותר על הבדיקה הזו, אפשר לגלות בה דברים מפתיעים 8 אסו טרופיה ולא רואה כפול, סימן שהוא מדכא… הבדיקה הזו תראה לנו אם לבדוק סטריואופסיס… עלינו לבדוק סטרביסמוס וכו'.
    נרצה לדעת את הבדיקה הזו בהתחלה ולא בסוף… יכול להיות שהבדיקה הסובייקטיבית נקבל 6\12 ופינהול לא יעזור… לכן לבצע את הבדיקה הזו בהתחלה

    במידה ואנחנו עושים מבחן כיסוי, ישנה משמעות גדולה לסוג של הסטיה אם הסו הוא קונסטנט עד להוכחה אחרת העין הסוטה מדוכאת כל הזמן. העין השניה היא המובילה
    אם מדובר באינטרמינט ולא בקונסטנט עד להוכחה אחרת העין הסוטה תקינה לכל דבר ורק סוטה כשקשה מדי להחזיק אותה ישר.
    זה עניין של לחץ מאמץ ועומס או רעננות או עייפות זה לא מצב שקיים כל הזמן
    לעיניים האלה יש ראיה דו עינית אבל דו עינית שברירית.
    אם מדובר באלטרניינטג עד להוכחה אחרת כל עין היא תקינה, מכיוון שהוא מחליף את העיניים, סימן שהוא יכול להשתמש בכל אחת מהן. אבל ראיה דו עינית בסימן שאלה גדול.
    חלק גדול מהזמן אין להם ראיה דו ענית בכלל, זה או או, אבל לא ביחד.

  • שעור פתולוגיה עינית, דר. שריידר 2

    הטרוכרומיה אירידיס
    לפני שקובעים שלמישהו יש (הטרוכרומיה אירידיס) קשתית בצבעים שונים, נבדוק בסליט למפ- לפעמים בשתי העיניים יש צבעים מעורבבים, רק שאזורי הפיגמנט בכל עין מסודרים בצורה שונה, מה שנותן תחושה שעין אחת יותר בהירה מהשניה, למרות שזה לא כך.
    הטרוכרומיה אירידיס זה מצב פתולוגי!!!

    העין הבהירה יותר = "הפגועה" לא אמורה להיות לקויה מבחינת ראיה.

    ישנם שני מצבים בהם העצבוב טעה במסלול והגיע למקום לא נכון, מה שגורם לתופעות מוזרות. בד"כ זה המצב אחרי טראומה: עצב נפגע או נקטע, הוא צומח בחזרה ולא תמיד מוצא את המסלול הנכון, אם הוא סוטה קצת הנוירונים יגיעו למקום הלא נכון ויתרחשו תופעות מוזרות
    דוג': דמעות תנין- בכי ללא הצדקה.
    המערכת הפרה סימפטטית שולחת נוירונים אבל לא כולם מגיעים למקום הנכון
    מכיוון שהמערכת הפרה סימפ' שולטת גם על בלוטת הדמעות וגם על בלוטות הרוק של הפה והגרון, במידה ויש טעות במסלול כאשר האדם אוכל ומגרה את בלוטות הרוק, הוא מתחיל לבכות.
    גורמים: כל מה שפגע במערכת הפרה סימפ', או בגנגליון או קרוב אליו… שהנוירונים צומחים, חלק אמורים להגיע דווקא לבלוטות הרוק, וחלק אחר דווקא לבלוטות הדמעות… אבל אם קב' נוירונים טועים ובמקום להגיע לרוק הם מגיעים לבלוטת הדמעות, שהם מגורים ויש הוראה להוציא רוק הם מוציאים דמעות במקום.

    דוג' נוספת: 188 marcus gunn gaw winking (
    זה קשור לעפעפיים עצמם
    מדובר בסטייה של הנוירונים המוטורים שהיו אמורים להגיע ללסת, וחלק מהם הגיע ללביטור. ואז כשהילד מזיז את הלסת שלו לצד אחד, פתאום עין אחת נפקחת. ברגע שהוא מזיז את הלסת לצד השני העפעף נסגר.

    189) מיוקמיה
    רעידה לא רצונית של שריר.
    בעין מרגישים שהעפעף (העליון או התחתון או שניהם יחד) רועד למס' שניות עד 20 שניות, זה יכול לחזור שוב, ואין על זה שליטה.
    התופעה שכיחה מאוד בעפעף אבל קיימת גם בזרוע, בכתף, בשוקיים או ברגליים.
    זה לא מסוכן או מחמיר רק מפריע.
    יש כנראה הפרעה שלא יודעים את מיקומה,
    קלינית זה קורה יותר אצל אנשים שמתוחים נפשית.
    יש כאלו שאומרים שטיפות אנטיהיסטמיניות עוזרות- עושים זאת רק במקרים חמורים (אבל לא ברור אם זה באמת עוזר או לא).
    הרעידה עצמה היא בשריר האורביקולריס, לפי הספרים זה נגרם ממתח, תשישות, עייפות מוגברת, חוסר שינה.
    הטיפול הוא להרגיע את המטופל 
    יש אנטיהיסטמין ספציפי שמומלץ לטיפול והוא ליבוסטין 190 (נקרא גם ליבוקבסטין)- הוא מרגיע את המיוקמיה.

    191) אקטרופיין בד"כ מתרחש יותר בעפעף התחתון.
    איבוד של הטונוס באורביקולריס גורם לעפעף התחתון לפנות כלפי חוץ ולאבד את המגע שלו עם כדור העין. הפונקטה גם כן נוטה להיות כלפי חוץ, בניגוד למצב הטבעי בו הפונקטה חייבת להיות צמודה לגלגל העין, וכך היא שואבת את הדמעות. יחד עם העפעף שפונה כלפי חוץ, יש גם דמעות שנוזלות על הפנים.
    לעיתים קרובות, זה משני או קורה יחד עם שיתוק של עצב מס' 7- פסיאליס (האורביקולריס מופעל ע"י עצב 7, ואם הוא משותק עלול להיות אקטרופיין).
    אקטרופיין שכיח מאוד בגיל הזקנה- השריר עצמו מאבד את הטונוס. בעבר זה היה נקרא סינייל אקטרופיין. אין לזה טיפול טוב, אבל יש שני שלבים לטיפול:
    במצב קל- המטופל מסתפק בדמעות מלאכותיות כדי להרטיב את הקרנית, ומשחה בלילה. עצם הפניה של העףע כלפי חוץ לא מסוכנת, מה שמסוכן זה שהקרנית לא באה במגע עם דמעות, היא מתייבשת ובסופו של דבר עלול להתרחש איבוד של הקרנית.
    השלב השני במצב חמור יותר- יש לקחת פלסטר ולהדביק את העפעף, בעצם לסגור את העיניים הרמטית במשך השינה.
    במקרים מסוימים ניתן לנתח, אבל זה לא ניתוח קל.

    Entropion
    העפעף מתגלגל פנימה. בד"כ מתרחש בעפעף התחתון
    יש מס' סוגים:
    • השכיח ביותר הוא מזקנה, ונקרא גם involutional (אינבולוט= רקמה שמתהפכת לתוך עצמה).
    • מלידה congenital. בד"כ מתרחש יותר בעפעף העליון.
    • אחרי טראומה- הרקמה מצטלקת, ואז העפעף מקבל צורה שונה, נקרא גם cicatricial
    (cicatrix זה התהליך הצלקתי).
    • Spastic האורביקולריס מופעל במידה מוגזמת (כמו ספאזם). במקרים חמורים זה יטופל ע"י בוטוקוס או חומר דומה במטרה לשתק את השריר.

    הבעיה עצמה היא שהריסים משפשפים את הקרנית והלחמית. זה יכול להיות חמור עד כדי כך שהקרנית תאבד את תחושתה.
    הטיפול באנטרופיין הוא ניתוח.
    באופן זמני אפשר פשוט לגלגל את העפעף חזרה החוצה, מה שמביא למעט הקלה.

    מערכת הדמעות והניקוז
    193) canaliculitis
    איטיס- דלקת של הקונליקולה. זו התעלה שמתחילה מהפונקטה ועוברת עד השקית הלקרימלית. אם זה מערב את הצינור עצמו, הפונקטה עצמה גם כן מעורבת. התופעה הספציפית הזו בפונקטה נקראת pouting puncta (פאוט= הבעת פנים זועפת).
    זה בד"כ חיידקי או נגיפי, לעיתים רחוקות זה פטרייתי. זה כואב
    אבחנה טובה- לגעת עם האצבע באזור ליד הפונקטה, ואז זה גורם לנבדק כאב
    יש לזה מאפיינים של דלקת: אדום, חם, מוגלתי, נפוח.
    אם זה חיידקי יוציא יותר מוגלה ואם זה נגיפי יהיה מימי יותר.
    הטיפול נעשה בשלבים: יש להוציא את המוגלה ע"י לחץ. זה גם אבחנתי, אם לוחצים מתחת לפונקטה והיא משפריצה מוגלה.
    בנוסף קומפרסים חמים
    אנטיביוטיקה דרך הפה- אם זה חיידקי (טיפות לא נכנסות מספיק כדי לטפל בבעיה).
    או הזרקת אנטיביוטיקה דרך הפונקטה.
    המצב הזה מאוד לא נעים, לכן מטפלים בזה באגרסיביות.

    195) דקריוסיסטייטיס-
    דקריו מתאר את מערכת הניקוז של הדמעות
    זו דלקת או זיהום של השקית הלקרימלית.
    בד"כ הזיהום הזה נובע מחיידקים או מסתימה של הזרימה של הדמעות. אם הדמעות נסתמות ואין להם מעבר טוב, הם מתכווצים והרבה יותר קל לזהם את האזור הזה. אצל תינוקות בשבועות הראשונים של החיים, המפתח של צינור הניקוז לא הושלם (הם נולדים עם צינור שלא חלול לגמרי), לכן זה שכיח ביותר אם לא כמעט אצל כל תינוק, לאחר מס' שבועות שהדמעות מתחילות לזרום, יש דמעת בעין אחת שזה בעצם סתימה של הניקוז ולדמעות אין מקום להתנקז, לכן זה נשפך על הפנים.
    במשך הזמן זה משתפר
    הטיפול הנכון הוא לנקות את האיזור עם צמר גפן רטוב, לעשות מסז' לאיזור הזה עם לחץ כלפי מעלה לכיוון הפונקטה (מלמעלה למטה) וכך גם בעפעף העליון.
    שימוש באנטיביוטיקה עקרונית לא רצוי, לא נרצה שהתינוק כבר יתחיל להסתגל לאנטיביוטיקה ויתחיל לפתח חיידקים שעמידים נגדה.
    עדיף לטפל בהיגיינה טובה, אם הזיהומים עלול קלים הם עוברים במהירות שמנקים את האיזור.
    בד"כ זה יעבור תוך מס' שבועות עד גיל חודשיים שלושה. אם זה נמשך עד גיל שנה פלוס יש מקום לבירור.
    הדיעה הרווחת היא לעשות את כל המאמצים כדי שזה יחלוף בעצמו, ישנה סכנה שמנסים לפתוח את הניקוז הזה. יש סיכוי לפתוח בצינור עצמו, מה שבסופו של דבר פוגע ולא עוזר.
    סתימה של הניקוז אצל תינוקות היא לא זיהום של הקשית זה רק סתימה ולא מסוכן.
    אם השקית מזוהמת ממש, האזור שנמצא הרבה מתחת לפונקטה, נראה נפיחות שנמצאת ליד האף ולא כל כך ליד העין (השקית הרבה יותר נמוכה מהעין), זה כואב ממש ולזיהום כרגע יש יכולת כניסה לסינוסים של האף, ומשם יכול להגיע אחורה ויכול לגרום לאורביטל צילוליטיס וזה מצב מסוכן.

    הדמעת הבלתי נשלטת במקרים אלו (בין אם מדובר בדמעת שהניקוז סתום או שיש אקטרופיין) נקראת epiphora= דמעת בלתי נשלטת.

    194) דקריואנדנדיס
    זיהום או דלקת (דלקת מדויק יותר) של הבלוטה הלקרימלית, לא שייך למערכת הניקוז
    הבלוטה הלקרימלית שוכנת בצד הטמפורלי עליון של הארובה, יש לה שתי אונות. זה יכול להיות חיידקי או נגיפי, אבל לעיתים קרובות זה יותר דלקתי על רקע אוטואימוני- במקרים אלו זה מלווה במחלות סיסטמיות כמו sarcoid, tuberculosis, leukemia
    הטיפול: מכיוון שבמקרים שזה לא חיידקי או נגיפי, אם זה רק דלקתי הטיפול יהיה בקומפרסים חמים ומשכחי כאבים.
    מה שמאפיין את הדקריואנדניידיס היא הנטייה לתקוף ואז להרפות וכך חוזר חלילה, מה שנקרא waxes and wanes (משהו שמכה ונעלם ואז חוזר על עצמו).
    ישנן מס' מחלות שיש להן את הנטיה הזו.

    לחמית
    העין ובעיקר הלחמית יכולות להגיב רק במס' דרכים מצומצם. שניים מהדרכים הללו הן פפילות ופוליקולות (196+ 197), יש מצבים ששניהם קיימים יחד והם די דומים ומעורבים אחד בשני.
    פלקול- גוף שיכול להיות פיזיולוגי או פתולוגי שבו הלחמית הפלפיברית מפתחת ציסטות שקופות עם כלי דם בבסיס, ניתן לראות את כלי הדם הללו עולים גם על צידי הציסטה.
    זו לא מחלה לכשעצמה, אלא ביטוי למשהו אחר (כמו מחלה או משהו אחר, ואז התגובה של הלחמית היא לפתח פוליקולות. הפוליקולות הן לא הבעיה אלא התוצאה שלה).
    בד"כ פוליקולות קשורות להפרעות נגיפיות, או למחלה של חיידק הכלמידיה chlamydia.
    לרוב זה נגיפי יותר.

    פפילה
    גוש בולט אבל יש בתוכו באמצע מקור כלי דם שצומח.
    פפילות שכיחות יותר בהפרעות אלרגיות. לפפילות יש מגוון רחב יותר של גדלים לעומת פוליקולות (פפילות יכולות להגיע כמעט בכל גודל).
    נוכחות של פפילות קטנות אצל אנשים בריאים וא-סימפטומטיים הם דבר שכיח.
    ייתכן מצב שבו יש פפילות קטנות על בסיס קבוע מה שנקרא אלרגיה תת קלינית- אלרגיה תמידית על אש קטנה.
    אם מתאימים עדשות מגע לאדם כזה, חשוב לדעת זאת מראש, כך שאם תהיה בעיה בע"מ נדע שהבעיה בע"מ ולא בגלל הפפילות שתמיד היו שם.

    איך נבדיל בין פפילות לפלקול?
    הפפילות אדומות יותר, והפליקול שקופות ומבריקות יותר.
    לרוב יש יותר פפילות בעפעף העליון ויותר פוליקולות בעפעף התחתון.

    פוליקולות יותר נגיפי, והפפילות יותר אלרגי.

    198 נגוול
    גוש בד"כ קטן אבל בולט. זה יכול להיות פפילה. יכול להיות גם רק נפיחות של רקמה, אבל זה מוגדר, יחסית קטן ובולט כלפי חוץ
    הפפילות הקטנות עונות להגדרה הזו, והפפילות הגדולות יותר מתפרסות על פני קטח רחב יותר ואז זה נקרא clap c (gpc) ולא נג'וול.
    קלאפ סי- הגבשושיות צמודות יש כמעט המשכיות בינהן
    אצל פפילות קטנות יותר- נגוול, יש יותר הפרדה בינהן.

  • שעור פתולוגיה עינית, ד"ר שריידר 1

    כשיגיע פציינט עם בעיה מסוימת, נתייחס ל:
    SOAP
    Subjective- התלונה הסובייקטיבית
    Objective- בדיקה אובייקטיבית שלנו
    Assessment- הערכה של מה שיש לו
    Plan- איך נטפל בבעיה

    Ptosis- צנחת עפעף. יכול להיות חלקי, מלא, או בין לבין. יכול להיות חד עיני או דו עיני. מלידה או נרכש.
    ישנן 3 קבוצות של ptosis:
    1) הקבוצה המכנית- העפעף צונח או לא עולה כמו שצריך מסיבות מכנית.
    לדוג': דלקת, בלפריטיס, שלזיון. בכל המצבים הללו העפעף נפוח, לכן הוא נמוך יותר מהעפעף השני. זה קורה לא מעט בהרכבת ע"מ בעיקר קשיחות, כנראה בגלל השפשפוף התמידי של העפעף בעדשה, העפעף עובר תהליך דלקתי קל, וניתן לראות שעפעף אחד צונח.
    המצב שנוצר כתוצאה מע"מ לאו דווקא מפריע לנבדק בתחושה, בד"כ מדובר רק בהפרעה אסטטית. במקרים אלו ראוי להתאים את העדשה שוב, אולי לשלוח אותה לליטוש, או להתאים אותה שוב כך שזה לא יקרה.
    בנוסף לשלושת המצבים הללו ישנו מצב של 184) blepharochalasis- העפעף נפוח פנימית וצונח, אבל הדלקת לא כל כך נראית (אבל בד"כ זה נגרם מדלקת). זו מחלה שמתרחשת בעיקר בגיל צעיר, בניגוד ל183) dermatochalasis- שזו צניחה של עור מעל העפעף שרואים אצל מבוגרים.
    סיבה נוספת לפטוסיס מכני היא אחרי ניתוח- במצב זה אין יותר מדי אופציות לטיפול.

    2) מיופטיק- מיו- שריר פטיק- מחלה
    מחלה של השרירים
    הסוג הזה קיים לפעמים מלידה, שקצוות הלביטור לא מגיעות עד עומקו של העפעף, ואז העפעף לא יכול לעלות במידה מספקת. במקרים אלו לא נראה את הקיפול שרואים בד"כ בעפעף, העפעף יראה חלק יותר וצונח מעט.
    קיפול זה נקרא קונגניטל ליד פול- כיפוף עפעפף מולד
    תופעה זו הינה גם נחלתם של האוכלוסיה האסייתית (גם קשה יותר להפוך להם את העפעף).
    הפטוסיס המכני קיים גם שהנבדק מסתכל כלפי מטה- העפעף מושפע מהנפיחות, לעומת זאת הפטוסיס המולד הוא מופחת כשמסתכלים למטה, הלבייטור לא צריך להרים את העפעף ואז הפטוסיס מורגש פחות.

    פטוסיס בשתי העפעפיים מורגש פחות- בין השאר מכיוון שלכל אדם יש מפתח עפעפיים שונה.

    186- myasthenis gravisמיסטיניה גרביס- מצב של פטוסיס כתוצאה ממחלת שרירים.
    גורם לפעמים לראיה כפולה. זו מחלה של השרירים המשורטטים בכל הגוף: שרירי העיניים, ידיים ורגליים, שרירי הנשימה. שורש המחלה הוא במפגש בין השריר לעצב- בסוף המסלול של העצב יש שחרור של אצטיל כולין מהסינפסה, מתחבר לרצפטור ומפעיל את השריר- הבעיה שיש ליקוי ברצפטורים, האצטיל כולין לא מוצא בקלות את הרצפטור המתאים מכיוון שהרצפטורים משובשים, אם יש הרבה אצטיל כולין, סיכוי גבוהה יותר שהפעולה תתרחש, והתוצאה היא חולשה של השרירים, בעיקר אחרי מאמץ או לקראת סוף היום (בתחילת היום יש מאגרים של אצטיל כולין כי זה אחרי מצב של מנוחה והשרירים פועלים יחסית טוב, לקראת סוף היום יש פחות אצטיל כולין כי הוא נוצל יותר לכן יש קושי בהליכה וגם קושי בתנועות העיניים.
    זה יכול לפגוע בשרירים שונים, וזה לאוו דווקא יהיה באותו שריר באותה מידה כל הזמן- כך שכפילות הראיה שנוצרת לא תמיד עקבית ולא תמיד באותה מידה- כך שלא פשוט להתאים להם פריזמות.
    לאנשים הללו גם יהיה פטוסיס- כשאנחנו מתעייפים הדבר הראשון שנסגר זה העפעפיים.
    יכול להיות פטוסיס בעין אחת או בשתיהן, או בשתיהן במידה שונה.
    עפעפף נפול תורם במידה רבה לאבחנה של מיסטיניה גרביס
    גרביס חמור
    מיסטיניה- בעיה בהפעלת השרירים

    אוקולר מיסטיניה- לא שכיח לא פוגע בכל הגוף, אלא פוגע רק בשרירי העיניים
    שזה קורה הגוף בריא אבל יש פטוסיס וקשיים בתנועות העיניים שיכולים לבוא לידי ביטוי בדיפלופיה כזו או אחרת.

    דוג': נבדק בין 40-60 שרואה פתאום כפול, נשאל שאלות הקשורות לבריאות כללית: מרגיש טוב, היית אצל רופא בזמן האחרון וכו'.
    לפני 30 שנה היו מתים מהמחלה הזו יחסית בגיל צעיר בגלל דלקות ריאות, כיום המחלה הזו לא נחשבת לקטלנית.

    3) פגיעות בעצב
    ישנן שתי מערכות עצביות (סה"כ 3 מנגנונים), שאחראיות על המצמוץ
    הלבייטור
    עצב 3- יש לו מסלול משותף עם סיבים פרה סימפטטים, כך שאם אחד מהם נפגע, אנחנו עלולים לראות קשיים בתנועות העיניים, פטוסיס (חלקי או מלא, אבל ממשי) ואישון מורחב- קורה בד"כ בצד רחב כך שניתן לראות את ההבדל בין הצדדים.
    שלוחה של הסופריור רקטוס

    המערכת הסימפטטית- אחראית על שריר מיולר- תורמת מעט לפיתחת העין, להרמת העפעף. לכן כשהוא פגוע הצניחה תהיה קלה, לא יכולה להיות צניחה כבדה כי הלבייטור עובד.
    תורמת מעט לכן שיש פגיעה הליקוי קל
    הצניחה כאן היא דיאגנוסטית

    המערכת השלישית הוא הארביקולריס שמופעל ע"י עצב 7- כשעוצמים את העיניים בחוזקה האורסיקולריס מתפקד. במצמוץ הוא מופעל במידה מועטה, גם העפעף התחתון נע מעט כדי לעזור לדמעות להגיע מהצד הטמפורלי לצד הניקוז.
    לעצב 7 יש לו שלוחות שונות כולל פרה סימפטטית כולל לבלוטה הלקרימלית
    עצב 7 יגרום לא רק לפטוסיס, אלא בעיקר לנפילה של העפעף התחתון, ביחד עם יתר שרירי הפנים= פסיאליס=שיתוק עצב 7.

    אם עצב 3 פגוע ולכן גם העפעף צונח, סביר להניח שגם הסופריור רקטוס פגוע- הם הרי מתחילים כגוף אחד. במצב זה יש קושי בהרמת העין
    אחרי גלגל העין (10 מ"מ אחרי) אם נפגע עצב 3 נראה גם מעורבות של האישון- נקרא ויט פיופלרי אינוולבמנט- מעורבות עפעף שגורמת להרחבת האישון
    אחרי 10 מ"מ יושב הגנגליון הציליארי, שם כבר יש את ההפרדה בין הקטע שהולך לשרירים של עצב 3, לבין הקטע הפרה סימפטטי שהולך לאישון
    אם האישון לא מעורב, הפגיעה אחרי
    זה נותן אינדיקציה למיקום הפגיעה
    אם האישון נפגע גם האקומודציה נפגעת- זה אותו גנגנליון
    שיתוק של עצב 3 מתרחש בעיקר אצל חולים מבוגרים,] בעיקר אצל חולי סכרת וכו'.

    מצב של שיתוק של המערכת הסימפטטית
    המערכת הסימפטטית אחראית על מס' גורמים בפנים- שריר מיולר שמרים מעט את העפעף
    2 מרחיב את האישון- דייליטינג מסל- הוא משני יחסית לספרי נקטר- שרוצים להרחיב אישונים בבדיקה לא מגרים את שריר הדייליטר, אלא משתקים את הספינקטר- מה שמספיק להרחבת אישונים
    אם המערכת הסימפטטית פגועה- ישנה צניחה קלה, ואישון צר- או צר יותר מהצד השני.

    אדם מבוגר בן 70 עם אישונים קטנים ממילא- נדע רק בהשוואה של שתי העיניים

    בנוסף הוא אחראי על בלוטות הזיעה- שאנחנו מתרגשים האישונים מתרחבים, אקומודציה קשה ואנחנו מזיעים.
    לכן אם המערכת משותקת יש 3 גורמים=סינדרום
    צניחת עפעף
    פנים יבשות
    אישון צר
    187 תסמונת הורנר

    במצב כזה הכי חשוב לבדוק רנטגן ריאות
    המערכת הסימפטטית מתחילה בעמוד השדרה- בחוליות העליונות של הצוואר c1-c3 משם יוצאים חוטים מחוט השדרה, ממש מחוץ לחוליות אבל לא מחוצה לעמוד השדרה, ומחוץ לעמוד השדרה יש סינפסות
    הנוירוטרנסמיטר שם הוא אצטיל כולין. נוראפינפרין הוא הנוירוטרנסמיטר של המערכת הסימפטטית באיבר עצמו שמקשר בין העצב לאיבר במערכת הסימפטטית
    לכן שרוצים להרחיב אישון דרך הדייליטר, נותנים משהו דמוי נוראפינפרין.
    אבל בסינפסה הראשונה של המערכת הסימפטטית שמתרחשת כמעט מיד לאחר שהנוירונים יוצאים זה אצטיל כולין.

    בסימפטטי יש סינפסה מיד ואז יש אקסון ארוך מאוד שמגיע עד לאיבר ומפעיל אותו
    הסינפסה הראשון הטרנסמיטור הוא אצטיל כולין והאחרון נוראפינפרין.
    אצטיל כולין הוא הנוירוטרנסמיטר הראשון בכל המערכות כולל סימפטטי
    במערכת הפרה סימפטטית יש שתי סינפסות אבל הראשונה הוא ליד האיבר במופעל, האקסון. מהגרעין (לדוגמה אדינג'ר וספול) האקסון הראשון הוא ארוך, מגיע ליד האיבד, פוגד בגנגליון עושה סינפסה עם אצטיל כולין, מהסינפסה מתיל פוסט סינפס נוירון, ומגיע לאיבר עצמו שם מפעיל את האיבר עם נוירוטרנסמיטר שנקרא אצטיל כולין

    בפרה סימפטטי שני סינפסה שניהם אצטיל כולין.

    האיברים הפרה סימפטטים בעין, לכולם צריך להיות לידם גנגליון ששם מתבצעת הסינפסה
    שמפעילים אישון ואקומודציה יש גנלגנין שנקרא הגנגליו הסיליארי שיושב בתוך הארובה כ 10 מ"מ אחרי גלגל העין.
    יש גרעין וסינפסה ליד האיבר

    בבלוטת הדמעות (פרה סימפטטי) יש את הספינופלטיין גנגליון שיושב גם הוא מעט הארובה, וזה אחרי על הפעלת הבלוטה הלקרימלית (פרה סימפטטי) וכמו כן אברים פרה סימפטטים אחרים שיש להם גנגליונים ליד האיבר.

    החוליה שאחראית על המערכת הסימפטטית יושבת קצת מעל חוליות החזה, עולה על הריאה בדרכה לתוך הראש.
    אחד הדברים שיכולים להפסיק את המסלול של האקסון הסימפטטי הוא גידול בריאה, בעיקר בקצה הראיה
    האיפקס- קודקוד הראיה
    וזה עלול לקרות בעיקר אצל מעשנים- או מעשנים שניגמלו

    לפי התסמונת מגלים איפה זה מתרחש
    אם זה רק פטוסיס ואישון קטן והפנים עדיין בסדר- יודעים שזה קרוב יותר לעין, וסביר יותר להניח שזה לא סרטן הריאות
    יש הורנר סינדרום חלקי שזה רק האישון וצניחת העפעף
    כיוון שמדובר בשרירים יחסית קטנים ההבדל באישון לא גדול (הבדל של עד 2 מ"מ ובד"כ לא יותר מזה).
    אם שמים נויראפינפרין בעין, האישון יגדל- עוקפים את הבעיה
    אם יש עצבוב לקוי חסר שחרור של נויראפינפרין, וכאן אנחנו לוקחים נויאפינפרין, שמים אותו ישירות על השריר ומפעילים אותו
    אם האישון מצומצם ושמים טיפות הרחבה שמפעילות את הדייליטינג מאסלס כמו נויראפינפרין הוא יתרחב באופן נורמלי ולא ישאר קטן יותר מהעין השניה
    העצבוב הסימפטטי גורם לשחרור של נוראפינפטין- אם הוא פגוע יש הורנר סינדרום, אין שחרור של נויראפינפרין- ועם הטיפות אנחנו עוקפים את זה.

    יש עוד סוג של הורנר סינדרום- הורנר מולד.
    מסיבה לא ידועה, העצב לא הגיע לעפעף העליון ואולי לא הגיע גם לקשתית.
    המצב הזה נקרא heterochromia irides- צבע שונה בקשתית.
    כדי שרקמה או איבר יפעלו בצורה תקינה, ויתרפא במידה והוא ניזוק, הוא צריך לתקשר עם איברים ורקמות אחרות על מנת "שיודיע" על הבעיה, יש צורך בתקשורת= מערכת עצבית
    אם אין עצבוב האיבר לא יכול לדווח על הבעיה.
    אם העצבוב לא הגיע לעין כמו שצריך, במשך ההתפתחות של העין הזו, האיבר לא מקבל אינפורמציה נכונה, לא יכול להתפתח כמו שצריך, וגם הבאת הפיגמנט במידה הנכונה לקשתית ניזוקה- לכן הקשתית הזו בהירה יותר
    הצבע של העין הפגועה יותר בהיר- עם פחות פיגמנטציה

    הורנר סינדרום מלידה- יש להם עפעף צונח מלידה, אישון קטן מלידה וגם צבע קשתית פחות מפותח מהעין השניה.

  • שעור אופטומטריה JCC קרוס צלינדר, דר.שריידר

    אם לא מצאנו צילינדר או שמצאנו -0.50D נעשה fishing.
    נשים את הJCC
    אם לנבדק יש מספר גבוה של -9.00 נעשה fishing עם צילינדר של -0.50D.
    אם לנבדק יש מספר נמוך נבדוק עם -0.25
    עקרונית עדיף לבדוק עם -0.50 (אלא אם מדובר במספר ממש קטן).

    לא לשכוח!!! על כל -0.50 צילינדר שמצאנו, נוסיף +0.25 ספר

    בfishing נתחיל לבדוק קודם כח, נבדוק בכל הרבעונים אם הנבדק רוצה כח. אם הנבדק מעדיף שני רבעונים, נבדוק בינהם.
    אם גילינו לדוגמה שמעדיף את הכח ב90 מעלות, נמשיך לבדוק כח, ורק לאחר מכן נעבור לציר. אם לאחר מכן יש שינוי גדול בציר נבדוק שוב כח.
    אם בפעם השניה יהיה שינוי של מעל ל-0.50 בכח, נבדוק שוב את הציר.

    אם יש צילינדר קטן, כמו: -1.25 נבדוק את הציר בהפרשים של 15 מעלות.
    אם יש צילינדר גדול, כמו: -1.50 נבדוק את הצילינדר בהפרשים של 10 מעלות.
    צילינדר גדול, כמו: -2.50 נבדוק עם שינוי ציר של 5 מעלות.
    סטייה של כמה מעלות שמדובר בצילינדר קטן, לא משנה.
    לאחר שקיבלנו תוצאה סופית של JCC לא לשכוח להוריד את הכח.