Blog

דוח מקרה

שיפור בחדות ראיה וברגישות לקונטרסט במקרה של טיפול נוירו-ויז'ן בילדה בת 12 הסובלת מניסטגמוס.

יניב בן חמו, B.Optom, MBA, המכון לשיקום ראיה ירודה, מגדל אור

yanivbenham@yahoo.com אפריל 2011

 

תקציר:

מטרה: דווח על מקרה מוצלח של שיפור ראיה בילדה בת 12 הסובלת מניסטגמוס מולד באמצעות טיפול נוירו-ויז'ן.

שיטה: ילדה בת 12 הסובלת מניסטגמוס מולד, עם חדות ראייה מתוקנת של 6/60 בעין ימין ו- 6/48 בעין שמאל טופלה ב נוירו-ויז'ן. הטיפול התבצע מול מסך מחשב ותוכנת נוירו-ויז'ן המציגה גירויים חזותיים מיוחדים (Gabor Patch) ספציפיים למטופל, הפועלים על התאים המרכיבים את מרכז הראייה הראשוני. התרגול התבצע לאורך של כ-12 שבועות.

תוצאות: לאחר 41 תרגולים, חדות הראייה השתפרה ל- 6/24 ו- 6/18 המייצג סך שיפור של ארבע שורות בכל עין. שיפור ברגישות לניגודיות נצפה בכל התדרים, כמו גם שיפור קל בראייה הדו-עינית (Stereo Acuity).

מסקנות: נוירו-ויז'ן, שיטה טיפולית לא פולשנית המתבססת על למידה תפיסתית עשויה להיות שיטה טיפולית יעילה בשיפור חדות ואיכות ראייה במטופלים עם ניסטגמוס מולד.

 

1. 1.      הקדמה:

המונח למידה תפיסתית (Perceptual Learning) מתאר תהליך בו תרגול של משימות חזותיות מסוימות, מביא לשיפור ביכולות הראייה (Levi & Li 2009). מחקרים הראו, שלמידה תפיסתית מתרחשת כתוצאה משינויים בתהליכי עיבוד עצביים במרכז הראיה הראשוני במוח (Primary Visual Cortex) במבוגרים[1]. מחקרים אחרים הוכיחו שלמידה תפיסתית עם טכנולוגית נוירו-ויז'ן יכולה לשפר בצורה אפקטיבית אמבליופיה במבוגרים (פולט ואחרים)[2],[3]. מחקר עדכני נוסף הדגים את יעילות הטיפול בילדים אמבליופים בני 7-8 אשר טיפול מסורתי בכיסוי העין נכשל בהם ^[4], ומחקרים נוספים הדגימו את יעילות טיפול  נוירו-ויז'ן בשיפור חדות ראייה לא מתוקנת במטופלים עם קוצר ראייה נמוך ^[5], ושיפור חדות ראייה לקרוב במטופלים עם פרסביופיה התחלתית [6], כמו גם במטופלים שעברו ניתוח לייזר[7]^. מחקר נוסף[8] דיווח על שיפור משמעותי בחדות ואיכות ראיה בפציינטים עם רטיניטיס פיגמנטוזה (RP) ומטופלים עם קרטוקונוס שעברו השתלת טבעת תוך קרנית ( Intra-stromal corneal ring )

נוירו-ויז'ן הנו טיפול לא פולשני המבוסס על למידה תפיסתית, ייחודית לכל מטופל, המתבצעת באמצעות גירוי חזותי מדויק הפועל על נוירונים ספציפיים במרכז הראיה הראשוני המאפשר יצירה של קשרים בין עצביים חדשים, על ידי שימוש בתוכנת מחשב המציגה כתמי גאבור (Gabor Patches) לשיפור רגישות לניגודיות וחדות ראייה.

ניסטגמוס מולד (Congenital Nystagmus), הינו תנועה קצבית לא רצונית סיבובית של אחת או שתי העיניים. זהו סימן עיני-עצבי להפרעה במערכות קלט הראייה או מערכות תנועת העין. ניסטגמוס מולד יכול להיחשב להפרעה של המנגנונים השומרים על פיקסציה יציבה. מערכות המעקב (pursuit), תנועת העין והוסטיבלרית פועלות ליצירת תמונה יציבה על הרשתית. כל פגיעה היוצרת חוסר יציבות במערכת הנוירולוגית, יכולה לגרום לניסטגמוס, ע"י השפעה על העין לנדידה מהמטרה [9].

מישור הריצוד יכול להיות אופקי, ורטיקלי, עקמומי או ללא אפיון. קיימים שלושה סוגים עיקריים:

1. Jerk מאופיין בתנועת נדיה איטית, ולאחריה תנועת תיקון מהירה. תופעה זו הינה בד"כ נרכשת, ומצביעה על נזק כלשהו לגזע המוח.
2. Pendula מטוטלת. מאופיין על ידי תנודות שוות. התופעה מולדת או נרכשת בשלוש השנים הראשונות לחיים.
3. Mixed- צורת מטוטלת במבט ישר קדימה (Primary Postion) ותופעת Jerk במבט לצדדים. [10]

רוב הפציינטים הסובלים מניסטגמוס יזדקקו לטיפול מקיף, לאחר אבחנה זהירה. ניתן לשפר את חדות הראייה, שליטה על תנועות העיניים, מראה חיצוני ונוחות ראייה, ע"י שימוש במספר שיטות: א. תיקון הטעות התשבורתית (Refractive Error) בעזרת משקפיים או עדשות מגע. ב. פריזמות לשיפור התפקוד הדו-עיניי (Fusion), להביא לכינוס העיניים (Convergence) ו/או הטיית הראש. ד. ניתוח ה. תרופות יכולות להביא תועלת במקרים מסוימים [11].

1. 2.      דיווח מקרה:

אנו מדווחים על תוצאות קליניות במטופלת בת 12 עם ניסטגמוס מולד שטופלה באמצעות נוירו-ויז'ן.

הציוד שבו נעשה שימוש לבדיקת המטופלת:

• חדות ראייה – לוח סנלן
• רגישות לניגודיות (Contrast Sensitivity)- לוח F.A.C.T Sine wave
• סטראופסיס Titmus Fly

 

הערכה טרום טיפולית (אוגוסט 2010)

• חדות ראייה לא מתוקנת: ימין 6/120 שמאל 6/72

• חדות ראייה מתוקנת:

R +4.25/-3.00*20 6/60

L +3.75/-1.50*165 6/48

• ראייה דו עינית (Stereo Acuity)                                                                 (60 Sec of arc)

• רגישות לניגודיות:

OD: A5 B5 C3 D2 E1

OS: A6 B5 C4 D3 E1

	1.5	3	6	12	18
OD	25	40	23	11	4
OS	36	40	33	15	4

 

לאחר בדיקת עיניים מלאה, קיבלה המטופלת הדרכה במרכז לראייה ירודה, על מנת לוודא שהיא מסוגלת להתמודד עם המשימות הויזואליות בצורה אפקטיבית.

בשני התרגולים הראשונים, מערכת נוירו-ויז'ן מבצעת הערכה ומדידה של יכולות הראייה של המטופל ע"י מדידת ערכי סף הזיהוי ( Threshold) בפרמטרים רבים דוגמת גודל משתנה, ניגודיות, מיקום, תדירות מרחבית וכיוון, ע"י שימוש בתצורות גאבור (Gabor Patches).

במהלך התרגולים, ישבה המטופלת במרחק מטר אחד מהמסך, בחדר חשוך, בו האור היחיד בקע ממסך המחשב האישי.

המטופלת הודרכה לחזור על התרגולים בביתה, פעם ביומיים, ולחזור למרפאה לאחר השלמת 15 תרגולים.

המטופלת שבה לביקורת לאחר 17 תרגולים.

תוצאות לאחר 17 תרגולים (ינואר 2011)

חדות ראייה מתוקנת: ימין 6/48 ושמאל 6/24

סטריאו (50 Sec of arc)

	1.5	3	6	12	18
OD	36	57	33	15	4
OS	36	57	23	15	4

המטופלת דיווחה על שיפור הראייה בכיתה ובטלוויזיה, אך עדיין נאלצה להתקרב למסך המחשב לצורך קריאה.

תוצאות כעבור 40 תרגולים (מרץ 2011)

חדות ראייה מתוקנת: ימין 6/24 שמאל 6/18

סטריאו (50 Sec of arc)

	1.5	3	6	12	18
OD	50	57	33	15	4
OS	50	80	33	15	6

המטופלת חשה שיפור נוסף, והודרכה לתרגל 10 תרגולים נוספים, ולאחריהם לשוב לבדיקה אחרונה.

1. 3.      תוצאות:

לאחר 40 תרגולים, חדות הראייה השתפרה ב- 4 שורות בכל עין, הרגישות לניגודיות השתפרה ב 64%, 71%, 17% ו 25% עבור התדרים המרחביים 1.5,3,6,12,18 בהתאמה.

הסטריאו השתפר מ- 60 ל -50 שניות (Sec of arc) . לא נמדדו שינויים ברפרקציה האובייקטיבית והסובייקטיבית. המטופלת דיווחה על שיפור סובייקטיבי בראייה ובאיכות החיים. גם המטופלת וגם הוריה היו מרוצים מאד מהתוצאות הקליניות והתפקודיות.

1. 4.      דיון:

למיטב ידיעתנו, זוהי הפעם הראשונה בה מדווח על שיפור בחדות הראיה, רגישות לניגודיות וסטריאו, בעקבות טיפול של למידה תפיסתית או כל שיטה אחרת שאיננה אופטית בניסטגמוס מולד.

בדומה לאמבליופיה, חולי ניסטגמוס סובלים מחסר בגירוי קורטיקלי יעיל בזמן התקופה הקריטית להתפתחות הראיה בילדות.

מאחר שטכנולוגיית נוירוויז'ן הודגמה כיעילה בשיפור ראייה באמבליופיה במבוגרים ע"י הגברת פעילות, הפחתת הדיכוי, ויצירת תקשורת בין נוירונים (Lateral Interaction) בפעילות הקורטיקלית (פולת ואחרים' 2004), אין הדבר בלתי סביר שתהליכים דומים מתרחשים גם בניסטגמוס מולד. התוצאות הקליניות של מקרה זה מרמזות שגם מטופלי ניסטגמוס יכולים להפיק תועלת מטיפול נוירוויז'ן, כמו במקרים של אמבליופיה דו צדדית פשוטה (Bi lateral Amblyopia).

המנגנון אשר באמצעותו הטיפול משפר ראייה במטופלי ניסטגמוס מולד אינו לגמרי מובן. מדידות של תנודות העין לא בוצעו בטרם הטיפול או בסיומו, כך שההשפעה של הטיפול על תנועות העין ויציבות התמונה על הרשתית אינן ידועות.

לאחר ניתוח מודל של הפחתה בראייה, בדל (Beddell 2009) הציע אמבליופה משנית, לא מאובחנת, אשר ייתכן וקיימת בניסטגמוס מולד. על מנת להעריך באם השיפור המדווח הינו תוצאה של טיפול באמבליופיה שכזו, או מקורו בהשפעה ישירה על הפתופיסיולוגיה של ניסטגמוס מולד, יש צורך בחקירה נוספת.

תוצאות מעודדות אלו, אמורות לעורר השראה בקרב מטופלים ומטפלים לשקול טיפול במקרים אלו על מנת להפיק שיפור משמעותי בראיה התפקודית בגישה לא פולשנית זו אשר לא ידועים בה שום תופעות לוואי.

טבלאות:

			BCVA LogMar		BCCS OD					BCCS OS
			OD	OS	1.5	3	6	12	18	1.5	3	6	12	18
1	Pre	0	1.00	0.90	25	40	23	11	4	36	40	33	15	4
2	Mid	17	0.90	0.60	36	57	33	15	4	36	57	23	15	4
3	Post	40	0.60	0.50	50	57	33	15	4	50	80	33	15	6

ביבליוגרפיה:

אופטומטריסטים רבים היו מעונינים באפשרות להשתמש בטיפות הרחבה, טיפות הרדמה מקומיות וכדומה. לפי חוק הרפואה השימוש בתרופות דיאגנוסטיות מוגבל לרופא בלבד, ולכן אסור על האופטומטריסט. גם העובדה שהחשש לנזק מטיפות הרחבה או הרדמה מקומיות נמוך למדי, לא מאפשרת לאופטומטריסט להשתמש בהם.
במהלך בדיקת עדשות מגע האופטומטריסט משתמש במנורת סדק (slit lamp) קרטומטר, רטינוסקופ ולעיתים מחשב מיפוי קרנית, איתם מאובחנים מקרים של מחלת קרטוקונוס. כטיבן של מחלות, האיבחון אמור להעשות על ידי רופא עיניים, בעיקר מומחה קרנית. על האופטומטריסט להפנות כל מקרה עם בעיות קרנית, או חשד לבעיות מכל סוג לרופא עיניים למטרת איבחון מדויק ומעקב אחרי מצב הקרנית. בעיקר כאשר קרטוקונוס או בעיית עיניים כלשהי הינו משני למחלה אחרת הדורשת בירור על ידי רופא.
שיפור הראייה המכסימאלי יכול להתקבל על ידי שימוש בעדשות מגע קשות או קשות סקלרליות אותם מתאימים בדרך כלל אופטומטריסטים, ולכן הפניית המטופל חזרה אל האופטומטריסט השולח תיתן מענה לכל צרכי הראייה.

סוגיות הקשורות לעדשות מגע

במהלך כנס רפואי בנושא קרנית לפני כשנה, עלו סוגיות רבות הקשורות לשימוש בעדשות מגע מסוגים שונים. הודגמו מקרים של זיהומים בשימוש שגוי עם העדשות, נערך דיון מקיף הקשור לתמיסות עדשות מגע ועוד. מסתבר שנעשות פעולות רבות הקשורות לסיבוכים מעדשות מגע ומתמיסות לעדשות, אולם ציבור האופטומטריסטים אינו מודע להן כלל ואינו למד מהן מאומה.

בדיקות ראייה לילדים

אופטומטריסט אשר למד ובקיא באופטומטריה פדיאטרית, יכול לבצע בדיקות ראייה והתאמת משקפיים לילדים מיופים, ומעקב אחרי חדות ראייה לכלל הילדים. בכל מקרה של חדות נמוכה מ6/6 ללא הסבר, פזילה (לרבות פנימה ESO) היפרמטרופיה, או תלונות שונות על תפקוד העיניים, יש לבצע בדיקה בהרחבת אישון, שהיא כאמור לא בתחום סמכותו של האופטומטריסט. האופטומטריסט יעול לנתב בצורה נכונה את בדיקות הראייה לילדים ולהפנות לרופא במקרים הנחוצים בלבד.

ראייה לקויה LOW VISION

מטופל אשר סובל מראייה ירודה ׂ(LOW VISION) צריך להיות במעקב רפואי אצל רופא עיניים. אולם הטיפול הכולל- אביזרים, מגדלות, טלסקופים וכדומה צריך להעשות על ידי אופטומטריסט המנוסה בראייה לקויה. שיתוף פעולה בין השניים הינו חיוני למיצוי יכולת הראייה של הלקוח.

עדשות מגע יומיות עם צלינדר הן מוצר טוב, קל להתאמה, הנותן ראייה טובה וברורה לרוב המרשמים עם צלינדרים. עדשות יומיות טוריות מאפשרות שיפור משמעותי בראייה לכל מי שהרכיב עדשות ללא צלינדר והתפשר על חדות הראייה.
הסיבה העיקרית לכך שלא קונים הרבה עדשות יומיות עם צלינדר היא שהלקוחות לא יודעים שיש את העדשות האלו לכן לא מבקשים אותן מהמוכר או מהאופטומטריסט.
לא ניתן לצפות מהלקוח שיתעדכן בעצמו ויגיע לבקש עדשות מסוג חדש. הלקוח סומך על האופטומטריסט שיתן לו תמיד את המוצר הטוב ביותר או לפחות יידע אותו לגבי קיומו. ישנם אופטומטריסטים שאינם מיידעים את הלקוח שיש עדשות יומיות עם צלינדר מכל מיני סיבות, לא תמיד מקצועית. קיימים אפילו מקרים בהם אופטומטריסטים נותנים מידע שגוי ללקוחות משיקולי זמן, חוסר ידע או אי רצון להתמודד עם מוצר חדש.

מה דורשת התאמת עדשות מגע טוריות יומיות?
התאמת העדשות קלה ולא דורשת הרבה זמן כיסא.
לעדשות טורית יש מעט פרמטרים מבחינת קימור וקוטר. יש להזמין קימור בהתאם לקרנית. אצל רוב היצרנים העדשות מגיעות בקימור בסיס אחד, למעט חברת ג'ונסון אשר מייצרת את כל עדשות המגע עם שתי אפשרויות: בסיסים 8.5 וגם 9.
היתרון הגדול של עדשות מגע יומיות עם צלינדר הוא האפשרות לנסות אותן לתקופה קצרה של כחודש (30 זוגות או 15 כאשר המספר זהה בשתי העיניים) ולהמשיך הלאה בהתאם לתוצאות.
צריך צלינדר? אל תהסס לברר לגבי עדשות מגע טוריות יומיות. היום גם בסיליקון הידרוג'ל. מחיר קופסת עדשות מגע עם צלינדר הינו כ 200-250 ש"ח עבור 30 עדשות יומיות.

בעבר, הפניית מטופל לרופא עיניים על ידי אופטומטריסט נעשה למטרת "בוררות" והחלטה על המרשם הנכון במשקפיים. כיום הגישה שונה, האופטומטריסטים והרופאים מודעים ברובם לחלוקת התפקידים הברורה בין שני המקצועות השונים האלו. המרשם הינו תחומו הספציפי של האופטומטריסט, ורפואת העיניים היא תחומו הברור של רופא העיניים.
אופטומטריסטים רבים הבינו את הקשר החיוני והפורה ביניהם לרופאי העיניים, ולמדו שבדיקת משקפיים אינה רק מכירה מסחרית אלא תהליך כולל העוסק בפתרון מקיף לכל תחום הראייה. האופטומטריסט מהווה "שומר השער" (GATE KEEPER) בין הקהל הרחב לרופא העיניים, ועשוי לנתב מקרים רבים ומוצדקים אל הרופא.

מדוע אופטומטריסטים נמנעים לעיתים מהפניית מטופל לרופא עיניים?

כדאי שתהיה המלצה מצד האופטומטריסט לכל לקוח מעל גיל 40 לגשת לבדיקה אצל קופא עיניים. ההמלצה צריכה להעשות לפני בדיקת עיניים כלשהי, אחרת הלקוחות חושדים שהאופטומטריסט גילה מחלה כלשהי ואינה מגלה מה היא.
קיים חשש, לעיתים מוצדק מצד האופטומטריסט, שהפניית לקוח לרופא עיניים עלולה לגרום לאיבוד הלקוח מבחינה מסחרית ולבעיות מקצועיות שונות.
לקוח אשר מגיע לרופא עיניים עשוי לרכוש אצלו משקפיים חדשים, עדשות מגע, תמיסות לעדשות מגע או אביזרים שונים אותם משווק האופטומטריסט. הרופא עשוי לשכנע אותו להפסיק את הרכבת המשקפיים ולעבור לאורטוקרטולגי או לבצע ניתוח לייזר להסרת מרשם.

בדיקת סקר לגלאוקומה ומחלות שונות

הקהל הרחב טומן את ראשו בחול, אינו בודק לחץ תוך עיני ואינו ניגש לרופא עיניים לביקורת ללא שהופנה לכך במפורש וללא שמרגיש צורך רפואי. (הדבר נפוץ גם בנושאים אחרים כגון בדיקת לחץ דם, יחס משקל BMI, צהבת לאוכלוסיה בסיכון, סרטן המעי הגס וכדומה) כל עוד לא מרגיש בבעיה מעדיף לא לבצע בדיקה כלשהי באופן יזום.
לאופטומטריסטים יש כוח והשפעה רבה בתחום זה, הם פוגשים קהל רב מאוד מדי יום, ביניהם מטופלים מעל גיל 40 שמעולם לא נבדקו אצל רופא עיניים. נושא בדיקת גלאוקומה כמעט ואינו נמצא בכותרות, אין זימונים יזומים לכלל האוכלוסיה או פרסום בנושא (למרות הסכמה עקרונית שנעשתה בין כותב מאמר זה לבכירים בשתי קופות חולים לגבי שיפור המצב). חנויות אופטיקה הקשורות לקופות חולים אמורות להפנות כשגרה כל מטופל מעל גיל מסוים לביקורת רופא, אולם חנויות רבות אינן קשורות לקופות החולים

מרכז הכנס: ד"ר ניר ארדינסט,  עמית עזריאלי

הכנס יתקיים בתאריך 1/11/2011 (יום ג') בין השעות 15:00-21:00 בגני התערוכה. אולם כנסים נגב קומה ג.

בכנס זה תוכל/י לבחור אם להגיע כמגיש פוסטר או כצופה בפוסטרים ובהרצאות.

שליחת הפוסטר עד תאריך 20.10.11 לידי ד"ר ניר ארדינסט במתכונת פוסטר דיגיטלי,

(במצגת PowerPoint עד שלוש שקופיות, המצגת תוצג כפוסטר דיגיטלי על מסכי LCD שיצבו בהיכל הכניסה לאולם ההרצאות).

תוכנית הכנס:

———————————

פרסים יקרי ערך יחולקו לפוסטרים הבולטים בכנס. על סמך החלטתה של ועדת שיפוט. הועדה תדרג את המציגים בהתאם לתקנון הכנס. תעודות השתתפות בכנס ישלחו למשתתפים.

הכניסה והחניה בחינם.

לפרטים, רישום, הסבר בנוגע לפוסטרים ודרכי הגעה (מעיין) 09-9604214

המלצות להכנת פוסטר דיגיטלי (על גבי מסכי LCD) מדעי בתבנית של case study :

יתקבלו פוסטרים בפורמט case study בנושאים של התאמת עדשות מגע מכל הסוגים וליקויים מן הנורמה שנמצאו במשטח העין (קרנית ולחמית). פוסטר מסוג case study הינו בעל מבנה קבוע הכולל את המרכיבים הבאים: כותרת בראש השקופית, שם המציג מתחת לכותרת. טקסט השקופית יכלול מידע רלוונטי על המקרה, רצוי שגוף הפוסטר יכלול תמונות ואיורים.

הפוסטר יכיל את השדות הבאים: הקדמה/רקע, מטרות, שיטות ההתאמה או הטיפול, תוצאות (לרבות טבלאות ורצוי גם תמונות), דיון ומסקנות המקרה או הליקוי מן הנורמה במשטח העין.

הכנת הפוסטר: במצגת Power Point כשקופית בודדת או שלוש שקופיות. ניתן לסדר את השדות (רקע, מטרות התאמה, טיפול ,דיון ומסקנות לפי בחירה חופשית). גודל האותיות ורווח: כותרת השקופית : גודל פונט- 44. טקסט – גודל פונט 28. הכנס בחסות חברת ג'ונסון את ג'ונסון.

עיסוקו העיקרי של האופטומטריסט הוא בדיקת ראייה, תפקודי ראייה, והחלטה על המרשם ההולם למטופל. קביעת המרשם תלויה בשיקולים שונים. יש להתחשב מאוד בצרכי הלקוח, היסטוריה עינית, תולדות ותופעות, אופי הלקוח, מרשם במשקפיים קודמים וכדומה. המשך…

 

תקין: (EMMETROP)

ברוב המקרים מגלים בבדיקה שאין מרשם או שיש מספר קטן עם או בלי צלינדר, שאינו מחייב מתן משקפיים.

מיופ (-) Myope עודף כוח בעין:

מרשם (-) אינו נפוץ במיוחד בילדים. במצב זה רואים היטב לקרוב אך לא מרחוק. הסיכוי לעין עצלה (אמבליופיה) במקרה זה נמוך יותר מאשר במצבי פזילה. הטיפול הינו עם משקפי (-) בהתאם לגיל, לצורך הראייה ולעוצמת המספר. בדרך כלל המספר לא נעלם ואף סביר שילך ויגדל במשך השנים.

צלינדר/אסטיגמציה (Astigmatism ,Cylinder):

תופעה נפוצה מאוד בה יש שני מספרים שונים בעין אחת. הצלינדר הוא ההבדל בין שני מספרים אלו. כאשר הצלינדר גבוה יש לבדוק את מצב הקרנית וסדירותה. במקרה זה מומלצים משקפיים לשיפור הראייה. כאשר יש צלינדר קטן, ואין מספר נוסף (+) או (-), קיים סיכוי מסוים שלא יהיה צורך במשקפיים.

היפרופ (+) HYPEROP חוסר כוח אופטי בעין:

מרשם (+) נפוץ אצל ילדים. כדי להתגבר על חוסר הכוח בעין, הילד מפעיל את שריר העין שמשנה את עוצמת העדשה הפנימית ובכך מוסיף לעצמו כוח אופטי. תהליך בלתי רצוני זה נקרא אקומודציה. ילדים מסוימים, ולעיתים גם מבוגרים יודעים לבצע אקומודציה באופן רצוני למספר שניות, ובכך לטשטש את הראייה למרחק על פי רצונם. כאשר המספר אינו גבוה נהוג לא לתת משקפים, אולם יש לבדוק כל מקרה לגופו.

היפרופ (+) גבוה הגורם לפזילה Accomodative ESO Phoria/Tropia:

במידה וזקוק למרשם (+) גבוה, הילד יפעיל את שריר עדשת העין בכמות רבה כדי לראות היטב. מצב זה גורם לעיניים לפזול פנימה (זו פעולה אוטומטית הכוללת גם כיווץ אישון), ולכן במרשם (+) בינוני או גבוה נהוג לתת משקפי (+) או משקפי ביפוקל, איתם יפעיל פחות אקומודציה ולכן הפזילה תפחת. את משקפי ה (+) מרכיבים לתקופה של מספר חודשים (ולעיתים שנים) ובהתאם להוראות רופא העיניים. שימוש לפי ההוראות עשוי להביא לכך שהצורך במשקפיים יפחת ולעיתים יעלם או שמרשם ה (+) ישתנה.

פזילה סמויה (פוריה Phoria)

פזילה אשר שרירי העין מתגברים עליה, ולכן במצב רגיל לא תראה פזילה כלשהי. בזמן עייפות, כיווני מבט מסוימים או מצבי ראייה שונים, הפזילה עשויה להתגלות. במידת הצורך יש לטפל על ידי תרגילי עיניים שונים (לעיתים על ידי טיפול של אורטופטיסט)

פזילה (Tropia) הדורשת ניתוח:

לעיתים הפזילה אינה ניתנת לתיקון באמצעות משקפיים, תרגילים וכדומה, אלא רק על ידי ניתוח.

---

בדיקת הראייה עלולה לגלות ליקויים או מחלות עיניים הדורשים המשך בירור וטיפול, כגון:

מצמוץ יתר:

עשוי להצביע על יובש בעיניים, צורך במרשם למשקפיים, דלקת עיניים, גוף זר בעין, פזילות או טיקים למיניהם.

דמעת יתר:

עשויה להצביע על דלקת, אלרגיה או על מחלה אחרת כגון גלאוקומה. אצל תינוקות רבים דמעות רבות הזולגות על הלחי עשויות לרמז על סתימה בצינור המוביל דמעות מהעיניים לאף.(Naso Lacrimal Duct)הטיפול במקרה זה עשוי לכלול מתן טיפות למניעת זיהום, עיסוי המקום לפתיחת החסימה, הזרמה של נוזל סטרילי דרך פתח הצינור הנמצא בעפעף תחתון ,(זאת באמצעות מזרק עם מחט לא דוקרנית) ואף ניתוח.

קטרקט (ירוד, Cataract):

מצב בו יש הצטברות מים בעדשת העין, המפריעה למעבר האור ומטשטשת את התמונה הניראית. קטרקט עלול להגרם טרם הלידה או אחריה עקב חבלה, פגיעות שונות, רעלים ועוד. הטיפול הינו ניתוחי וכולל הוצאת רוב העדשה התוך עינית והחלפתה בחדשה. לא ניתן לבצע ניתוח קטרקט בלייזר, אלא רק במקרה של קטרקט חוזר, כאשר גדלה שוב מעין רקמה סיבית תקופה מסוית לאחר ניתוח הקטרקט הראשון. בתינוקות לא ניתן להשתיל עדשה חדשה עקב גודל העין והשינויים החלים בה, ולכן השתלת העדשה עשויה להתבצע בגיל מבוגר יותר. בינתיים יתכן שיהיה עליהם להרכיב משקפי (+) גבוה או עדשת מגע בעין המנותחת.

צניחת עפעף (PTOSIS):

מצב בו העפעף העליון מכסה את הקרנית ומונע מעבר קרני האור אל העין. במקרה כזה יש לבצע ניתוח לתיקון המצב. בצניחת עפעף שאינה מפריעה למעבר האור, הניתוח אינו קריטי ומהווה ענין קוסמטי בלבד.

עיוורון צבעים (Color Blindness):

קיים בסוגים ובדרגות שונות, בהתאם לפגיעה בקולטני הצבע (רצפטורים) אשר ברשתית. לפי הספרות, עיוורון צבעים מולד (ירוק/אדום) מופיע בכ 10% מהבנים. נשים עשויות להיות נשאיות של הגן, אולם רק במקרים נדירים מאוד יהיו בעלות עיוורון צבעים. למצב זה אין טיפול, אך יש להיות מודעים לבעייה. מצב של חוסר ראיית צבעים מוחלטת (שחור/לבן) הינו נדיר.

דלקת אביבית (VERNAL CONJECTIVITIS):

דלקת המאופיינת ברגישות לאור, דמעת, גרד עין מרובה ואי–נוחות כללית בעיניים. נפוצה גם אצל ילדים הנמצאים זמן רב בטבע. הטיפול הינו בסימפטומים ומיועד להקלה, ללא תרופה יעילה.

הדלקת הינה עונתית , ומופיעה בתקופות מעבר. בד”כ נעלמת לאחר מספר שנים

---

<div >מה לגבי ניתוח פזילה?

פזילה מאופיינת במצב בו עין אחת מתמקדת במטרה והשניה לא, אלא פוזלת בצורה עקבית לאחד הצדדים במשך רוב הזמן וברוב כיווני המבט, רמת הפזילה נמדדת ביחידות של פריזמות. במקרים בהם הפזילה גדולה, בדרך כלל מעל 40 פריזמות, הרופא עשוי לשקול ניתוח לתיקון הפזילה, כאשר כל מקרה יבדק לגופו ובהתאם לשיקולים רפואיים נוספים. הניתוח בילדים נעשה בהרדמה כללית (במבוגרים יתכן גם בהרדמה מקומית). במהלך הניתוח מנתקים שריר אחד או שניים מתוך 6 שרירי העין, ומשנים את פעילותו (מחזקים או מחלישים) על ידי קיצורו או חיבורו חזרה במקום אחר. ניתוח הפזילה אינו משפיע על המרשם למשקפיים, אולם יתכן שלאחריו ישתנה הצורך במשקפי (+) המיועדים לתיקון פזילה. ההצלחה בניתוח גדולה, אך לעיתים התיקון אינו מספק. סיבוכים אפשריים הינם זיהום, ראיה כפולה לתקופה קצרה ועוד. מקרים של פגיעה בעיניים אינם נפוצים. לאחר הניתוח העיניים עשויות להיות אדומות. אין שימוש בתחבושות עיניים לאחר הניתוח, וההחזרה לפעילות רגילה תוך מספר ימים. הרופא יתן מרשם לטיפות עיניים למניעת זיהום.יש להמנע משחייה בים וההרכבה למשך חודש לפחות. פעילויות כמו צפיה בטלויזיה וקריאה, מותרות!

---

<div >מאיזה גיל ניתן להתחיל להרכיב עדשות מגע?

טכנית, ניתן להתאים עדשות מגע אפילו לתינוקות בני יומם. כאשר ילד מבקש להרכיב עדשות מגע, יש לחפש את הגורם לכך. יתכן שהמשקפיים אינם נוחים, מפריעים לו מבחינה חברתית, מתעקמים באופן תדיר וכדומה. יש לנסות לטפל קודם בגורמים אלו. עדשת מגע הינה גוף זר בעין העלול לגרום לבעיות שונות, אולם בהתאמה נכונה וטיפול לפי הנדרש, קטן הסיכוי לבעיות עיניים. הטיפול והשימוש בעדשות דורש אחריות מצד הילד, ואינו מתאים למי שההורים צופים מראש שלא יטפל, יסיר או ישתמש לפי הנדרש. מסיבה זו נהוג כיום להמנע מעדשות–מגע לפני גיל 12-13. במידה והוחלט להתאים עדשות לילד, נהוג להעדיף עדשות רכות יומיות שאינן דורשות טיפול או תחזוקה, ואחוז הבעיות איתן הינו מינימלי, או עדשות קשות נושמות בהתאם למקרה.

במקרים רפואיים או מיוחדים כמו הבדל גדול מאוד במרשם בין שתי העיניים, קרנית מעוותת או לא סדירה, מרשם גבוה מאוד אחרי ניתוחי קטרקט מסוימים, קושי בהרכבת משקפיים עקב מבנה פנים בעייתי ועוד, עדשת מגע יכולה להיות הפתרון היחיד או הטוב ביותר לילד, ולכן ניתן להתאים אותן בכל גיל!

---

<div >איבוד ראייה או כפילות פתאומית

לעיתים הראייה עלולה להעלם באופן פתאומי ללא כל מחלה או בעייה רפואית.יש לפנות בדחיפות לרופא עיניים!מצב מפחיד זה עלול להגרם גם עקב לחץ, היסטריה וכדומה, ומאפיין בעיקר בנות בגיל ההתבגרות או אנשים אחרי טראומה נפשית. אם מגלים בבדיקה שאין סיבה רפואית, אלא רק עקב לחץ וכדומה, הראייה עשויה לחזור אחרי זמן מה. איבוד ראיה פתאומי בעין אחת עשוי להצביע על חסימת עורק רשתית ראשי. דבר זה דורש טיפול מיידי להצלת הראייה. במצב בו מופיעה כפילות ראייה פתאומית, מהיום להיום, וכל עצם נראה פעמיים, יש לגשת בדחיפות לבדיקת רופא. כל תופעה פתאומית דורשת בירור מיידי!

עמותת לראות – לחקר בריאות העין ומניעת עיוורון בישראל המקדמת רפואת עיניים מונעת
עבור חצי מיליון אזרחים הסובלים מבעיות עיניים
מביעה תמיכה במאבק הרופאים למען הרפואה הציבורית בישראל

למרות השעות הרבות בחדרי הניתוח, בקבלת חולים ובטיפולים רפואיים מסורים, העמותה זוכה ל4000 שעות התנדבות בשנה מרופאי העיניים, למען הקהילה
עמותת לראות מודה לכל הרופאים המתנדבים מעומק הלב

הנהלת העמותה מקווה לסיומה המהיר של השביתה, למען החולים ולמען הרופאים השובתים ולהבראת הרפואה הציבורית במדינה לתועלת כל אזרחיה

נדין הולנדר
מנכל עמותת לראות
www.eyes.org.il
054/4230012