Blog

נוספו מקומות רבים לכנס – בבקשה להפיץ במייל לכל האופטומטריסטים
הרשמה
:במייל jj-vc@its.jnj.com
או בטלפון 09-9604214
רישום לכנס

30.10.12 מועצת האופטומטריסטים בישראל
הכנס השלישי השנתי בהצגת מקרים ועדכונים בעדשות מגע ומשטח העין 30.10.12
האסיפה השנתית של מועצת האופטומטריסטים בישראל במתכונת rapid fire presentation ( שמונה דקות להרצאה)
הכנס יתקיים בתאריך 30/10/2012 (יום ג') בין השעות 14:00-21:00 במלון שרתון תל אביב (הירקון 115 , ת"א). הכניסה לכנס ללא תשלום.
הסעות לשרתון (הלוך חזור) ממתחם ארלוזורוב חצי שעה לפני תחילת הכנס ובסיום הכנס
פרטים: 09-9604214
מנהל הכנס: ד"ר ניר ארדינסט
בכנס זה תוכל/י לבחור אם להגיע כמגיש פוסטר או כצופה בפוסטרים ובהרצאות. כפוסטר דיגיטלי על מסכיLCD  42  שיצבו בהיכל הכניסה לאולם ההרצאות)
תאריך עד שליחת הפוסטר 2012.9.30 לידי :דר' ניר ארדינסט באתר הכנס
שקופית בודדת רוחב 142 ס"מ, גובה PowerPoint , במתכונת פוסטר דיגיטלי, (במצגת 53 ס"מ).
הפרסים לזוכי הפוסטרים: פרס ראשון – מימון מלא לכנס הBCLA באנגליה
פרס שני – מימון מלא לכנס בפולין EHA
פרס שלישי – מימון מלא לכנס בצ'כיה TVCI
13:00-14:00 קבלת פנים והרשמה כיבוד קל + פוסטרים
תוכנית הכנס:
14:00-14:30
התכנסות ודברי פתיחה
גב' שירלי וייס, מנ"כל חטיבת הראייה, ג'ונסון & ג'ונסון
דבר נותן חסות
14:30-16:30
עדשות מגע- מושב ראשון: מר שמואל ברמן וד"ר ביגר יורם
מר' איליה אורטנברג, אופטומטריסט, מיקרולנס ת"א
פיגי-בק או עדשה היברידית
ד"ר יורם ביגר, רופא עיניים בכיר, קופ"ח מכבי
שליטה בקוצר ראייה
מר' מוטי כהן, אופטומטריסט קליני, אופטיק שופ, פתח תקווה
תדירות החלפה – האם זה משנה ?
מר' רון חביב, אופטומטריסט קליני, אופטיקה חביב, פתח תקווה
מה עדשות מגע תורמות לעסק שלי ?
מר' שמואל ברמן, אופטומטריסט, מיקרולנס ת"א
כשעדשות מגע מצילות את היום
גב' דבורה מרקס, אופטומטריסטית, מנהלת ומתאמת מחקר בכירה, הדסה עין כרם
מחקר רפואי בעדשות מגע
גב' שרית שמיידלר, אופטומטריסטית, עין בעין, גבעתיים
עדשות מגע וקרניה אל סגול – מבט אל הרשתית
מר' רפי רייזר, אופטומטריסט, מנהל מקצועי מכבי ממבט ראשון
מקרים מיוחדים בעדשות מגע
מר' דרור דקל, אופטומטריסט ראשי, אופטיקנה
עדשות מגע – עדכונים בחומרי גלם
מר' נתנאל ששונוב, אופטומטריסט קליני, אופטינת – מרכז לבריאות העין, תל אביב
עדשות חד-פעמיות – סקירה
מר' דוד ברקוב, אופטומטריסט, ברקוב אופטומטריסטים, חיפה
הפציינט הלא צייתן-לאן?
מר מסיקה רפי, אופטומטריסט קליני , קדימה
התאמות עדשות מגע טוריות – הצגת מקרים
גב' ורוניקה צור, מכון מיכאלסון לשיקום הראיה, הדסה ע"כ
ראייה ירודה ועדשות מגע
פאנל שאלות ותשובות
מר' אדי מרקוביץ', יו"ר מועצת האופטומטריסטים
עדשות מגע עם מרשם
16:30-17:00 הפסקת קפה + הצגת פוסטרים
17:00-18:30
עדשות מגע וילדים –
מושב שני: פרופ' שפירר אברהם ופרופ' יאיר מורד
פרופ' שפירר אברהם, מנהל היחידה לרפואת עיניים לילדים ופזילה במבוגרים, תל השומר.
השוואה בין תיקון אופטי ע"י עדשות מגע והשתלת עדשת IOL
פרופ' יאיר מורד, מנהל היחידה לרפואת עיניים לילדים ופזילה ,בי"ח "אסף הרופא
טיפולים חדשים בדלקת לחמית אביבית
גב' אורנה שמואלי, אופטומטריסטית, אופטיקה שמואלי, ת"א
עדשות מגע לילדים – הגיל שאפשר להתחיל
ד"ר ניצה גולדנברג-כהן, מנהלת שרות נוירואופתלמולוגיה ילדים, בית חולים לילדים שניידר.
עדשות מגע ועין עצלה
ד"ר ישי פאליק, רופא עיניים מומחה למחלות קרנית, קופת חולים כללית
הריון וראייה – השינויים בראייה בזמן הריון
ד"ר הדס משולם, רופא עיניים ילדים בכירה, הדסה עין כרם
טיפולים חדשים במחלות כלי דם בעיניים בילדים
מר איוון הר ומר אלי סביון, אופטומטריסטים, עינייני עיניים, רעננה
התאמות עדשות מגע לילדים
ד"ר שחר פרנקל, רופא עיניים בכיר, אונקולוגיה של העין, הדסה ע"כ
כיצד האופטומטריסט יציל את חיי הפציינט
פאנל שאלות ותשובות
18:30-19:00 הפסקת קפה + פוסטרים
19:00-20:30
קרנית וקטרקט – מושב שלישי: פרופ' סלומון אברהם ופרופ' אסיה אהוד
ד"ר אירית ברקת , רופאת עיניים בכירה, מומחית לקרנית, בית חולים תל השומר
עין יבשה ועוד
פרופ' אסיה אהוד, מנהל מחלקת עיניים, בית חולים מאיר
עדשות פרמיום תוך עיניות. הדגשים לאופטומטריסט
ד"ר קליינמן גיא, יו"ר חוג קטרקט, מנהל שרות הקטרקט במרכז הרפואי קפלן
ניתוח קטרקט – השתלת עדשות טורית. הדגשים לאופטומטריסט
ד"ר דוד ורסנו, מנהל שירות הקרנית, מחלקת העיניים, בית חולים איכילוב
עדכונים בהשתלות קרנית
ד"ר דוד צדוק, סגן מנהל מחלקת עיניים ומנהל שרות הקרנית ,בית חולים אסף הרופא
פענוח של טופוגרפית קרנית
פרופ' סלומון אברהם, יו"ר האגודה הישראלית לחקר העין והראיה, הדסה עין כרם
איזו שיטה עדיפה לניתוח תשבורת ?
ד"ר דוד לנדאו, רופא עיניים ומנתח בכיר, מומחה לקרנית, הדסה עין כרם
אדוני יודע להזליף טיפות עיניים ?
דר’ שגב פני, יו”ר חוג קרנית, מנהלת שירות קרנית, בי”ח מאיר
ניתוחי קטרקט באמצעות לייזר
פרופ' אירית בכר, מנהלת יחידת קרנית, מחלקת עיניים, בית החולים בלינסון
השתלת קרנית מלאכותית
ד"ר עדאל ברברה ,יו"ר חוג רפרקציה באיגוד רופאי העיניים, מומחה לקרנית, הדסה א
חידושים בקרוס לינקינג והשתלת טבעות – מעקב האופטומטריסט
פאנל שאלות ותשובות
20:30
דברי סיום,הכרזת פוסטרים זוכים
20:30 ארוחת ערב
20:30-21:00 האסיפה השנתית של מועצת האופטומטריסטים בישראל

הסעות לשרתון (הלוך חזור) ממתחם ארלוזורוב
חצי שעה לפני תחילת הכנס ובסיום הכנס
פרטים: 09-9604214
מנהל הכנס: ד"ר ניר ארדינסט

‫תוכנית הכנס:
פתיחה ודברי התכנסות 14:00-14:30 דר ניר ארדינסט
גב' שירלי וייס, מנכ"ל חטיבת הראייה, ג'ונסון & ג'ונסון דבר נותן חסות
מר' אדי מרקוביץ', יו"ר מועצת האופטומטריסטים עדשות מגע עם מרשם
00:17-30:16 הפסקת קפה + הצגת פוסטרים
30:18-00:17 עדשות מגע וילדים – מושב שני: פרופ' שפירר אברהם ופרופ' יאיר מורד
פרופ' שפירר אברהם, מנהל היחידה לרפואת עיניים לילדים ופזילה במבוגרים, תל השומר. השוואה בין תיקון אופטי ע"י עדשות מגע והשתלת עדשת IOL
פרופ' יאיר מורד, מנהל היחידה לרפואת עיניים לילדים ופזילה ,בי"ח "אסף הרופא טיפולים חדשים בדלקת לחמית אביבית
גב' אורנה שמואלי, אופטומטריסטית, אופטיקה שמואלי, ת"א עדשות מגע לילדים – הגיל שאפשר להתחיל
ד"ר ניצה גולדנברג-כהן, מנהלת שרות נוירואופתלמולוגיה ילדים, בית חולים לילדים
שניידר.
עדשות מגע ועין עצלה
ד"ר ישי פאליק, רופא עיניים מומחה למחלות קרנית, קופת חולים כללית הריון וראייה – השינויים בראייה בזמן הריון
ד"ר הדס משולם, רופא עיניים ילדים בכירה, הדסה עין כרם טיפולים חדשים במחלות כלי דם בעיניים בילדים
מר איוון הר ומר אלי סביון, אופטומטריסטים, עינייני עיניים, רעננה התאמות עדשות מגע לילדים
ד"ר שחר פרנקל, רופא עיניים בכיר, אונקולוגיה של העין, הדסה ע"כ כיצד האופטומטריסט יציל את חיי הפציינט
פאנל שאלות ותשובות
פוסטרים + קפה הפסקת 18:30-19:00
30:20-00:19 קרנית וקטרקט – מושב שלישי: פרופ' סלומון אברהם ופרופ' אסיה אהוד
ד"ר אירית ברקת , רופאת עיניים בכירה, מומחית לקרנית, בית חולים תל השומר עין יבשה ועוד
פרופ' אסיה אהוד, מנהל מחלקת עיניים, בית חולים מאיר עדשות פרמיום תוך עיניות. הדגשים לאופטומטריסט
ד"ר קליינמן גיא, יו"ר חוג קטרקט, מנהל שרות הקטרקט במרכז הרפואי קפלן ניתוח קטרקט – השתלת עדשות טורית. הדגשים לאופטומטריסט
ד"ר דוד ורסנו, מנהל שירות הקרנית, מחלקת העיניים, בית חולים איכילוב עדכונים בהשתלות קרנית
ד"ר דוד צדוק, סגן מנהל מחלקת עיניים ומנהל שרות הקרנית ,בית חולים אסף הרופא פענוח של טופוגרפית קרנית
פרופ' סלומון אברהם, יו"ר האגודה הישראלית לחקר העין והראיה, הדסה עין כרם איזו שיטה עדיפה לניתוח תשבורת ?
ד"ר דוד לנדאו, רופא עיניים ומנתח בכיר, מומחה לקרנית, הדסה עין כרם אדוני יודע להזליף טיפות עיניים ?
דר‘ שגב פני, יו“ר חוג קרנית, מנהלת שירות קרנית, בי“ח מאיר ניתוחי קטרקט באמצעות לייזר
פרופ' אירית בכר, מנהלת יחידת קרנית, מחלקת עיניים, בית החולים בלינסון השתלת קרנית מלאכותית
ד"ר עדאל ברברה ,יו"ר חוג רפרקציה באיגוד רופאי העיניים, מומחה לקרנית, הדסה א חידושים בקרוס לינקינג והשתלת טבעות – מעקב האופטומטריסט
פאנל שאלות ותשובות
20:30
דברי סיום,הכרזת פוסטרים זוכים
30:20 ארוחת ערב
00:21-30:20 האסיפה השנתית של מועצת האופטומטריסטים בישראל

התפתחות הראיה אצל ילדים

תשובות לכל השאלות בתחום ילדים וראייה, עין עצלה ובדיקת ראיה עצמית לילד.
איך משתנה המספר? מה עושים בבדיקה?
מה אומרות תוצאות הבדיקה?
האם לילדי יש קשיי ראייה או פזילה?
מה חשיבות הבדיקה? מה זה פוקוס?
מתי לבדוק ראיה לילדים?
בעיות ראייה או בעיית קשב וריכוז?
איזה בעיות רפואיות מגלים בבדיקה?
מה לגבי ניתוח פזילה?
מאיזה גיל ניתן להרכיב עדשות מגע?
מה זה איבוד ראייה או כפילות פתאומי?
מה אוכל לבדוק בעצמי?
המשך…

השתתפו בסקר האופטומטריה של

ד"ר ניר ארדינסט, עמית עזריאלי
סקר האופטומטריה בישראל

אני עורך את סקר האופטומטריה בישראל (מעל 600 בתי עסק, אופטומטריסטים פרטיים, מנהלי חנויות ועוד). תוצאות הסקר יתפרסמו בקרוב בצורה גרפית בלבד (בעילום שם כמובן). אשמח אם תקדישו מספר דקות למילוי הסקר. תודה לדרור דקל (אופטיקנה) , שמואל ברמן (ברמן שמואל – מיקרולנס), אלי סביון (ענייני עיניים) והדס בן אלי (בי"ס לבריאות הציבור, האוניברסיטה העברית) על העזרה, איסוף ועיבוד הנתונים. תודה על שיתוף הפעולה. ניר ארדינסט.

הסקר

נהלי בדיקות/ ד"ר שריידר
חזרה על המבחן
אדם בן 45, הח"ר שלו היא 6/60 לרחוק, רואה לקרוב ללא משקפיים, איזו תוצאה נצפה לראות?
התשובות:
FCC= +2.50 זו התשובה הנכונה הנבדק מיופ של -2.50D הוא לא מפעיל אקומודציה בכלל, וטוב לו בלי הפעלת אקומודציה. חשוב לשאול את הנבדק האם הייתה תקופה שהרכיב משקפיים לקרוא, או שכבר בגיל צעיר הרכיב אותם רק לרחוק.
יש נבדקים שילכו כל הזמן עם משקפיים ויורידו רק שצריכים לקרוא
אם כאלה שלא מרכיב משקפיים ושמים אותם רק כדי לראות לרחוק
אדם שכבר מילדות לא השתמש במשקפיים לקריאה, יהיה עם FCC גבוה כבר בילדות, מכיוון שאקומודציה זרה לו, אין לו בה צורך. הוא בעצם נהג כפרסביופ כבר מילדות.
לאדם זה אין צורך בתוספת אדישן, הוא מסתדר באופן טבעי.
3 eso phoria- יש לו התכנסות מיזוגית טובה לכן הוא צריך להיות exo
סובייקטיבי -5.00 sph לא הייתה לו ח"ר של 6/60 אלא פחות (היה יכול לראות כך רק בכיווץ של העיניים)
BO X/6/2- יש לו התכנסות מיזוגית, זו תוצאה נמוכה מדי, הוא לא יוכל לקרוא עם 6 פריזמות של התכנסות מיזוגית, הוא צריך לפחות 15 פריזמות

ידוע לנו על סמך השאלה ש:
הנבדק פרסביופ מתחיל
כנראה שהנבדק מיופ- עד להוכחה חדשה, מידת המיופיה שלו היא בערך -2.50 (בן -2.00 עד -3.00)
לאקומודציה אין צורך להפעיל אקומודציה לקרוב כשהוא קורא ב40 ס"מ

שהנבדק קורא ללא משקפיים ההתכנסות המיזוגית מכבידה עליו- משום שהוא קורא ללא אקומודציה= ללא התכנסות אקומודטיבית, משמע רק עם התכנסות מיזוגית
ההתכנסות המיזוגית שלו צריכה להיות תקינה מכיוון שהוא מצליח לקרוא מקרוב
הפוריה שלו במבחן כיסוי לקרוב כשהוא קורא לקרוב ללא משקפיים אמורה להיות אקסו במידה כזו או אחרת (הרי קבענו שההתכנסות שלו תקינה)
אין חשש שהוא יהיה איסו פוריה- הוא הרי מפעיל התכנסות מיזוגית

אם נראה שגבולות הדיסק מטושטשים, איזו בדיקה לא נבצע?
לחץ תוך עיני- זו התשובה הנכונה. לחץ תוך עיני יכול להיות תקין בפפיליטיס ופפילדימה
SVP- קיום SVP היה פוסל פפילדימה
Red cup- בדיקה לאופטיק ניוריטיס
Pinholl- נרצה לדעת אם המצב פתולוגי

בגבולות מטושטשים יש 3 מצבים בולטים:
1) זה פיזיולוגי ולרוב זה מצב של מה בכך. לרוב שזה מצב של מה בכך הגבול הנזאלי אמור להיות מטושטש הטמפורלי חד.
שכל הגבולות מטושטשים נחשוש משני מצבים:
2) פפיליידיס= אופטיק נויריטיס- מצב דלקתי שבו חדות הראיה יורדת מ6/15 עד light perception, ראיית הצבעים לקויה, יש marcus gunn pupil והמצב הזה מעורר חשד במקרים מסוימים שבעתיד תהיה טרשת נפוצה.
3) פפילדימה- מאופיין ע"י לחץ מוגבר תוך גולגולתי. הלחץ עולה בתוך התעלות של הנוזלים של המוח ועמוד השדרה, אם הלחץ גובר אז הוא יכול לנוע קדימה לכיוון העין משום שעצב הראיה מחבר את העין למוח. החשש הוא שהלחץ נגרם כתוצאה מתופעה תופסת מקום- גידול בראש. הגידול הקלאסי (אבל לא היחיד) הוא גידול בהיפופיזה שיושב מתחת לכיאזמה ולוחץ כלפי מעלה.
פפילידיס פפילדימה ראש העצב חנוק בגלל הלחץ. כשהחנק הזה קיים הוא בא לידי ביטוי באופתלמוסקופ בשתי תופעות בדיסקה עצמה:
1) גבולות דיסקה מטושטשים- יש בצקת באזור הזה
2) הCUP נעלם בגלל הבצקת. הכל דחוף כלפ י פנימה והדיסקה מאבדת את הקאפ.
3) החנק והלחץ כולו משתק את הSVP. אחד הסימנים המובהקים לחוסר פפילדימה הוא קיום של SVP, משתמשים בזה כדי להוכיח שאין לחץ או בצקת אפילו אם יש גבולות מטושטשים.
התופעה של גבולות מטושטשים אינה קשורה ללחץ תוך עיני או לתופעות בחלק הקדמי של העין.
לחץ תוך עיני משפיע על עצב הראיה משתי סיבות:
1) הלחץ הזה הוא לחץ מתון אבל תמידי, לאורך חודשים ושנים. בסופו של דבר זה מתחיל להשפיע על עצב הראיה, זה שונה ממעט בצקת שקיימת רק בעצב.
2) כיום סבורים שלחץ תוך עיניי הוא לא הגורם העיקרי לגלאקומה, אלא אי אספקת חמצן לסיבים של העצב מהעורקים של העצב עצמו.

כללים להחלטות קליניות
ישנן מס' אפשרויות:
• הנבדק מגיע ללא תלונות- הוא רואה טוב.
במצב זה ישנן שתי אפשרויות:
1) נבדוק אותו בדיקה מלאה ולא מוצאים ממצאים שמעידים על בעיה כלשהי.
2) למרות שהנבדק לא מתלונן יש ממצאים בעיתיים שדורשים התייחסות ושיקול דעת.
במצב זה יש שתי אפשרויות:
א) יש פתולוגיה, או ממצא בבריאות העין שדורש התייחסות, לדוגמה: גבולות מטושטשים, נפעיל שיקול דעת ובמידת הצורך נפנה אותו לרופא המתאים (לאו דווקא לרופא עיניים, ייתכן גם לנוירולוג, אורטופטיקה, תרגילי עיניים, רופא כללי, רופא לב).
ב) הממצא הוא ממצא רפרקטיבי, על אף שהאדם לא מתלונן, אנחנו יכולים לשפר את המצב. למרות שהם סבורים בהם רואים טוב המצב שלהם יכול להיות הרבה יותר טוב, עלינו להראות להם איך הם יכולים לראות ולהציע להם לשפר את המצב. חלק מהמטופלים יהיו מעוניינים בשיפור וחלק לא. האופטומטריסט עדיין מחוייב לבדוק זאת.
ג) בעיה תפקודיים אקומודטיבית או תפקודית שניתן לשפר- אולי הנבדק לא מתלונן מכיוון שהוא נמנע מלבצע את הפעולה שהוא מתקשה בה, או שאולי זה פשוט לא מפריע לו. נציע לנבדק טיפול אם יש צורך.
בכל שלושת המצבים הללו נשקול האם הטיפול באמת נדרש. ישנם הרבה מצבים שהינם בעיתיים רק תיאורטית אבל לא בפועל עבור הנבדק. ניתן לציין בפני הנבדק שיש לו בעיה מסוימת אבל שהוא יכול להסתדר גם איתה ואין צורך בטיפול, אבל אם זה יתחיל להפריע לו, ניתן לטפל.

• הנבדק מתלונן
1) הממצאים שלו מסבירים את התלונה.
אם זה פתולוגיה נשקול אם יש צורך להפנות אותו הלאה ונעשה זאת במידת הצורך. במידה והממצא מסביר את התלונה ובכל זאת החלטנו שלא לטפל, נסביר להם את המצב ומדוע קיבלנו את ההחלטה הזו (לדוגמה: floaters נסביר לנבדק שיש בעיה אבל שלא ניתן לטפל בה).
2) הממצאים לא מסבירים את התלונה
א) אם יש תלונה וממצאי הבדיקות שלנו לא מסבירים את התלונה, נפנה אותם לאדם שיוכל לעשות זאת (רופא או בעל מקצוע אחר)
ב) אם אנחנו חושבים שזו תלונת שווא יש להרגיע את הנבדק אם אנחנו חושבים שאין צורך בהפניה או בטיפול (לדוגמה: תלונה על עין דומעת, אם אין ממצאים אין צורך בטיפול)
ג) נביא אותו לבדיקה חוזרת בהזדמנות אחרת, דוגמה נפוצה: ill sustained accommodation בבוקר המצב יהיה תקין, אבל בערב נראה בעיה.
במקרים הללו ניתן לשלוח אותו לאופטומטריסט נוסף.
3) הנבדק מתלונן, הממצאים מסבירים את התלונה אבל יש ממצאים נוספים שדורשים טיפול.
במצב זה נשאל אם הנבדק האם הוא בד"כ רואה טוב.
במצב זה חשוב לטפל בתלונה משום שזו הסיבה לשמה הנבדק הגיע. לאחר מכן נציין בפניו שהוא סובל מבעיה נוספת ונציין מהן האופציות לטיפול.
4) הממצאים לא מסבירים את התלונה, אבל יש ממצאים אחרים שמצריכים תשומת לב.
במצב זה יש מעט בעייתיות: מצד אחד אנחנו לא יכולים לטפל בתלונה לשמה הגיעו, ובנוסף יש ממצאים שמצביעים על בעיה אחרת שלא קשורה לתלונה שלהם. יש לזכור שהפציינט הגיע כדי לקבל יעוץ טוב.

שלבי הטיפול
1) קיבלנו החלטה והענקנו לנבדק טיפול, הטיפול עזר- הנבדק רואה טוב עם המשקפיים.
2) הטיפול לא עזר- נבדוק שוב, אולי יש טעות בבדיקה, במשקפיים, אולי פספסנו דבר מה.

בשימוש בעדשות פריזמתיות צריך לשים לב ל:
עדשת ימין ושמאל
פלוס ומינוס
ל90 180
BI BO BU BD
צריך להקפיד לכתוב את כל הנ"ל נכון!!!

אתר אופטיקה וראייה: 8 שנים איתכם עם מידע אמין, איכותי ואוביקטיבי על אופטיקה, ראייה, אופטומטריה, משקפיים, עדשות מגע ועוד. מופעל על ידי גוף לא מסחרי.
שאל כל שאלה בעמוד הרלוונטי. מצא נושאים בחלון החיפוש. המשך…