Blog

אנו שמחים לבשר על השקת עדשת הפרימיום החדשה שלנו:
1 DAY ACUVUE® MOIST® for ASTIGMATISM

1 DAY ACUVUE® MOIST® for ASTIGMATISM מציעה את כל היתרונות הקיימים בעדשה המוכרת 1 DAY ACUVUE® MOIST®   לצד דאגה מיוחדת לצרכים של מטופלים אסטיגמטיים.

מה היתרונות ?

·        ראיה חדה ויציבה לאורך כל היום1 הודות לטכנולוגיית ה- Accelerated Stabilization Design ASD)).
·        נוחות יוצאת דופן מבוקר עד ערב2, הודות לטכנולוגיית LACREON™.
·        טווח הפרמטרים הרחב ביותר מכל עדשת מגע טורית חד יומית אחרת3 = 1528 פרמטרים.
·        התאמה קלה ומהירה: 95% הצלחה כבר בהתאמה הראשונה.4
·        הגנת UV :עדשת המגע שמציעה את ההגנה הגבוהה היותר מפני קרינת UV מבין עדשות המגע הטוריות החד יומיות.

מאפייני המוצר:
·        עוצמה ספרית +4.00 עד-9.00
·        12 זוויות: 10°,20°,60°,70°,80°,90°,100°,110°,120°,160°,170°,180°
·         4 צילינדרים שונים: 0.75-, 1.25-, 1.75-, 2.25-

סדנאות התאמה לאופטומטריסטים
במהלך החודשיים הקרובים נערוך סדנאות התאמה במספר מוקדים ברחבי הארץ.
להרשמה צרו קשר עם נציג ג'ונסון
מה- 1.8.11 עד 31.12.11  במבצע 3+1.
על כל קניה של 3 קופסאות יקבל הלקוח –
קופסה רביעית מתנה
בהזמנה של תכנית חצי שנתית ושנתית יסופקו 6 קופסאות,
ואילו היתרה תסופק  לאחר כ-60 יום.
הודות למבנה הזהה של שתי העדשות, זה הזמן לשדרג מטופלים המרכיבים כיום את עדשות המגע
1•DAY ACUVUE® for ASTIGMATISM ללא כל צורך בהתאמה מחודשת!

השינויים בעובי הקרנית לאחר טיפול בקשרי צילוב ( crosslinking) לקרטוקונוס ול corneal ectasia – תוצאות של שנה אחת
סיכום מאמר מאת ד"ר ניר ארדינסט,  עמית עזריאלי
פורסם במגזין לניתוחי תשבורת וקטרקט באפריל 2011
המחקר נערך בבית הספר לרפואה של ניו ג'רזי, ניו ג'רזי, ארה"ב.

מטרת המחקר
לקבוע את השינויים של עובי הקרנית במהלך הזמן לאחר טיפול בקשרי צילוב לקרטוקונוס ולאקטזיה של הקרנית (corneal ectasia) המשך…

לחץ תוך עיני: גורם משמעותי בגלאוקומה
לחץ תוך עיני גבוה הוא גורם משמעותי במחלת גלאוקומה וגורם לנזק מצטבר לרשתית.
למרות שקיימים מקרים של גלאוקומה עם לחץ תוך עיני נמוך או בינוני, מדידת הלחץ מהווה עדיין אחת מהאינדיקציות החשובות באיבחון גלאוקומה. המשך…

השינויים בעובי הקרנית לאחר טיפול בקשרי צילוב ( crosslinking) לקרטוקונוס ול corneal ectasia – תוצאות של שנה אחת
סיכום מאמר מאת ד"ר ניר ארדינסט עמית עזריאלי
פורסם במגזין לניתוחי תשבורת וקטרקט באפריל 2011
המחקר נערך בבית הספר לרפואה של ניו ג'רזי, ניו ג'רזי, ארה"ב.

מטרת המחקר
לקבוע את השינויים של עובי הקרנית במהלך הזמן לאחר טיפול בקשרי צילוב לקרטוקונוס ולאקטזיה של הקרנית (corneal ectasia)
עיצוב המחקר
מחקר פרוספקטיבי, אקראי ומבוקר
שיטות המחקר
עובי הקרנית ב apex, בנקודה הדקה ביותר נמדד ע"יScheimpflug(Pentacam) מיד לאחר ביצוע טיפול בקשרי צילוב ( crosslinking) ולאחר חודש, חודשיים, 3 חודשים חצי שנה ושנה לאחר הטיפול בקשרי צילוב
בקבוצת הטיפול שעברה טיפול בקשרי צילוב נערכה השוואה עם קבוצת ביקורת וגם עם העין הסמוכה של קבוצת הביקורת. במחקר התבצעו ניתוח תוצאות של חדות ראייה מתוקנת לרחוק וקריאות קרטומטר.

תוצאות המחקר
המחקר כלל 82 עיניים, 54 עם קרטוקונוס ו28 עם אקטזיה של הקרנית כתוצאה מ LASIK.
ממוצע עובי הקרנית הדק ביותר לפני הטיפול היה 440.7 μm ± 52.9 (SD). חודש לאחר טיפול בקשרי צילוב הקרנית הידקקה ב (P<001) -23.8 ± 28.7 μm, בין חודש ל שלושה חודשים לאחר הטיפול ממוצע הידקקות הקרנית היה -7.2 ± 20.1 μm (P=0.02), לאחר 3 עד 5 חודשים הייתה מגמה של חזרה לעובי הקרנית +20.5 ± 20.4 μm (P<0.01). שנה לאחר הטיפול בקשרי צילוב הקרנית עובי הקרנית חזר לנתונים הבסיס (baseline) אולם, האזור הדק ביותר נותר בעל עובי נמוך במעט ביחס לנתוני ה baseline -6.6 ± 22.4 μm (P=0.1).
התאוששות עובי הקרנית לאחר טיפול בקשרי צילוב הקרנית הייתה מהירה יותר באקטזיה מאשר בקרטורונוס
לא נמצא קשר בין דרגת הידקקות עובי הקרנית לאחר 3 חודשים לבין התוצאות הקליניות אחרי טיפול בקשרי צילוב הקרנית.
מסקנות המחקר
עובי הקרנית יורד ולאחר מכן מתאושש לנתוני הבסיס בעקבות טיפול בקשרי צילוב הקרנית. הסיבה והאימפליקציה של שינויי עובי הקרנית לאחר טיפול בקשרי צילוב הקרנית נתרו ללא הסבר.

בס"ד 20/6/11
שחזור נהלי בדיקות 4 / שנה ג' סמסטר ב' / 2011 תשע"א/ד"ר שריידר

1. Piggy back lenses – טיפול ראשוני לקרטוקונוס.
2. ח"ר של מיופ : -2.00 תהיה – 6/30.
3. פוריה לרחוק 12 eso, BO: X/21/30, BI: 9/6 כמה פריזמות ניתן לפי שירד? 5 BO.
4. היפרופ המביט דרך משקפיו לאינסוף, יסתכל רוב הזמן דרך? פריזמה BD.
5. יש להיזהר במתן מינוס ל..? אנשים מגיל 40 ומעלה.
6. ניתן להשתמש ב-plus build up..? כאשר הפציינט עבר ניתוח קטרקט.
7. עדשות פלוס גורמות לפוריה להיות תמיד יותר? Exo.
8. מיופ שמקבל תיקון לראשונה וכעת יש לו איסופוריה מקרוב – לא רגיל לבצע אקומודציה.
9. האם ניתן להזמין עדשת מולטיפוקל עם פריזמה רק בחלק לקריאה? לא אפשרי.
10. ציקלופלגיה – א. תיישר את העיניים במידה ויש Accommodative esotropia (תשובה נכונה)
ב. משמשת להרחבת אישונים.
11. בת 21, משקפיים -1.25, מתי נמליץ על הורדת משקפיים בקריאה? כאשר יש ill-sustained accommodation
12. היפרופ בן 12 מגיע לבדיקה, מצאנו 3+, מה ח"ר הצפויה ללא תיקון? א. 6/7.5 (תשובה נכונה)
ב. 6/15
ג. 6/120
13. FCC = 2.25 בגיל 40 – במיופ שמוריד משקפיו בקריאה.
14. טעות נפוצה בפרסביופים מתחילים – נותנים over plus.
15. ח"ר של ילדים מתחזים תהיה בדרך כלל – 6/15 בכל עין.
16. הכי חשוב בהחלטות קליניות? לא לשנות הרגלי ראיה של הנבדק.
17. היפרופ מתוקן לרחוק ירכיב את משקפיו לקרוב – תמיד.
18. במתן תיקון – אסור לגרום להפעלת יותר אקמודציה מרחוק מאשר מקרוב.
19. כיצד יש לתקן ילדים היפרופים? עד לתיקון האיסו.
20. מצאנו פריזמה אחת ב-Fixation Disparity, מה ניתן? א. את מה שמצאנו. (תשובה נכונה)
ב. חצי מהפריזמה.
21. עדשות סיליקון הידרוג'ל פתרו בעיקר את הבעיה של – א. חמצן בעדשה. (תשובה נכונה)
ב. יובש בעדשות רכות.
22. מיופ של -5.00 צריך 4 BI בשתי העיניים, כמה דסנטרציה יש לעשות? 4 מ"מ בכל עין.
23. משקפיים בצורת מלבן, מיופיה שווה בשתי העיניים, העדשות נפלו והורכבו מחדש אך לא נכון. מה סביר? נוצרה השפעה פרזימטית BI.
24. היפרופ בן 12, לא מרכיב משקפיים ולא מרגיש צורך במשקפיים. בבדיקה מצאנו +2.75. מה לא ניתן? +2.75.
25. להיפרופ גבוה, בן 15, עדיף שיהיה – AC/A נמוך.
26. בת 48, היפרופיה +1.00 לרחוק, לא מרכיבה משקפיים, FCC = +1.50, NRA = +1.00,
PRA = -1.00, מה תקבל? א. +2.00 לקריאה בלבד. (תשובה נכונה)
ב. +2.50 לקריאה בלבד.
ג. +1.00 לרחוק ותוספת 1.50 לקרוב.
ד. +0.75 לרחוק ותוספת 2.00 לקרוב.
27. רטינוסקופיה -5.00, ניתן הכל חוץ מ..? א. -2.50 (תשובה נכונה)
ב. -3.75.
ג. -4.50.
ד. -5.00.
28. פציינט שלקריאה ב-40 ס"מ צריך +2.00, למרחק מחשב 65 ס"מ יצטרך? +1.00.
29. בחורה שמרכיבה עדשות שבועיות אך מחליפה אותן כל מספר חודשים-?עלול לגרום ל- CLPC.
30. פציינטית מגיעה לאחר שישנה עם העדשות, במנורת סדק רואים עיגולים לבנים בקרנית. כאשר שמים פלורוסין קשה לזהות את העיגולים. מדובר ב- א.תגובה דלקתית זיהומית.
ב. תגובה דלקתית לא זיהומית. (תשובה נכונה)
ג. תגובה אלרגית זיהומית.
ד. תגובה אלרגית לא זיהומית
31. Intacs – למיופיה נמוכה.
32. VS הם – בשכבת דסמט.
33. אודם בלחמית כתוצאה מהרכבת ע.מ רכות יהיה ב-? א. לימבוס עליון.
ב. לימבוס תחתון.
34. ילד בן 8, פעם ראשונה בבדיקה מקבל מרשם -3.50-3.00×180, איזה מרשם סביר לתת?
-2.00-3.00×180.
35. ילד היפרופ, פעם ראשונה מקבל מרשם +2.50-3.00×180, איזה מרשם סביר לתת?
+2.75-1.75×180. (העיקרון הוא שעל כל רבע שנוריד מהצילינדר, נוריד גם מהספר)
36. INTRAOCULAR LENS- מיופיה גבוהה.
37. סיפור על בחורה שישנה עם ע"מ וראינו בסליט עיגולים קטנים, שנמצאים ב- תשובה: מתחת לאפיתל.
38. הדבר הכי חשוב שהבודק צריך לדעת לפני הבדיקה? מהם המשקפיים הקודמים.
39. בחורה שישנה עם העדשות- נראה vs.
40. היו שאלות על פירסבול ושירד.

חסימת וריד רשתית (Arch Ophthalmol) ושבץ מוחי
מחקר מקיף שנעשה על מעל 4000 נבדקים, ופורסם לאחרונה ב Archives of Ophthalmology הראה שבחולים הסובלים מחסימת וריד ראשי יש סיכון מוגבר (יותר מכפול) לסבול גם משבץ מוחי.
במחקרים קודמים המסקנות היו שאין קשר מובהן בין חסימת וריד ראשי לאירוע מוחי, אך יתכן שמדובר במחקרים בהיקף מצומצם יותר.

מחקר נוסף ומקיף שנעשה במזרח לא הראה קשר מיוחד בין חסימת וריד ראשי לשבץ מוחי.
מכיוון שיש תוצאות מחקריות לכאן ולכאן, מומלץ לטפל בגורמי סיכון לשבץ מוחי ביתר תשומת לב אצל מטופלים עם היסטוריה של חסימת וריד עין ראשי.

למרות העדויות הסותרות, החוקרים ממליצים להמשיך באיזון וטיפול בגורמי סיכון הניתנים לשינוי.

במשקפי מולטיפוקל יש חשיבות למירכוז נכון של העדשות במסגרת, ועליהן להיות ממוקמות בצורה כזו שהאזור האופטי של העדשה יהיה מול האישון במדויק.
בעדשות מולטיפוקל יש מעין תעלה לאורך העדשה אשר בה ממוקמים אזורי הראייה. בחלק העליון האזור למרחק ובחלק העדשה התחתון האזור לקריאה. המעבר בין מרחק לקריאה הינו הדרגתי ובהתאם למבט העין דרך העדשה.
כאשר מתבוננים במבט ישר- מסתכלים דרך אזור עליון של העדשה המיועד למרחק. כאשר מתבוננים במבט כלפי מטה, מסתכלים באזור תחתון של העדשה המיועד לקריאה. בין לבין יש אזורי ביניים למרחקי ביניים כמו מחשב וקלפים.
ככל שעדשת המולטיפוקל איכותית יותר, כך יש טווח ראייה רחב יותר בזכות תעלה גדולה תכנון תעלה רחבה יותר דורש תכנון מורכב מאוד עם התייחסות לעיוותים בחומר גלם, הפרעות אופטיות שונות והמרשם. מדי פעם יוצאת לשוק עדשה עם תעלה רחבה יותר מהדור הקודם ואז הנוחות בה גדולה יותר.

לאחר בחירת המסגרת המתאימה, האופטומטריסט אמור למדוד ולעיתים גם לסמן על גבי המסגרת את המיקום של מרכז העדשה לפי האישון. ז"א שעליו לתת 2 נתונים על מיקום העדשה במסגרת במחינת רוחב וגובה (X,Y) כך שמרכז העדשה יורכב מול מרכז האישון. טעות במדידה מעל 1-2 מ"מ (לפי סוג העדשה) עלולה לגרום למרכוז לא נכון של העדשות מול העין כך שמרכיב המשקפיים יסתכל דרך אזור מחוץ לתעלה האופטית, שם יש עיוותים, הפרעות ומרשם לא מדויק. תמיד ש להקפיד על מדידת PD (נתון הX) וגובה (נתון הY) חד עינית.

במבט ישר רואים לא טוב אבל במבט הצידה רואים טוב
מצב זה מרמז שעדשות המולטיפוקל אינן ממוקמות טוב במסגרת.
בשלב ראשון יש לבודד כל עין בנפרד ולראות באיזו עין הראייה משתפרת במבט הצידה. יש להסתיר את עין שמאל עם היד על גבי המשקפיים ולאחר מכן את עין ימין.

אם רואה יותר טוב בעין ימין כאשר מזיז את הראש ימינה כנראה שה PD (מרחק בין האישונים שנמדד ע"י האופטומטריסט) בעין ימין קטן מדי.
הסיבה: מזיז ראש ימינה וממשיך להסתכל ישר אל המטרה- ז"א שמסתכל באיזור יותר פנימי קרוב לאף (אזור נזלי) של עדשה ימין כדי לקבל ראייה יותר ברורה. קרי: אזור הראייה ממוקם פנימה מדי (PD קטן מדי)

לקוח: אינך רואה טוב עם משקפי המולטיפוקל?
נסה להתרגל תקופה מסוימת, בדוק באיזה כיווני מבט אינך רואה טוב, האם למרחק, לקריאה או למצבי ביניים. השווה עם משקפיים אחרים שברשותך ובמידה שהבעיה ממשיכה חזור אל האופטומטריסט ותן לו מידע מעודכן ומדויק. רוב הבעיות יכולות להפתר על ידי כיוון ואיפוס המסגרת על ידי האופטיקאי.

אופטומטריסט: הלקוח אינו רואה טוב?
בדוק מרשם (נתוני פקומטר בעדשות מולטי מתקדמות שונים מהמרשם ומופיעים על גבי מעטפת העדשה), בדוק היטב קימורי המסגרת Faceform, זוית המסגרת Tilt, נתוני PD חד עיני, מרשם, פגמים משמעותיים בציפוי וצורת השימוש במשקפיים.