קטגוריה: רפואת עיניים

  • אישונים לא זהים בגודל- אנאיזוקוריה Anisocoria

    Anisocoria – מתוך סיכום למבחן דר. שפיגלר
    צריכים לבדוק אם זהו מצב מולד, או נרכש כתוצאה מטראומה.
    איך להתייחס לאישונים שאינם שווים בגודלם?
    אצל 20% מהאוכלוסייה האישונים לא שווים זה לזה, זה נורמלי. מצב זה נקרא anisocoria אישונים לא שווים (אניסו אמטרופיה= רפרקציות לא שוות).
    האנסוקוריה היא בסדר גודל של 0.5mm-1mm ואין לזה משמעות. יש לציין זאת שאנחנו בודקים, בהתחלה אולי זה יעורר אצלנו חשד, אבל אם יתברר לנו שכל אישון מגיב באופן תקין, העין עצמה תקינה, אין לנו מרקוס גאן פיופיל, אז מה שנרשום יהיה: physiological anisocoria זאת אומרת שהאנסקוריה היא נורמלית, ולאחר שציינו זאת פעם אחת בתיק אין לציין זאת שוב. אם האישונים שונים מאוד יותר מ1mm, זה עדיין יכול להיות נורמלי אבל זה לא שכיח. נבדוק כל עין בנפרד ונגיע למסקנה כזו או אחרת.
    במידה ואנחנו אכן רואים שמשהו לא תקין, זה יכול להיות ממספר סיבות:
    1) עצב ראיה פגוע, אם זה המצב אז לפחות אחד משני דברים מתבקש: חדות ראיה פחותה מהנורמה, ו/או שדה ראיה פגוע.
    2) למרות האי שוויון בין האישונים שדה הראיה עדיין תקין ויש מס' מוגבל של תסמונות כאלה. תגובות האישון לא תקינות, ו/או אישונים לא שווים, אך בהעדר פגיעה בחדות או בשדה. אלו תסמונות ניורולוגיות מורכבות, שלא כולן מובנות לגמרי.

    יכול להיות אידיופטי- לא יודעים מה הסיבה.
    כ 15% מהאוכלוסייה בעלי אניסוקוריה, אך מעריכים שמתקבלות תלונות מופחתות בנושא מכיוון שהמצב הזה חסר משמעות.
    הבדלים של עד מילימטר בין האישונים נחשבים לנורמלים.
    אניסוקוריה יכול להיות גם סימן לנזק במערכת המוחית, כמו:
    גידול במוח, לחץ תוך גולגולתי גבוה, דימום במוח.
    לכן שמגיע נבדק עם אניסוקוריה יש לוודא אם זה היה קיים תמיד, וגם אם מגלים שאין לכך משמעות עדיין חשוב לציין זאת.
    אם אדם יהיה מעורב בתאונה, הבדיקה הראשונה שיבצעו זה בדיקת קוטר אישונים, ברגע שיראו אניסוקוריה ישלחו לבדיקות רבות, אלא אם יודעים מראש שזה המצב הטבעי אצלם.
    לכן יש חשיבות לרשום זאת, ברגע הבדיקה.
    הבדל של מ"מ ויותר בין האישונים מוגדר כאניסוקוריה.
    אניסוקוריה יכול להיות פיזיולוגי, תורשתי, מולד ועוד.
    מתי נראה אניסוקוריה?
    • כתוצאה מבעיה אוקולרית, כמו: פגיעה בקרנית
    • אניסוקורניה יכול להופיע גם כתוצאה של כל מה שגורם ל- miosis או mydriasis.
    • ב- Horner's syndrome אניסוקוריה יופיע רק בצד של הנזק, ולא בשתי העיניים.
    • מרבית המקרים של אניסקוריה מתרחשים ללא סיבה ידועה.

  • רטיניטיס פיגמנטוזה

    רטיניטיס פיגמנטוזה

    רטיניטיס פיגמנטוזה זהו שם כללי לקבוצת מחלות עיניים תורשתיות ונדירות הפוגעות בתאי הרשתית בעין באופן חמור, ובשלבים מתקדמים עלולות להוביל אף לעיוורון. רטיניטיס פיגמנטוזה פוגעת באופן שווה בנשים וגברים ושכיחותה עומדת על כעשרים וחמישה מקרים לכל מאה אלף אנשים.

    רטיניטיס פיגמנטוזה – סימפטומים

    רטיניטיס פיגמנטוזה גורמת לניוון הדרגתי של תאי הקולטנים ברשתית העין. הקולטנים אחראים על קליטת קרני האור והמרתם לדחף עצבי המשודר למוח ועל כן הכרחיים לראייה. פגיעה בהם גורמת לצמצום שדה הראייה ומובילה בסופו של דבר לאובדן ראייה מוחלט. רטיניטיס פיגמנטוזה פוגעת בשני סוגי הקולטנים: בקנים, האחראים על ראיית הלילה והראייה ההיקפית, ובמדוכים האחראים על ראיית היום. לרוב במחלת רטיניטיס פיגמנטוזה נפגעים ראשונים הקנים ועל כן הסימפטום הראשון של המחלה הוא עיוורון לילה. עם התנוונותם של קנים נוספים נפגעת הראייה ההיקפית והחולים מדווחים על ראייה כמתוך צינור או מנהרה (ראיית צינור). ככל שהמחלה מתקדמת נפגעים תאי קולטנים נוספים ושדה הראייה הולך ומצטמצם עד אשר נסגר לגמרי. עם זאת, ישנם מקרים רבים בהם החולים מאבדים את ראייתם ההיקפית לגמרי, אך עדיין מצליחים לראות במידה מוגבלת את מה שמול עיניהם.

    רטיניטיס פיגמנטוזה – גורמי המחלה ואבחון

    ניתן לאבחן רטיניטיס פיגמנטוזה כבר בתקופת הילדות המוקדמת, אולם הגורמים לרטיניטיס פיגמנטוזה עדיין לא ידועים לגמרי. לפני כ- 20 שנים הצליחו חוקרים לזהות גן שמוטציות שלו עלולות לגרום להתפרצות המחלה. מאז זוהו למעלה ממאה מוטציות בגן זה וכן גנים נוספים אשר פגיעה בהם עלולה לגרום להתפרצות המחלה. ברוב המקרים הגנים הנושאים את מחלת רטיניטיס פיגמנטוזה הם דומיננטים, כלומר די בגן אחד כדי לחלות במחלה, אולם במקרים מסויימים הגנים הם רציסיביים והאדם נושא את הגן ולא חולה במחלה.

    רטיננטיס פיגמנטוזה – דרכי טיפול

    למרות התקדמות הרפואה המערבית, רטיניטיס פיגמנטוזה עודנה חשוכת מרפא ומקווים כי המחקר הרפואי בכלל, והמחקר הגנטי בפרט, יביא לפריצת דרך להבנת גורמי המחלה והטיפול בה.

    ישנם טיפולים אלטרנטיביים, כגון טיפול באמצעות רפואת עיניים סינית העשויים לעכב ולמנוע את התדרדרות המחלה. כמו כן, מחקרים שנעשו לאחרונה מראים כי צריכה נכונה של ויטמין A עשויה לעכב את התקדמות המחלה ולדחות את אובדן הראייה בכ- 10 שנים.

  • בלפריטיס

    סיכום מתוך הרצאה של פרופסור אור קייזרמן בכנס בריאות העין 2011
    לדמעות יש 3 שכבות, מים, שומן ומיוצין. בלפריטיס היא דלקת של העפעף: BLEPHAR=עפעף, ITIS=דלקת. מדובר בד"כ על דלקת בגבול העפעף שם נמצאות בלוטות מייבומיאן והריסים.
    דלקת עפעפיים שכיחה הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים, וברוב המקרים אנו לא מודעים לקיומה. בשנת 1990 בדקו 398 נבדקים בריאים שהגיעו לבדיקת ראיה למשקפיים. גילו של40% מהם היתה בעייה בבלוטות המייבומיאן. החומר שהן מפרישות, המייבום היה סמיך ולא תקין.
    הגורם העיקרי למייבום לא תקין הוא הגיל. יותר מבוגר = יותר בעיות בבלוטת המייבומיאן.
    מחקר מ 2003 בדק 1148 אנשים אשר התלוננו על אי נוחות בעיניים. ל 24%מהם היה בלפריטיס.
    מחקר טלפוני שנעשה על 5000 אנשים אקראיים בדק אם הם חווים סימפטומים שונים של בלפריטיס, למשל קשקשים על הריסים ועוד. התברר של 30-50% מהנשאלים האקראיים היו סימפטומים הקשורים ככל הנראה לדלקת העפעף.
    הבלפריטיס לא מגביל עצמו רק לשפת העפעף ולעיתים יש קשר בינו לבין כלזיון. חומרים המופרשים מהדלקת משפיעים על כל העין והיא עשויה להיות אדומה ומגורה עקב ההשפעה על שכבת הלחמית. יכולים להופיע כיבים, SPK בקרנית ומחלות שונות.
    מה יש בבלפריטים?
    כאשר נבדוק את הבלפריטיס נגלה בדרך כלל דלקת חיידקית, סטפילוקוקוס, אקנה, corynebacterius ועוד. הם שכיחים בעין אך בבלפריטיס מתרבים ותוקפים את הרקמה.
    גם פטרייה בשם pitryrosporum ovale נמצאת בחלק ממקרי הבלפריטיס.

    DEMODEX דמודקס

    דמודקס הוא פרזיט קטן אשר חי על הריסים והעור.
    הוא עמיד למדי לתרופות ולא נפגע בקלות. דמודקס נמצא אצל כ 50% מהאוכלוסיה ובאחוז גבוה מאוד אצל מבוגרים, ההשפעה שלו בד"כ מתבטאת בעיניים והוא אוכל עור ושומן. ההפרשות שלו גורמות לדלקת עפעפיים ומתבטאות ביובש משמעותי, נשירת ריסים, אודם וחוסר נוחות כללי בעיניים.
    לא ברור בדיוק כמה הוא מזיק למעט התופעות הללו אך ראו שאצל הסובלים מדלקת עפעפיים יש יותר דמודקס בכ 84%.

    טיפול בדמודקס נעשה ע"י שמן עץ התה, תרופת איברמקטין וישנה סברה שטיפולי IPL לעין יבשה עוזרים אף הם.

  • ניתוח פזילה

    ניתוח פזילה הוא ניתוח המבוצע על שרירי העין, שמטרתו ישור חזותי של שתי העיניים כך ששתיהן יסתכלו יחדיו לאותה הנקודה.
    כאשר עין פוזלת היא אינה מסתכלת על אותה המטרה כמו העין הלא פוזלת. התוצאה היא תמונה שונה בכל עין. כדי להתמודד עם הכפילות הזו, המוח מבטל תמונה אחת ומשאיר רק את התמונה הברורה יותר שמתקבלת מהעין הלא פוזלת.
    אצל ילדים התופעה של ביטול ראייה בעין אחת למשך זמן ממושך (שבועות) עלולה לפגוע בהתפתחות של העין ולגרום לעין עצלה (אמבליופיה).
    אצל מבוגרים נדיר מאוד לגרום לעין עצלה לאחר שהעין כבר התפתחה, וניתוח פזילה מבוצע במבוגרים בדרך כלל מסיבה קוסמטית או במקרים בהם המוח אינו מצליח לבטל תמונה אחת ומופיעה כפילות ראייה.
    לא כל פזילה דורשת ניתוח פזילה. אצל ילדים יש תופעה נפוצה של מרשם משקפיים (+). אם הילד לא מרכיב משקפיים הוא מפעיל את השריר הפנימי של העין ומשנה את עדשת העין הפנימית (עושה אקומודציה) ובכך מוסיף לעצמו את ה (+)החסר. התופעה גורמת גם לפזילה פנימה של העיניים עקב מנגנון קריאה במוח שגורם לאקומודציה, התכנסות העיניים וכיווץ האישון, שלושת הפעולות יחדיו.
    מסיבה זו משקפי פלוס לילד ימנעו הפעלת השריר ויפחיתו בפזילה.
    כאשר הפזילה נובעת ממקור אחר או חזקה מדי, יש לשקול ביצוע ניתוח פזילה כדי למנוע התפתחות עין עצלה וכדי לאפשר ראייה טובה דו עינית.

  • תחומי רפואת עיניים המבוצעים על ידי אופטומטריסט

    אופטומטריסטים רבים היו מעונינים באפשרות להשתמש בטיפות הרחבה, טיפות הרדמה מקומיות וכדומה. לפי חוק הרפואה השימוש בתרופות דיאגנוסטיות מוגבל לרופא בלבד, ולכן אסור על האופטומטריסט. גם העובדה שהחשש לנזק מטיפות הרחבה או הרדמה מקומיות נמוך למדי, לא מאפשרת לאופטומטריסט להשתמש בהם.
    במהלך בדיקת עדשות מגע האופטומטריסט משתמש במנורת סדק (slit lamp) קרטומטר, רטינוסקופ ולעיתים מחשב מיפוי קרנית, איתם מאובחנים מקרים של מחלת קרטוקונוס. כטיבן של מחלות, האיבחון אמור להעשות על ידי רופא עיניים, בעיקר מומחה קרנית. על האופטומטריסט להפנות כל מקרה עם בעיות קרנית, או חשד לבעיות מכל סוג לרופא עיניים למטרת איבחון מדויק ומעקב אחרי מצב הקרנית. בעיקר כאשר קרטוקונוס או בעיית עיניים כלשהי הינו משני למחלה אחרת הדורשת בירור על ידי רופא.
    שיפור הראייה המכסימאלי יכול להתקבל על ידי שימוש בעדשות מגע קשות או קשות סקלרליות אותם מתאימים בדרך כלל אופטומטריסטים, ולכן הפניית המטופל חזרה אל האופטומטריסט השולח תיתן מענה לכל צרכי הראייה.

    סוגיות הקשורות לעדשות מגע

    במהלך כנס רפואי בנושא קרנית לפני כשנה, עלו סוגיות רבות הקשורות לשימוש בעדשות מגע מסוגים שונים. הודגמו מקרים של זיהומים בשימוש שגוי עם העדשות, נערך דיון מקיף הקשור לתמיסות עדשות מגע ועוד. מסתבר שנעשות פעולות רבות הקשורות לסיבוכים מעדשות מגע ומתמיסות לעדשות, אולם ציבור האופטומטריסטים אינו מודע להן כלל ואינו למד מהן מאומה.

    בדיקות ראייה לילדים

    אופטומטריסט אשר למד ובקיא באופטומטריה פדיאטרית, יכול לבצע בדיקות ראייה והתאמת משקפיים לילדים מיופים, ומעקב אחרי חדות ראייה לכלל הילדים. בכל מקרה של חדות נמוכה מ6/6 ללא הסבר, פזילה (לרבות פנימה ESO) היפרמטרופיה, או תלונות שונות על תפקוד העיניים, יש לבצע בדיקה בהרחבת אישון, שהיא כאמור לא בתחום סמכותו של האופטומטריסט. האופטומטריסט יעול לנתב בצורה נכונה את בדיקות הראייה לילדים ולהפנות לרופא במקרים הנחוצים בלבד.

    ראייה לקויה LOW VISION

    מטופל אשר סובל מראייה ירודה ׂ(LOW VISION) צריך להיות במעקב רפואי אצל רופא עיניים. אולם הטיפול הכולל- אביזרים, מגדלות, טלסקופים וכדומה צריך להעשות על ידי אופטומטריסט המנוסה בראייה לקויה. שיתוף פעולה בין השניים הינו חיוני למיצוי יכולת הראייה של הלקוח.

  • מדידת לחץ תוך עיני

    לחץ תוך עיני: גורם משמעותי בגלאוקומה
    לחץ תוך עיני גבוה הוא גורם משמעותי במחלת גלאוקומה וגורם לנזק מצטבר לרשתית.
    למרות שקיימים מקרים של גלאוקומה עם לחץ תוך עיני נמוך או בינוני, מדידת הלחץ מהווה עדיין אחת מהאינדיקציות החשובות באיבחון גלאוקומה. המשך…

  • חסימת וריד רשתית (Arch Ophthalmol) ושבץ מוחי

    חסימת וריד רשתית (Arch Ophthalmol) ושבץ מוחי
    מחקר מקיף שנעשה על מעל 4000 נבדקים, ופורסם לאחרונה ב Archives of Ophthalmology הראה שבחולים הסובלים מחסימת וריד ראשי יש סיכון מוגבר (יותר מכפול) לסבול גם משבץ מוחי.
    במחקרים קודמים המסקנות היו שאין קשר מובהן בין חסימת וריד ראשי לאירוע מוחי, אך יתכן שמדובר במחקרים בהיקף מצומצם יותר.

    מחקר נוסף ומקיף שנעשה במזרח לא הראה קשר מיוחד בין חסימת וריד ראשי לשבץ מוחי.
    מכיוון שיש תוצאות מחקריות לכאן ולכאן, מומלץ לטפל בגורמי סיכון לשבץ מוחי ביתר תשומת לב אצל מטופלים עם היסטוריה של חסימת וריד עין ראשי.

    למרות העדויות הסותרות, החוקרים ממליצים להמשיך באיזון וטיפול בגורמי סיכון הניתנים לשינוי.

  • התאמת המשקפיים בירוד (קטרקט) וניוון המקולה, מרכז הראייה ד"ר ניר ארדינסט, עמית עזריאלי – Macular Degeneration

    עריכה: דרור דקל, ד"ר ניר ארדינסט
    ניוון מקולה וירוד מופיעים פעמים רבות ביחד, ולפעמים קשה לקבוע מי מהם אחראי יותר לירידה בראייה. אפשר לבדוק את המקולה ע"י: סליט-למפ עם עדשה של 90+ , אופטלמוסקופ לא ישיר, ו- OCT(Optical Coherence tomography) לבדיקת בצקת במקולה וחורים במקולה, כדי להעריך כמה מהירידה בראייה היא בגלל בעיה במקולה.
    עיוותים והפרעות רפקטיביות הנגרמות מירוד ניתנים להבחנה הכי טוב עם רטינוסקופ, יותר מאשר עם סליט- למפ. ישנה המלצה בספרות על דחיית ניתוח הירוד ככל האפשר במקרים שבהם הבעיה העיקרית היא במקולה, כל עוד ניתן לעזור לפציינט ולשפר את הראייה שלו ע"י עזרים אופטיים. באופן כללי, לפני שעושים ניתוח ירוד צריך לנסות להעריך את חדות- הראייה הפוטנציאלית שלאחר הניתוח כדי לא לנתח סתם, כלומר שהניתוח לא ישפר את חדות הראייה של הפציינט.
    מתי לנתח- אין חדות ראייה מסוימת שהיא אינדיקציה לניתוח. הפגיעה בתפקוד ובאיכות החיים כתוצאה מירידה בראייה הינה אישית, ותלויה בעיסוק הפציינט, אורח חייו ואופיו. כמו כן, כמובן שיש להתחשב ולקחת בחשבון מחלות עיניים או מחלות סיסטמיות המהוות קונטראינדיקציה או סיכון לניתוח.

  • inflammation-corticosteroids-eye-drugs

    מאת: פרופ' ישראל קרמר, מנהל רפואי המרכז הרפואי ' עיניים' סניף ת"א ומחלקת עיניים – בלינסון – מרכז רבין, בית הספר לרפואה אוניברסיטת תל אביב

    * תרופות אנטי דלקתיות
    * תרופות המכילות סטרואידים
    * תרופות לא סטרואידליות

    תרופות אנטי דלקתיות (Corticosteroids) המכילות סטרואידים :‏

    הסטרואידים למיניהם מעכבים פעילות של לימפוציטים , מקרופאגים , לויקוציטים , תאי אנדותל של כלי דם ופיברובלסטים . מנגנון העיכוב הוא דרך פעילות גנטית ספציפית ( עיכוב m-RNA ו gene transcription -) ברמה תאית .‏

    ההשפעה העיקרית שלהם היא אנטי דלקתית , הפחתת בצקת ודיכוי גודש וצמיחת כלי דם חדשים . הם גם מונעים יצירת פרוסטגלנדינים ומדיאטורים דלקתיים שונים וכן מעכבים שחרור אנזימים ליטיים מליזוזומים .‏

    תופעות לוואי של הסטרואידים :‏

    גלאוקומה .‏

    קטרקט קופסתי .‏

    דיכוי מערכת החיסון וסיבוך של זיהומים ויראליים כמו הרפס וזיהומים פיטריתיים .‏

    צניחת עפעף .‏

    הרחבת אישון .‏

    תמס הסקלרה .‏

    סוגי הטיפות הסטרואידליות :‏

    Dexamethasone0.1% – דקסהמיצין : סטרודקס , מקסידקס , מקסיטרול .‏

    Fluorometholone (0.1%) – FML.‏

    Prednisolone1%– אולטרהקורטנול , פרדפורטה .‏

    בקרוב תיכנס לשוק תרופה סטרואידית בטיפות בשם Lotemax (Loteprenol 0.5%), השונה במקצת במבנה הכימי שלה , לכן איננה מעלה כמעט לחץ תוך עיני .‏

    תרופות אנטי דלקתיות לא סטרואידליות :‏

    Non steroidal anti inflammatory

    תרופות אלו מעכבות את יצירת הפרוסטהגלנדינים (PG) דרך חומצה אריכדונית . ה PG הם חומר ביולוגי הגורם לדלקת וגם מרחיב כלי דם .‏

    התרופה העיקרית בשימוש בעיניים נקראת Voltaren Optha שהיא מורכבת מ Diclofenac sodium.‏

    תרופה נוספת נקראת Idocin ותרופה נוספת נקראת Ketolarac (Acular) : שתיהן דומות לוולטרן ומעכבות תהליכי דלקת כמוהו .‏

  • המלצות רופא עיניים לגבי משקפיים

    המלצת רופא עיניים לגבי משקפיים | עדשות מגע | מולטיפוקל | שינוי מרשם

    לעיתים קרובות מגיעים לחנות מטופלים עם המלצה ברורה מרופא העיניים לא לקנות עדשה יקרה , לא להחליף מסגרת , לא לרכוש משקפי מולטיפוקל וכדומה . ככל הנראה , רופאי עיניים ממליצים על כך כאשר הם מנסים למנוע מהלקוח הוצאות כספיות מיותרות על משקפיים זמניים ( בין שני ניתוחי קטרקט או זמן קצר מאוד אחריו ) או במקרים בהם הרופא סבור שסוג משקפיים מסוים לא יתאים ללקוח .

    הפניית רופא אל אופטומטריסט פתרון בעיות מקצועי אופטומטריסט מול רופא עיניים בדיקת ראייה רופא/אופטומטריסט הפניית אופטומטריסט לרופא בדיקות רפואיות של אופטומטריסט

    החלפת מסגרת

    ברוב המקרים לקוחות משתמשים במסגרות בנות שנתיים ומעלה . בדרך כלל אלו מסגרות בנות 6-7 שנים ואף יותר . הרכבת עדשות משקפיים במסגרת ישנה עלולה לגרום לשבר במסגרת או לגרום לנפילת העדשות , בעיקר במסגרות פלסטיק . אם המסגרת לא תשבר בזמן העבודה היא עלולה להשבר לאחר מספר חודשים . לכן מומלץ מאוד להחליף מסגרות ישנות לחדשות . גם מטופל מבוגר זקוק למשקפיים קלים ואיכותיים אשר יחזיקו מעמד ויהיו בעלי מראה מכובד . אם מסגרת הלקוח אינה איכותית , או חדשה למדי , כדאי להמליץ לו על החלפתה .

    סוג העדשה המומלץ

    91% מעדשות משקפיי המרחק שנרכשו בחנות מסוימת במהלך 2006-2008 היו עדשות איכותיות עם ציפוי נגד השתקפויות , הכוללות סינון UV ולא עדשות פלסטיק CR פשוטות .

    כאשר רופא עיניים או אופטומטריסט ממליצים למטופל לרכוש את העדשה הפשוטה ביותר , הם עושים שיקול כספי עבור הלקוח על חשבון האיכות , גם במקרים בהם אין בעייה כספית והלקוח מעדיף מוצר איכותי .
    כאמור , רוב האנשים מעדיפים את המוצר הטוב יותר שהוא גם איכותי יותר . אין דרך לדעת את יכולתו הכספית של הלקוח , ולכן מקובל להציג ( אך לא לאלץ לרכוש ) את המוצרים האיכותיים והיקרים לכל לקוח בכל מקרה .

    הרופא יכול לא להמליץ כלל על סוג העדשה , ולהשאיר זאת לשיקולי הלקוח מול החנות בהתאם למרשם ולמסגרת . במידה וכל המוצרים היו עולים מחיר אחיד , הלקוח היה רוכש את העדשה האיכותית ביותר ולא את הפשוטה , כך שמשתמע שנעשה כאן שיקול כספי ולא שיקול טכני – מקצועי . רוב האופטומטריסטים הינם הגונים ולא ימכרו מוצרים מיותרים , לקוח מתמיד חשוב עבורם יותר ממכירה גבוהה חד פעמית .

    במידה ורופא העיניים נוכח לדעת שקיימת שיטתיות במקום מסוים בו נהוג למכור מוצרים שאינם תואמים את הדרישות הטכניות ( למשל אינדקס 1.74 במרשם 1- עם מסגרת קטנה ) כדאי שיוועץ בחנות ויברר מולם עניין זה .
    רופא העיניים יכול תמיד , ואף רצוי , שידבר עם חנות האופטיקה בכל נושא שנראה לו חריג . לעיתים הסיבה היא קיומם של מבצעים מיוחדים בהם עדשה דקה זולה יותר מעדשה עבה , זוג שני ניתן בחינם וכדומה .

    בנוסף , במקרים בהם רופא העיניים מודע למצב כספי גרוע של מטופל , הוא יוכל ליצור קשר עם החנות הקרובה לגביו . חנויות רבות יסכימו לבצע משקפיים במחירי עלות כתרומה לקהילה על פי בקשת רופא עיניים .

    משקפי שמש

    גם בנושא זה המטופלים נועצים ברופא ומקבלים הוראות מדויקות לגבי רכישת סוג משקפי השמש המומלץ עבורם .
    רופא עיניים יכול להמליץ למטופל לרכוש משקפי שמש עם תכונה מסוימת ( למשל – מוטות עבים במיוחד כדי להסתיר את האור מהצד , או עדשה בגוון מסוים ) והמלצה זו תהפוך אצל המטופל להוראה חד משמעית שאין להפר אותה . הוא יאחז בכל כוחו בהמלצת הרופא , וירכוש רק משקפי – שמש העונים על הדרישה המדויקת . כל פתרון אחר במשקפי שמש לא יהיה מקובל עליו , והוא עשוי להתמיד בחיפוש אינסופי ולא לרכוש כלום במשך זמן רב . לכן כדאי לרופא להמליץ על הדרישות מהמשקפיים ( סינון UV, חסימת אור מהצד , עדשות פולארויד , צבע עדשות מוגדר ) ולא להמליץ על מוצר ספציפי מדי .

    המתנה בטרם שינוי משקפיים

    לקוחות רבים , בעיקר נשים , מגיעים לחנויות אופטיקה זמן קצר מאוד לאחר ביצוע ניתוח קטרקט בתלונה שאינם רואים היטב . למרות שניתן להתאים משקפיים במצב זה , סביר שהמרשם ישתנה תוך שבועיים – שלושה . האם כדאי להמתין או לחכות להתיצבות המרשם ? הכל תלוי בצרכי הלקוח . אם אינו יכול לתפקד עם משקפיים קודמים ומתקשה בחיי היומיום , אפשר להחליף עדשה אחת במשקפיים בעלות לא גבוהה של 50-200 ש"ח ולשפר את מצבו עד להתייצבות המרשם . לכן כדאי להמליץ ללקוח להמתין לאחר הניתוח ( בהתאם לסוג הניתוח ) עד רכישת משקפיים חדשים , או להחליף לעדשה זמנית ולא יקרה , בידיעה שהיא מתאימה לזמן קצר בלבד .

    המלצה ( ואי – המלצה ) על משקפי מולטיפוקל

    לקוחות שונים נמנעים מרכישת עדשות משקפיים מולטיפוקליות מכיוון שרופא עינים אמר להם לאחרונה , או בעבר , או למטופל אחר , לא לרכוש משקפיים מסוג זה .

    כיום אין כל דרך לדעת מראש מי יסתגל למולטיפוקל ומי לא . אין שינוי משמעותי באחוז הלקוחות אשר מרוצים ממולטיפוקל בהתיחסות למקרים שונים : היפרופ , מיופ , צלינדר גבוה , פזילות שונות ( גם VERT), ניסטגמוס , בעיות שדה ראייה ( גם RP בשלבים מסוימים ) אופי מסוים של המטופל ( קפדן במיוחד , קשה קליטה , אדם שמנתח מיד את מבנה העדשות ), גיל מבוגר , בעלי נסיון עבר גרוע עם משקפי מולטיפוקל וכדומה .

    לעיתים דווקא במקרים הבלתי צפויים קיימת הצלחה עם משקפי מולטיפוקל . אופטומטריסט אשר מבצע תיאום ציפיות עם הלקוח , התאמת עדשה איכותית , דיוק בבדיקה ובמסגור והדרכה לשימוש נכון , יכול להגיע לרמת הסתגלות גבוהה מאוד של לקוחות למשקפי מולטיפוקל .

    לכן , המלצת הרופא הטובה ביותר ללקוח במקרה של צורך בראייה למרחק וקריאה , ובכל מקרה אחרי קרקרט , הינו לגשת למקום מסחרי בו ניתן לקבל אחריות מלאה על משקפי המולטיפוקל , אחריות שכוללת החלפת עדשות ככל שידרש , עד שינוי המשקפיים לחד – מוקדי וקבלת ההפרש הכספי בחזרה במצב של חוסר הסתגלות בלתי פתיר ( בדרך כלל ההפרש מתקבל כתעודת זיכוי . נדיר שמתקבל כמזומן )

    לקוחות מסוימים רוכשים משקפי מולטיפוקל כאשר המרשם למרחק שולי ויש רק מרשם לקריאה . היתרון בכך הוא הרכבת זוג אחד לקריאה אשר מאפשר ראייה למרחק ללא הפרעה . אם זו דרישת הלקוח והדבר הוסבר לו על ידי האופטומטריסט , אין כל פסול במשקפיים מסוג זה . אם הלקוח קנה משקפי מולטיפוקל עם מרשם שולי מרחק + ADDITION לקרוב , ללא שהבין שאין לו צורך במשקפי מרחק – הדבר אינו תקין !

    החלפת משקפיים כאשר יש שיפור מינימלי

    לקוחות רוכשים משקפיים חדשים מסיבות רבות כאשר הסיבה העיקרית הינה שינוי במרשם .
    סיבות נוספות : מסגרת ישנה ולא מודרנית , עדשות שרוטות , רצון להתחדש במוצר אופנתי , רצון לבזבז כסף זמין ( לשיפור ההרגשה האישית או להרגזת בן הזוג …) וסיבות נוספות . אופטומטריסט אמור לעדכן את הלקוח טרם הקנייה לגבי השינוי הצפוי במשקפיים ואם יראה בהם טוב יותר מאשר קודם . גם כאשר מבהירים ללקוח שהשינוי מינימלי , והראייה לא תהיה טובה יותר מקודם , הלקוח יעדיף בדרך כלל לרכוש את המשקפיים .

    עדשות מגע

    מטופלים רבים נועצים ברופאי העיניים לגבי רכישת עדשות מגע . במשך שנים עדשות המגע הנפוצות ביותר היו עדשות מגע רכות קבועות ועדשות מגע קשות ( קשות נושמות ), בשתיהן ההרכבה היתה מיועדת לתקופה של שנתיים ויותר . אחוז הזיהומים בעדשות הרכות הקבועות היו גבוה משמעותית לעומת עדשות קשות . כיום , ברוב המקרים הסטנדרטים , עדשות מגע יומיות ואף רכות חודשיות , נותנות מענה מעולה מבחינת איכות הראייה ובריאות העין והן בעלות יתרונות רבים שאינם קיימים בעדשות קשות – נושמות .

    לכן כדאי להמנע מהמלצה גורפת על עדשות קשות בעיקר במקרים בהן עדשות רכות להחלפה תכופה עשויות להיות המתאימות ביותר .

    מקרים קשים ובעיות קרנית כמו סיבוכים לאחר השתלת קרנית , קרטוקונוס מתקדם , יובש משמעותי וכדומה , יכולים להיות מטופלים בהצלחה על ידי עדשות מגע קשות סקלרליות .