מיפוי קרנית (טופוגרפיה) בשימוש טופוגרפית רודנשטוק טופלנס. מקרים: קרנית ספרית, קרנית אסטיגמטית, קרטוקונוס, קרטוגלובוס, השתלת קרנית PKP, ניתוח תשבורת PRK, אורטו קיי – אי מרכזי, היסט אורטוקרטולוגיה ((Orthokeratology עדשות מגע אורטו-קי
מאת ד"ר ניר ארדינסט מיפוי קרנית (עדשות מגע – מיפוי כותרות)
סיכום מאמר של ד"ר ניר ארדינסט ופרופ' סלומון אברהם – הטיפול באלרגיות של העין.
מסקנת החוקרים: תרופה חדשה מעולה לטיפול באלרגיות בעין ושמה טקרולימוס.
טקרולימוס היא תרופה מדכאת מערכת חיסון המשמשת בעיקר למניעת דחית איברים.
ע"פ ויקיפדיה: התרופה אושרה לראשונה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי ב-1994 לשימוש במניעת דחיית שתל למושתלי כבד. השימוש הורחב בהדרגה וכיום היא מאושרת גם למושתלי כליות, מושתלי לב, מושתלי מעי, מושתלי לבלב, מושלתי ריאות, מושתלי מח עצם ועוד.
מאמר ומחקר חדש בנודע לטיפול אלרגיות של העין נערך בהדסה עין כרם. שם המאמר:
Topical immunomodulators in the management of allergic eye diseases.
המאמר התפרסם בכתב העת היוקרתי של אלרגיה Curr Opin Allergy Clin Immunol (מקדם השפעה של 4 לערך) ומסקנתו הסופית הייתה שטיפול בתרופה החדשה טרקולימוס הינו טיפול יעיל ביותר לאלרגיות בעין (אלרגיות אקולריות) בעיקר מסוג AKV ו VKC.
מסקנות המחקר (תרגום מתוך תקציר המאמר)
מחלות עיניים אלרגיות מהוות ספקטרום של מחלות, עם כל מצב מתאפיינות בimmunopathology מורכב.תנאים יותר קשים וכרוניים, כגון keratoconjunctivitis האביבי וkeratoconjunctivitis דרמטיטיס, כרוכים בעיקר בתאים ואאוזינופילים, גם קשורים לתהליכים של תאי T. טיפול עם אנטיהיסטמינים או מייצבי תאי מאסט (תאי פיטום) הוא לעתים קרובות לא מספק, וטיפול תלוי בסטרואידים מקומיים. לסטרואידים תופעות לוואי משמעותיים עם שימוש לטווח ארוך, לכן הם נראים מתאימים יותר לטיפול לטווח קצר.
גם תרופות שקשורות למערכת החיסונית יכולים לשמש לטיפול כדי לעכב הפעלת תא T ולהראות תוצאות מעודדות בקרב חולים עם מחלות עיניים אלרגיות חמורות.
המחקר מציג תמונה קוהרנטית של הטיפול במחלות עיניים אלרגיות חמורות.
ממצאים:
תרופות המשפיעות על מערכת החיסונית מתאימים בדרך כלל לטיפול בדלקת לחמית אלרגית חמורה וממושכת.
מסקנות:
טיפול בטקרולימוס – tacrolimus הובילו לתוצאות טיפוליות מעולות בחולים עם אלרגיות חמורות בעיניים ואלרגיות אקולריות כרוניות.
למאמר (לבחור בחלון הימני)
מאמר בJournal of Inflammation על רצפטורים מחוללי מחלות בעין
בגיליון הבריטי היוקרתי "עיתון הדלקת" (Journal of Inflammation) פורסם מאמר ע"י חוקרים ישראלים הקשור לרצפטורים שמחוללי מחלות בעין.
שם המחקר: הביטוי והאקטיבציה של תאי רצפטור מסוג TLR3 וTLR4 בתאי האפיתל של הקרנית ובתאי פיברובלסטים של הלחמית
החוקרים:
ד"ר ניר ארדינסט
ד"ר גל אביאל
ד"ר אלי מעולם
ד"ר אירן ענתבי
ד"ר קלאודיה יהלום
ד"ר הדס משולם
פרופ' חיים עובדיה
פרופ' אברהם סלומון
מסקנות המחקר (תרגום מתוך חלק המסקנות בתקציר המאמר):
במחקר נמצא כי תאי אפיתל של הקרנית ותאים פיברובלסטים מבטאים רצפטורי TLR TOLLLIKE ומגיבים ללגינים ספציפיים עם עלייה גדולה בביטוי ציטוקינים.
לאחר אקטיבציה הביטוי של משטח רצפטורי TLR TOLLLIKE יורד ולמעשה מתקבל משוב של פידבק שלילי המקל את האפקט של אקטיבציית רצפטורי TLR TOLLLIKE.
אל תתנו למחלת הגלאוקומה לגנוב לכם את הראייה!!
שבוע הגלאוקומה הבינלאומי 2013 בין התאריכים 10-16/3/2013
גלאוקומה, "הגנב השקט של הראייה", הינה מחלה הגורמת לנזק בלתי הפיך לעצב הראייה והחולה בה מודע לנזק רק בשלב מאוחר.
במידה וישנה היסטוריה משפחתית של המחלה יש להיבדק כבר בגיל 20, אחרת יש להיבדק החל מגיל 40.
גילוי מוקדם של המחלה שקול להצלת הראייה ומניעת עוורון.
השנה יערך שבוע הגלאוקומה בין התאריכים 10-16/3/2013
במסגרת הפעילות בשבוע זה יתקיימו הרצאות לקהל הרחב בבתי חולים הבאים ברחבי הארץ:
(מידע על שעות ההרצאות ומיקום מדויק יפורסם בעיתונות)
בית חולים רמב"ם – 12/3/2012
בית חולים שיבא – 13/3/2013
בית חולים סורוקה – 13/3/2013
בית חולים איכילוב – 19/3/2013
הניוזלטר בחסות IOPtima
מתוך כנס משטח העין 2012
דלקת לחמית אביבית הינה מחלה כרונית שכיחה בישראל. מגוון התסמינים נע בין גרד קל והפרשה לבין פוטופוביה קשה, כיבים בקרנית והופעת פאנוס. ברוב המקרים ניתן לטפל במחלה על ידי טיפות עיניים, ואולם במקרים קשים טיפות העיניים אינן מסייעות ובכדי שהילד יוכל לקיים אורח חיים תקין יש צורך במגוון טיפולים נוספים.
פרופ. יאיר מורד הינו מנהל היחידה לרפואת עיניים לילדים במרכז הרפואי אסף הרופא. יו"ר החוג לרפואת עיניים לילדים ופזילה לשעבר. מנהל מכון עיניים "מאור".
מתוך כנס משטח העין 2012
המנגיומות בעפעפיים גדלות בשנה הראשונה לחיים, ויכולות לחסום את ציר הראיה ולגרום לאמבליופיה בלתי הפיכה. הטיפול בהמנגיומות אלו כולל מתן סטרואידים בהזרקה לנגע או במתן ססטמי במינון גבוה וכן כריתה ניתוחית. טיפולים אלו מלווים בתופעות לוואי קשות, ואינם מובילים לתוצאה תפקודית וקוסמטית טובה במקרים רבים. פרופרנולול, תרופה הניתנת דרך הפה לטיפול ביתר לחץ דם, התגלתה כיעילה ביותר לטיפול בהנגיומות, ושינתה את אופן הטיפול ותוצאותיו.
מחלת רשתית של פגים נגרמת ע'י כלי דם שצומחים באופן פתולוגי, מדממים ומושכים את הרשתית. זו אחת הסיבות העיקריות לעיוורון בילדים. הטיפולים המקובלים לרטינופתיה של פגים, לייזר והקפאה, יעילים ברב המקרים אך דורשים הרדמה ממושכת של הפגים ומיומנות רבה מהרופא המטפל. בווסיזומב (Bevacizumab ובשמו המסחרי אבסטין) הוא נוגדן מונוקלונאלי ל Vascular endothelial growth factor שמעכב צמיחה של כלי דם. אבסטין הוא טיפול חדש ויעיל ביותר במחלות רשתית במבוגרים כגון נוון מקולארי תלוי גיל AMD)). לאחרונה נמצא האבסטין יעיל מאד גם למחלת רשתית של פגים, ומאפשר טיפול מהיר במחלה זו.
שני הטיפולים החדשים האלו, פרופרנולול להמנגיומות של העפעפיים ואבסטין למחלת רשתית של פגים גרמו למהפכה בטיפול במחלות אלו, מובילים לתוצאות טובות ומונעים עיוורון.
דר' הדס משולם התמחתה במחלקת עיניים במרכז הרפואי הדסה, עשתה התמחות-על במחלות עיניים בילדים בבית החולים לילדים בפילדלפיה ובאוניברסיטה של פנסילבניה (UPenn), ועובדת כרופאה בכירה במרכז לרפואת עיניים לילדים במרכז הרפואי הדסה.
תקציר מתוך כנס משטח העין 2012
טיפות עיניים מהוות את הצורה הטובה יותר לטיפול תרופתי בעיניים.
כמטפלים אנחנו יוצאים מתוך הנחה שהמטופל יודע ומבין כיצד שמים את הטיפות.
מסתבר שמרבית האוכלוסיה לא יודעת כיצד שמים טיפות ואנחנו שמטפלים לא תמיד יודעים להדריך כיצד לשים הטיפות.
ההרצאה שלי תעסוק במדע מאחורי הטיפול הטיפותי ובנסיון לשרש אגדות אורבניות כדי להגיע בסופו של דבר לדרך הנכונה כיצד צריך באמת לשים טיפות עיניים כדי לקבל אפקט אופטימלי.
ד"ר דוד לנדאו
מומחה ברפואת עיניים ומנתח
התמחות על (Fellowship) בתחום מחלות המקטע הקדמי (לחמית, קרנית וקטרקט) בבית החולים לעיניים Moorfields Eye Hospital בלונדון, בריטניה.
מנתח בכיר בשירות הקרנית במחלקת העיניים של המרכז הרפואי הדסה עין כרם בירושלים.
רכז תחום רפואת עיניים של שירותי בריאות כללית במחוז ירושלים.
עדכונים בהשתלת קרנית- מתוך כנס משטח העין 2012
ד"ר דוד ורסנו
השתלת הקרנית של סוף המאה העשרים הייתה כמעט כולה השתלת קרנית בעובי מלא – Penetrating Keratoplasty. בעשור וקצת שעברו, התחלנו לנתח במגוון דרכים. השתלות קרנית סלקטיביות בשכבות שונות של הקרנית, שימוש בחומרים חדשים ובטכנולוגיות חדשות. בהרצאה נפרוש מעט מההתפתחויות בתחום.
ד"ר דוד ורסנו הוא מומחה לרופאת עיניים ומנתח. הוא מנהל את שירות הקרנית ואת בנק הקרניות בבית החולים איכילוב בתל אביב. ד"ר ורסנו התמחה בתחום הקרנית בבי"ח ווילס בפילדלפיה, ארה"ב ושירת כיושב ראש חוג קרנית באיגוד רופאי העיניים.
המצגת מהווה סקירה כללית של נושא המחקר הקליני, תוך התמקדות במחקר קליני ברפואת עיניים בכלל וקרנית ועדשות מגע בפרט, סקירת המחקרים הקליניים והטרום קליניים בארץ ובעולם. נושאים אתיים ומשפטיים, הקוד האתי של מחקרים קליניים, ועדת הלסינקי – הוועדה האתית המפקחת על ניסויים קליניים, זכויות החולה, שמירה על אנונימיות. הזכות המשפטית לשימוש ברקמות אנושיות למטרות מחקר, מתי ניתן להשתמש בהם, ממי צריך לבקש רשות. איך לגשת למאמר ולסטטיסטיקות בפרסומים, איך להבין מהו מחקר טוב ומהו מחקר לא טוב, איך נתונים סטטיסטים זהים יכולים להוכיח טענות הפוכות ואיך אנחנו יכולים לנסות להבין ולגבש עמדה בנושא. מבנים של מחקרים קליניים, אפקט הפלצבו – סוגיות אתיות במתן פלצבו.
דבורה מרקס אוחנה
מתאמת מחקר קליני במחלקת עיניים הדסה עין כרם. סיימה את לימודי האופטומטריה במכללת הדסה בשנת 2004. מעל 5 שנים עוסקת במחקר קליני במחלקת עיניים. דבורה עוסקת בכל שלבי המחקר החל מכתיבת פרוטוקולים ותכנון המחקר מבחינה אתית ואדמיניסטרטיבית ועד לביצוע בפועל כולל קשר עם מטופלי המחקר, ניהול לוגיסטי של ביקורי המטופלים בבית החולים, התקשרות עם חברות מממנות ועם הגורמים האתיים והרגולטורים המפקחים על המחקרים.
תקציר ההרצאה: בתוך כנס משטח שהעין 2012
ההרצאה תידון בצורך בפתוח קרנית מלאכותית, סוגי פרוטזות הקרנית שפותחו לאורך השנים, התמקדות בפרוטזת קרנית מסוג בוסטון קרטופרוסטזיס והצגת הניסיון הנצבר עד כה בהשתלת הפרוטזה במרכז רפואי רבין.
פרופ' אירית בכר הינה מנהלת שירות הקרנית בבית חולים בילינסון בפתח תקוה. פרופ' בכר משמשת גם מנהלת רפואית של " אסותא אופטיק", מרכז לייזר להסרת משקפיים. היא בעלת מנוי פרופ' חבר קליני בחוג לאופתלמולוגיה באוניברסיטת ת"א. תחומי התמחותה כוללים השתלות קרנית, מחלות פני שטח העין,קטרקט וניתוחים להסרת משקפיים.
