Blog

מתוך כנס משטח העין 2012
תוצאות ניתוח ירוד מולד: השוואה בין ניתוחים עם או ללא השתלת עדשה תוך עינית

פרופ' אברהם שפירר
היחידה למחלות עיניים בילדים ופזילה
מכון עיניים גולדשלגר
בי"ח שיבא

מטרות: בדיקת תוצאות התיקון הניתוחי לירוד מולד מבחינת שיעור הסיבוכים בניתוח הירוד עם או ללא השתלת עדשה תוך עינית.
שיטות: נעשתה סקירה רטרוספקטיבית של מידע קליני אודות 227 עיניים של 155 ילדים עם ירוד מולד אשר עברו ניתוח ירוד מולד עם או ללא השתלה ראשונית של עדשה תוך עינית בין השנים 1991-2008 ביחידה למחלות עיניים בילדים במרכז הרפואי ע"ש שיבא. משתנים שנבדקו כללו נתונים דמוגראפיים, מאפייני הירוד, סוג הניתוח, סוג העדשה המושתלת וסיבוכים לאחר הניתוח.
תוצאות: הגיל הממוצע בעת הניתוח היה29.34 חודשים (טווח של 0.5 עד 204 חודשים). תקופת המעקב הממוצע הייתה 63.60 חודשים (טווח של 1.5-200 חודשים). חדות הראיה הסופית לא היתה תלויה בסוג הניתוח. הסיבוכיםהשכיחים ביותר שנמצאו כללו: ירוד משני (%15.4), אמבליופיה (%21.1), גלאוקומה (6.2%) והידבקויות (4%). נמצא קשר מובהק בין התפתחות ירוד משני ואמבליופיה לבין השתלת עדשה תוך-עינית. לגיל בעת הניתוח לא נמצאה השפעה על התפתחות שני סיבוכים אלו. סוג הניתוח או הגיל בעת הניתוח לא נמצאו בקשר מובהק סטטיסטית עם התפתחות הידבקויות. נמצא, שגלאוקומה נוטה להופיע במנותחים צעירים וכן לאחר הליך כירורגי להוצאת הירוד בלבד.

על המרצה
פרופ' אברהם שפירר, מנהל היחידה לעיניים ילדים ופזילה במכון העינים ע"ש גולדשלגר.
יועץ עיניים לפגיה ולמחלקת היונקים, בית חולים שיבא, תל השומר.
פרופ' חבר קליני בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר, הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל-אביב.
חבר בועדת הבחינות למומחיות של ההסתדרות הרפואית בישראל.
לשעבר, יועץ למחלקה לאם לילד ולמתבגר במשרד הבריאות.

מתוך כנס משטח העין 2012
דר' שחר פרנקל, שרות מומחה ארצי לגידולי עיניים, מחלקת עיניים,
המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה, ירושלים
תקציר הרצאה
ישנן מספר מחלות גידוליות בעפעפיים, על פני שטח העין, ובתוכה היכולים לגרום לחולה לנזק רב עד אובדן הראיה והעין, ואף להרוג את החולה. בעזרת סימנים פשוטים יכולים האופטומטריסטים להעלות חשד סביר לבעיה. הפנית הנבדק בזמן לבדיקת רופא עיניים יכולה להוביל לאבחנה נכונה, וטיפול שיצילו את הראיה, העין, ואף את חיי החולה.
בהרצאה נראה דוגמאות למספר גידולים כאלה, ונלמד מתי חשוב ודחוף להפנות חולה. בנוסף נראה איך ינוהל המקרה ולמה לצפות כאשר החולה חוזר אליכם.

דר' שחר פרנקל, רופא בכיר בשרות גידולי העיניים בהדסה, התמחה במחלקת העיניים בהדסה, עשה התמחות על בפתולוגיה של העין במחלקה לפתולוגיה של אוניבסיטת אילינוי בשיקגו (UIC), והתמחות על באונקולוגיה של העין בהדסה. דר' פרנקל נבחר לגזבר האיגוד הבינ"ל לגידולי עיניים. במקביל לעבודתו הקלינית דר' פרנקל מנהל מעבדת מחקר לאונקולוגיה ופתולוגיה של העין כשתחום המחקר העיקרי בה בימים אלה הוא מאמץ למציאת תרופה לגרורות של מלנומה של הענביה.

מתוך כנס משטח העין 2012
ההרצאה תלווה בהמחשה ויזואלית על החשיבות בעידוד המכירה של עדשות מגע.
עידוד מטופלים מתאימים להשתמש בעדשות מגע בנוסף למשקפיים, מחזקת את
הקשר בין המכון והלקוח ומעלה בצורה ניכרת את פוטנציאל הרווחיות.
במהלך ההרצאה תשולב המחשה גרפית של מרכיב מכירת עדשות מגע במחזור
המכירות של העסק, ויינתנו כלים ורעיונות לעידוד המטופלים לרכוש עדשות מגע.
היצע רחב ומתקדם של עדשות מגע ותמיסות לחיטוי הזמינים היום, מאפשרים
לאופטומטריסט למצוא פתרון מוצלח בהתאמת עדשות מגע למטופלים עם מגוון
רחב של ליקויי ראייה, כולל פתרונות חדשניים לבעיות פתולוגיות כגון קרטוקונוס
ויובש בעיניים.

רון חביב
בוגר אוניברסיטת "SALUS" לתואר ראשון (.B.Sc) ותואר שני (.M.Sc) באופטומטריה קלינית.
נשוי ואב ל-2 בנות, חבר מועצת האופטומטריסטים ומקפיד להשתתף בכנסים וסימפוזיונים בארץ ובחו"ל.
עוסק בתחום האופטיקה והאופטומטריה משנת 1985, בעבר מרצה לאופטיקה ואופטומטריה במכללה
למדעי הראייה. בעל מכון לאופטומטריה בפתח תקוה ובעל ניסיון רב בהתאמת עדשות מגע רכות וקשות.

הפציינט הלא צייתן-לאן, מאת דוד ברקוב-אופטומטריסט.
מתוך כנס משטח העין 2012
Patient Compliance (or Non-Compliance) with Contact Lenses
אחת הבעיות המהותיות בנושא עדשות המגע היא דלקות עיניים . זאת חרף ההתקדמות בסוגי עדשות המגע, חומרי הגלם וטכנולוגיית הייצור. נושא הדלקות משותף הן למתאים העדשות והן למרכיב העדשות.
אחת הסיבות העיקריות ל"נשירת" מרכיבי עדשות מגע היא חוסר טיפול נכון בעדשות המגע
אנחנו נחשפים ליותר ויותר פציינטים שלא מטפלים נכון או לא מטפלים בכלל בעדשות המגע שלהם.,.גם היום בעידן עדשות המגע שמחליפים בתדירות גבוהה הנושא הוא חשוב.
איך להסביר מה הסכנות של חוסר ניקיון של עדשות המגע. מה לשאול את הפציינט כדי לוודא שהוא אכן מטפל בעדשות המגע שלו.
רענון של שיטות ניקוי וחיטוי. טיפים בנושא הדרכת הפציינט בטיפול בעדשות מגע.

המרצה הינו: דוד ברקוב-אופטומטריסט.
Dip.Optom.(S.A.) F.O.A.(S.A.) MC.Optom(Eng) F.A.A.O. F.E.O.O.
דוד עובד כאופטומטריסט מזה 35 שנים. בעל קליניקה פרטית .עוסק באופטומטריה כללית
ומומחה בהתאמת עדשות מגע מכל הסוגים.

מקרי התאמות של עדשות מגע ו/ או משקפיים מצריכים במקרים רבים שימת לב לפרטים קטנים.
לעתים לאופטומטריסטים פרטים אלו נראים כזניחים. לדוגמא, לקיחת אנמנזה מפורטת ופרטי תסמינים מפורטת יכולה להיות המפתח לפתרון בעיות.
ארסנל הבדיקות הנוספות העומדות לרשותנו הוא נרחב. לפעמים בדיקות אלו פשוטות מאוד ולעתים מורכבות יותר.
שימת לב למכלול תוצאות בדיקות נוספות נותן תמונה המיטיבה את הסיכוי לאבחון נכון ולפתרון בעיות.
מגוון גדול מאוד של עדשות מגע עומד לרשותנו כיום , יכולת המטפל להגיע לפתרון מיטבי נסמך גם על עובדה זו.
אנסה לסקור הנושא ואביא מספר דוגמאות .
רפי רייזר B.Sc (Hons) MCOptom בוגר City University London , עבד מספר שנים בבתי חולים בגלאזגו סקוטלנד, ובי"ח מורפילדס בלונדון,
מזה למעלה מעשרים שנה אופטומטריסט ראשי בבי"ח לניאדו , מנהל ובעלים של מכון אופטומטריה בנתניה והמנהל המקצועי
של "מכבי ממבט ראשון" רשת האופטומטריה של מכבי שרותי בריאות .

עדשות מגע טוריות- מתוך כנס משטח העין
סוגי האסטיגמטיזם, שכיחות האסטיגמטיזם על פי פרמטרים שונים ( ע"פ צירים, ע"פ עוצמה, ע"פ גיל, ע"פ סוגי האמטרופיות ).
האם נכון המיתוס הנפוץ שאין צורך לתקן צילינדר עד 0.75 דיופטר ? בהדמיית מחשב ניתן לראות את השיפור באיכות הראיה.
שיטות יצוב של עדשות מגע טוריות : פריזמת יצוב, יצוב דינמי ויצוב מואץ.
בתנאים יומיומיים, שיטת היצוב המואץ, מוכיחה השגים טובים ביותר, בטווח השגיאות של תנועת העדשה והתיצבותה המהירה בעין.

רפי מסיקה הינו אופטומטריסט דור שני במקצוע.תואר שני מאוניברסיטת סאלוס. בשנות התשעים היה חבר ועדה מייעצת במשרד הבריאות.רפי מסיקה היה יועץ מקצועי בחברת לוכסויז'ן, למעלה מ 10 שנים.כרגע עובד באופטיקה עיניים ברמת גן, ובעל פרקטיקה פרטית בקדימה-צורן.

קריאה מודרכת של טופוגרפיית קרנית
בהרצאה אינטראקטיבית נעבור בקצרה על עקרונות מכשירי הטופוגרפיה השונים, ננתח בשיתוף הקהל טופוגרפיות קרנית תקינות, פתולוגיות ונדון במקרים בעיתיים.
אם יוותר זמן, נציג מכשיר חדש להערכה ביומכנית של הקרנית – Corvis

דר' דויד צדוק
סגן מנהל מחלקת עיניים בית חולים אסף הרופא, התמחות על במחלות וניתוחי קרנית
בוגר הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב,ובוגר החוג למנהל מערכות בריאות בפקולטה למינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. מרצה בכיר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב

תקציר ההרצאה:
נושא ההרצאה: “ניתוחי קטרקט באמצעות לייזר”

כניסת לייזר הפמטוסקונד לתחום ניתוחי הרפרקציה שיפרה את בטיחות הפרוצדורה ואת תוצאותיה. טכנולוגיה זו נמצאת בשימוש גם בתחום השתלות הקרנית.
אפליקציה חדשה ומאוד חשובה נוספת של לייזר הפמטוסקונד נכנסה גם לתחום נתוחי הקטרקט, שכידוע מהווה את הניתוח התוך-עיני הכי שכיח בעולם.

ד"ר פני שגב הינה יו”ר חוג קרנית באיגוד רופאי העיניים ומנהלת שירות קרנית בבית חולים מאיר

מתוך כנס משטח העין 2012
שלוש הסיבות העיקריות לעין עצלה הן פזילה, הבדל בתשבורת בין העיניים או מסוך בציר הראיה. התמודדות ההורים עם טיפול בעין עצלה בילדיהם אינה פשוטה. אפשרויות הטיפול בעין העצלה כוללות סגירה עם רטייה, משקפים, טיפות אטרופין או עדשות מגע.
מרבית הילדים מרגישים אי נוחות עם כסוי העין ברטייה, רואים מטושטש בעין העצלה ולא אוהבים את המראה "סתום העין".
מספר עבודות מעידות על שעור הצלחה גבוה בילדים שטופלו בעדשות מגע. עיקר ההצלחה הושג כאשר הסיבה לעין עצלה היה הבדלי תשבורת בין העיניים על רקע קוצר ראיה גבוה.
בילדים עם רוחק ראיה, ואמבליופיה בדרגה קלה עד בינונית, הומלץ שמוש עדשה עם תיקון יתר היפראופי (over-plussed). במקרים קשים יותר, עדשות מגע שחוסמות כניסת אור על ידי חסימת אזור האשון בעדשה, (Occluder contact lenses) , יכולות לשמש כתחליף לטשטוש האופטי. דווח שחסימה שעתיים באמצעות ע.מ. שווה לשש שעות רטיה באמבליופיה בינונית, ואילו שש שעות עדשה שוות ערך לחסימה מלאה באמבליופיה קשה.
גם במצבים של פזילה, עדשות מגע שחוסמות כניסת אור יכולות לשמש תחליף לסגירה עם רטיות. הגדלת אזור החסימה עד 8 מ"מ ימנע מהילד להציץ, גם אם העדשה לא תהייה ממורכזת.
ליתרונות בטיפול בע.מ. לעין עצלה נלווים גם מספר חסרונות: הקושי בהנחתן, היכולת של הילד ללמוד להוציא אותן, אם לא אבדו או נהרסו קודם לכן. עדשות עם תקון פלוס גבוה גם מפחיתות כניסת חמצן לעין.
לסיכום: השימוש בע.מ. לעין עצלה הוא לרוב חלופה משנית לטיפולים המקובלים שכשלו (רטיה) . הצלחת הטיפול מעידה על יעילותו, ולכן יש לשקול שמוש בע.מ. לעין עצלה במקרים שנכשלו בטיפול אחר כמו גם כהתוויה ראשונית.

ניצה גולדנברג-כהן, מנהלת שרות נוירואופתלמולוגיה ילדים, בית חולים לילדים שניידר
דרגה אקדמית: מרצה בכירה, אוניברסיטת ת"א
התמחות על: עיניים ילדים, עיניים נוירואופתלמולוגיה
מנהלת המעבדה לחקר העין ע"ש קריגר, מכון מחקר ע"ש פלסנזטיין, קמפוס רבין, אוניברסיטת ת"א.
מקומות עבודה: בית חולים לילדים שניידר, קופות החולים מכבי, מאוחדת, כללית מושלם ולאומית.(