תגית: נוהלי בדיקות

Direct illumination
1) Parallel paiped
2) Optic section
3) Conical bean
4) Specular refraction
מאירים את מה שרוצים להסתכל עליו

Indirect illumination
1) Sclerotic scatter
2) "indirect" illumination
3) Retro illumination
a) Regular
b) Angle of illumination

סוג תאורה לא ישיר, אנחנו מאירים דבר מה אבל מסתכלים על משהו אחר.
בתאורה לא ישירה ישנן מספר אפשרויות

סוג תאורה לא ישיריה בו מקבלים היבט גלובלי על החלק הקדמי של העין, כשהקרנית מוארת מאחורה. משמע הקרנית תהיה מוארת מאור שמוחזר מהקשתית.
טכניקה- פרלל פייפד או קצת יותר צר מזה בלימבוס הטמפורלי מזווית של כ60 מעלות או יותר. האור נכנס דרך הלימבוס ובעצם מאיר את הלשכה הקדמית. תוך כדי בגלל הזווית הגדולה חלק מהאור פוגש בקשתית ויוצא מהקרנית חזרה אלינו, וחלק עובר החזרה פנימית (אינטרנל רפרקשן) ופוגש בקשתית, חוזר לקרנית בזווית גדולה, לא יוצא מהעין אלא מוחזר עוד פעם לקשתית וחוזר חלילה עד שזה יצא מהלימבוס בצד השני.

מכיוון שזה אור דפיוזי, חלק יחזור גם לכיוונים שונים.
בעצם קורים שני דברים: הקרנית מוארת מאחורה מאור שחוזר מהקשתית (הקשתית אינה משטח חלק לכן האור מתפזר), חלק מהאור חוזר אלינו
וחלק מהאור בגלל הזווית הגדולה (החזרה פנימית) יצא מהצד השני, כך שהלימבוס השני גם כן מואר ולא רק הוא אלא ההילה הזו נראית ב360 מעלות מסביב לעין דך שבמבט קדימה נראה הילה של אור מסביב לעין
זה נותן לנו ראיה גלובלית על כל העין שהקרנית מוארת מאחורה.
משום שמדובר בראיה גלובלית ההגדלה בסליט למפ תהיה הכי נמוכה שאפשר, ולפעמים נעשה זאת בלי הגדלה בכלל, נסתכל על העין בלי המיקרוסקופ, נסיט אותו הצידה ונסתכל על העין כשהיא מוארת.

יש לזה שני שימושים עיקריים:
1) לראות צלקות כשהן מוארות מאחורה
2) לראות מצבים של בצקת בקרנית
כשאנחנו מסתכלים על הקרנית בהגדלה גבוהה נראה שהיא לא שקופה אלא מעט אפור או גוון של שלג, הרקמה לוקחת על עצמה צבע שאינו שקוף, ניתן לראות את הרקמה עצמה.
מצד שני שאנחנו מסתכלים על בני אדם בלי סליט למפ אנחנו לא רואים כלל את הקרנית.
באופן רגיל הקרנית נראת שקופה (שלא משתמשים בסליט למפ)
אם אנחנו לא משתמשים בהגדלה הקרנית עדיין נראת שקופה, ושמאירים מאחורה
עכירויות קלות יחסית או הבדלי גוון שגורמים לקרנית להיות קצת פחות צלולה נראים קצת יותר בקלות, כי זה משהו על רקע צלול לגמרי, זה אפור על שקוף שזה יותר נראה.

סעיף 2
אם נתבונן על הקרנית עם parallel piped אנחנו מסתכלים בתאורה ישירה ובודקים את מה שאנחנו מאירים עליו שזה הdirect illumination הרגיל. בנוסף לזה הקרנית מוארת מאור שחוזר מהקשתית ומדובר באזורים שכרגע אנחנו לא מאירים ולא מסתכלים עליהם, יש מעיין תאורת רקע שמאירה חלקים נוספים מהקרנית ולא מאירה רק את מה שאנחנו מסתכלים עליו.
באופן זה עכירויות קלות יראו ביותר קלות ולזה נקרא indirect illumination, זה אומר שיש אזורים אחרים שמוארים גם כן וניתן לראות גם אותם.
זה סעיף בתוך המכלול של אינדיירקט אילומיניישן,.

סוג תאורה שלישי
נקרא רטרו אילומיניישן- הארת אזור מוגדר מאחורה

עד עכשיו מה שהארנו מאחורה היה יותר דיפוזי, ברטרו אילומיננישן אנחנו בוחרים אזור שמקבל הרבה אור מוחזר.
אנחנו לא מעוניינים בחלק עליו אנחנו מאירים, אלא בחלק של הקרנית שממנו יוצר האור (החלק שמסומן בעיגול אדום).
יש הרבה בלבול בין שני המונחים: אינדיירקט ורטרו
אינדיירקט- דיפוזי ניתן להסתכל בכמה כיוונים
בחרנו בקטע מסויים שרוצים לבחון, לכן מסתכלין על הקטע ממנו האור מוחזר במקרה זה מהקשתית דרך הקרנית (אנחנו רוצים להסתכל על הקרנית)
לפעמים יש הפרעות או נקודות באנדותל ושהאור חוזר מאחורה הוא נשבר בכיוונים שונים ומטיל צלליות קטנות בגלל ההפרעות באנדולתל. ברטרו נראה זאת טוב מאוד
אם נסתכל על זה ישירות ההפרעות הקטנות ההלו יבלעו בתאורה הישירה והן יראו פחות
משתמשים בשיטות תאורה שונות כדי להבליט עכירויות או הפרעות קטנות שלא נראות בכל מצב.
ברטרו אילימוניישן ישנן שתי דרכים לעשות זאת: דרך אחת היא למקם את המבט בדיוק איפה שהאור חוזר (בנק' האדומה) ואם נרצה להסתכל במקום אחר, נזיז את כל הסליט למפ, כך שנקבל את החזרה האור במקום הרצוי.
יש דרך נוספת לעשות זאת: הזזה התאורה בזוויות שונות (ע"י שחרור הבורג בעמוד בו משנים התאורה), אבל עושים זאת לעיתים רחוקות. זה טוב לרטרו אילומיננישן מכיוון כך ניתן לראות בקלות חלקים של הקרנית מוארים מאחורה.

הערכת הזויות ANGLE ESTIMATION
"VON HERRICK"
שאלת מבחן: מזה ואן אריק? שיטת הערכה של הזווית

מערכת של רשתות שהופכות להיות יותר סגורות, עד שזה נשפך לתעלם שלם שזו תעלה משם להפי סקלרל ויינס ואז אל מחוץ לעין.
מהזווית הזו הנוזלים נכנסים מהגוף הציליארי הא]יתל ללא פיגמטנט, הנוזלים חייבים למצוא את הפתח הקטן בין העדשה לקשתית כדי להגיע ללשכה הקידמית. מידת החום או השינויים במידת החום בין הלשכה האחורית לקידמית גורמת לנוזלים לנוע לכיוון מעלה ואז כשהן מתקריים מעט לקראת הקרנית הם מתחילים לרדת.
כל הנוזלים בלשכה הקידמית חייבים לצאת דרך זווית העין שהיא הזווית בין הקרנית לקשתית. אם הזווית הזו רחבה אם להם בעיה, הניקוז פתוח. אם הקרנית יחסית שטוחה והקשתית קרובה לקרנית, הזווית צרה ויותר קשה לנוזלים לצאת כך שהלחץ עלול להעלות.
הערכה גסה של זווית העין היא דבר חשוב, ועושים זאת בשיטת ואן משהו.
השיטה מחייבת אופטיק סקשן בלימבוס הטמפורלי, ב-ד-י-ו-ק בזווית של 60 מעלות (יש סקאלה במכשיר שמראה זאת)
נפגוש את הקרנית באופטיק סקשן וניתן לקרנית בלימבוס את העובי שהוא מקבל שחותכים באלכסון, עובי זה מייצג את עובי הקרנית
אחרי שזה עובר את הקרנית זה מגיע לקשתית ואז שוב עושה עליה פס דק, בין הפס של הקרנית לפס שעל הקשתית יש רווח, אין שם רקמה יש רווח בין הקרנית לקשתית. האזור הזה בין שני הפסים הללו יהיה שחור- ריק, אין מה שיחזיר שם אור. אם הקטע הזה רחב ישנה זווית רחבה, אבל אם הקטע הזה צר נראה רווח קטן ואז הזויות יותר צרה- נרוו אנגל narrow angl
ישנן גישות שונות לגבי המדידה של הרווחים הללו, אבל זה פחות או יותר כך:
אם נגדיר את הזוויות כזויות 0-4,
נעשה השוואה בין עובי הקרנית לעובי השחור (עושים זאת ב60 מעלות מכיוון שאם נעשה זאת בפחות עובי הקרנית יהיה יותר קטן ואז זו לא השוואה נכונה). במידה והחלק השחור יהיה יותר מחצי של עובי הקרנית זו זווית פתוחה (יש כאלו שאומרים גם יותר מזה)
אצל צעירים הרווח פתוח ברמה 4
אם הרווח הוא לא יותר מחצי אלא בערך חצי, זה לא פתוח לגמרי- זו דרגה 3
אם זה רבע מהעובי של הקרנית זו דרגה 2, שזה צר אבל לא מסוכן
אם זה פחות מרבע של עובי הקרנית, משמע רואים שחור אבל מינימלי אז זו דרגה 1- זה צר באופן מסוכן
אם זה 0- זה סגור.
אם זו דרגה 3-4 אין אפשרות על ידי מהלכים חיצוניים לסגור את הזווית. אם נשחק עם האישון ע"י הרחבתו אין מצב שהזווית תסגר.
אם זה דרגה 2 אז האפשרות שהזווית תסגר הינה קלושה, אבל קיימת.
אם זה דרגה 1 הסיכון שהזווית תסגר הוא סיכון אמיתי
לא נראה זוויות סגורות… אנחנו מסתכלים על קטע קטן של הזווית אז ככה שגם אם זה נראה סגור, הזווית הרי ב360 מעלות אז היא תהיה פתוחה בחלק אחר.
זה חשוב לנו מכיוון שמעבר לסיכון שהזווית תסגר, אם רוצים להרחיב את האישון אז הקשתית תתקפל כמו אקורדאון במצב זה ישנן שתי סכנות: סכנה 1- היא תסגור את הזווית (תצמד לקרנית ותסגור את הזווית), סכנה 2: תוך כדי הרחבה של האישון

בגלל האנטומיה של הזווית של הקשתית עצמה (יש קשתית ישרות לחלוטין או מעט קמורות וכו') הזווית יכולה להזיות יוצר צרה כי הקשתית סוגרת אותה, וגם התעלה שהנוזלים עוברים ללשכה הקידמית נסגרת, כך שהנוזלים לא יכולים להגיע מהלשכה האחורית ללשכה האחורית, ואז הלחץ בלשכה האחורית מתחיל לעלות והלחץ הזה דוחץ את הקשתית קדימה וסוגר את הזווית לגמרי. סוג זה של סגירת זווית נקרא papillary block
זה אומר שהאישון סגור בעצם, הלחץ בלשכה האחורית עולה ודוחף את הקתשית קדימה מה שסוגר את הזווית לגמרי.
שרואים דבר כזה לקשתית יש גם מראה נפוח, הלחץ גורם לה להיות מעט יותר דחופה, זה נקרא iris bombe הנוזלים לא עוברים ללשכה הקידמית ודוחפים את הלשכה הקידמית קדימה כך שהיא לא נראת שטוחה, זה חלק מהסתמונת של פפילרי בלוק.

במידה ובהתחלה ישנה זווית פתוחה אין סכנה- תמיד יש מספיק רווח בשביל הקשתית להתקפל ולהכנס לזווית ולא יקרה כלום.
אם הזווית קצת צרה ובודאי אם הזווית בזווית מקורית בעייתית, אז ישנה סכנה שהרחבת האישון תתרום לסגירת הזווית ועליה דרמטית בלחץ התוך עייני.

הזוויות הגדולות ביותר שייכות לרוב למיופים יש להם עין ארוכה יש הרבה שטח ובעיקר למיופים צעירים מכיוון של100% יש לשכה קידמית עמוקה וזווית פתוחה לגמרי.
אצל היפרופים זה יותר בעייתי משום שהעין קטנה יותר אותן הרקמות נכנסות לשטח קטן ומטבע הדברים הלשכה הקדימית יותר רדודה והקשתית יותר קרובה לקרנית מה שנותן זוויות יותר צרה.
לפעמים הזוויות יכולה להסגר לפרק זמן קצר ואז להתפתח שוב, כך שאם נראה זוויות צרה ונחשוש שהזוויות עלולה להסגר, נשלח אותם למומחה ויש טיפול מנע כדי שאם האישון יגדל תמיד הזווית תהיה פתוחה.
אם הזוויות אכן נסגרת והלחץ עולה, הוא יכול לעלות בין 40-80 mmHg, כשזה מגיע ל70-80 קשה למדוד זאת והסימנים נראים, זה מחייב טיפול כירוגי כמעט מיידי.

חומר למבחן בנהלי בדיקות
40 שאלות
ההשלכות הקליניות של הבדיקות
לדוגמה: ח"ר מסוימת, cover test מה ההשלכות?
פענוח/ עיבוד של תולדות ותופעות
תנועות עיניים, קרטומטר, רטינוסקופ, NPC, בדיקה סובייקטיבית, פרסביופיה, אבחונים דו עיניים (בין 5-10 שאלות מחשבה)
ליישם את הנורמות של שנה שעברה, לתסמונות שלמדנו השנה, ולקשר אותן לסיבה שהנבדק מגיע לבדיקה.
לדוגמה:
מי מבין הנבדקים הללו עלול להתלונן על דיפלופיה?
1) constant right eso trop אם נחליף ב intermittent exo trop זו יכולה להיות התשובה
basic eso (2
3)Accommodative excess
Convergence insufficiency (4 התשובה הנכונה
שיטות רפרקטיביות נוספות- שיטת שעון השמש + רובי צ'ק, סטנופייד סליט, שיטת המפריס
טכניקות נוספות שנותנות אינפורמציה- מדוקס, דבל מדוקס, פיקסיישן דיספריטי
עדשות, סרגל עדשות, קרוס צילינדר גבוה
סליט למפ, שיטות תאורה בסליט למפ (דיירקט, אינדיירקט וכו') מתי משתמשים בכל אחת מהן.
פרקס 3 סטפס- יהיו שאלות מכשילות
העצבים הקרנייאלים- לדעת את כולם חוץ מ9 11 ו 12
אינדוס אפקט ודיאומטריק אפקט
אופתלמוסקופיה
אמלסר גריד, רק קאפ טסט, פולפריך, אוטורפקטומטר
לרטרו אילומיניישן יש שתי טכניקות, אחת לא גורשת שינוי במבנה הסליט למפ, אלא מאירים בזווית מסוימת ומסתכלים במקום בו האור מוחזר (משמע זה מואר מאחורה).
טכניקה 2- בעמוד התאורה של הסליט למפ יש בורג שאם עמוד התאורה הוא ישר, הבורג ימצא מולנו, ברגע שמשחררים אותו עמוד התאורה יכול נוע בכיוונים שונים. באופן זה יש שינוי משמעותי של זווית התאורה וניתן לגרום לרטרואילומיניישן בכל מקום שנרצה (לרוב שוכחים להבריג שוב, ואם זה מוטה יפריע בהסתכלות במבט רגיל).

דוגמה:
פרקס 3 סטפס
אחרי השלב השני החלטנו שה RSO עדיין מועמד להיות השריר הפגוע
מה השריר השני?
1) LSO
2) LSR
LIR
LIO
אם ה RSO פגוע, הוא מוריד את העין הימנית לכן השריר השני חייב להיות מרים ולא מוריד, לכן ניתן להוציא את המורידים של עין שמאל LSO LIR
נשארים עם הLIO וה LSR
בשלב השלישי חייבים להשאר עם שני שרירים שעושים אינטורשן או שניהם אקסטורשן:
LSR זו התשובה הנכונה
דוגמה:
ילד בן 3
היפרופ לא מתוקן של 4 דיופטר, ו AC/A של 8/1
מה לתת לו?
משקפיים לרחוק בלבד
משקפיים למרחק ולקריאה חד מוקדיים (מדובר על אותו זוג)
בי פוקאל- זו התשובה הנכונה אם יקבל את התיקון לרחוק בלבד ה AC/A הגבוה יגרום לאסו גם לקרוב
לא זקוק למשקפיים

אם ה AC/A יהיה 2/1 ניתן לו משקפיים למרחק ולקריאה חד מוקדיים (אלה אותם משקפיים- לרחוק שישתמש בהם גם לקרוב).
דוגמה:
ילד בן 5 רואה 6/6 ולא מתלונן, ברטינוסקופיה וסובייקטיבי מגלים 3 דיופטר של היפרופיה
AC/A 2/1
יתרות המיזוג גבוהות לכל כיוון גם לרחוק וגם לקרוב
PRA -4
NRA -1.25
הילד לא צריך משקפיים

טכניקות בדיקה נוספות מחוץ לפרופטר ראה מסמך PDF עם שרטוטים.

הקובץ מכיל תמונות. ראה מסמך PDF על שיטת השמש ברפרקציה הכולל קובץ מקורי עם התמונות.

משתמשים בשיטה זו אם יש לפעמים בדיקות אחרות שאינן אמינות.
בדיקה זו מאוד מדויקת במידה ומבצעים אותה נכון.
השיטה מתחילה משתי נקודות מוצא:
1) בלי רטינוסקופיה בכלל
2) אחרי רטינוסקופיה, אבל לאחר הורדת הצילינדר לחלוטין.
בתחילת הבדיקה הזו אסור שיהיה צילינדר מול העין, אחרת היא לא תצליח.

המטרה בשלב הראשון היא להגיע לערפול שמוריד את החדות לבערך 6/9- 6/12, כל עוד הנבדק בערפול השיטה הזו עובדת.

שיטה אחת: נעשה בסט ספיר בלי רטינוסקופיה (נתחיל מפלוס גבוה ונוריד אותו עד שהוא יתחיל לראות) ואז נערפל אותו.
שיטה שניה: נבצע רטינוסקופיה, אחרי הרטינוסקופיה הנבדק מעורפל (לא נוריד את מרחק הבדיקה), ואם מצאנו צילינדר נוריד אותו.

ערפול- מצב בו עיגול מיעוט הטשטוש הוא מיופי, נמצא לפני הרשתית.

דוגמה:

-3.00 -1.50 X 90 אלו המשקפיים שהנבדק אמור לקבל בסוף

-3.00

-4.50

אחרי רטינוסקופיה עשינו התוצאה שקיבלנו היא: -1.00 -1.50 X 90
לצורך הבדיקה נוריד את הצילינדר ונקבל רק: -1.00 ספר
במצב זה נקבל על הרשתית:

H V

בשלב הראשון נערפל את האדם
ואז נראה לו את השעון:

נשאל אותו אם הוא רואה את הקווים, אם הוא אומר כן זה טוב, אם הוא אומר לא נבין שהוא מעורפל יותר מדי- נוסיף מעט מינוס רק עד שיצליח לראות את הקווים.
העובי של הקווים ניתן לשינוי- יש שעונים עם קווים עבים, דקים, מקווקווים וכו'.
נוסיף מינוס ספר עד שיראה קווים, וזה יקרה שמרידיאן אחד יגיע קרוב לרשתית: הגענו ל -2.50 ספר, ואז הוא יראה את הקווים.

נשאל איזה קו הוא הבולט ביותר?
יש על הרשתית שלו כרגע טשטוש ורטיקלי קל, אבל טשטוש הוריזונטלי גדול (כי ההוריזונטלי רחוק יותר מהרשתית), כל נקודה במרחב תקבל טשטוש כזה:

אם נשים את נקודת הטשטוש הזו על כל קו נקבל טשטוש בולט יותר בשעה 3:

הקו הבולט מייצג את המרידיאן הרחוק מהרשתית, כרגע זה המרידיאן האופקי, כך שאנחנו יודעים שהוא דורש יותר כח מינוס, ואנחנו יודעים שהאקסיס לתיקון הוא אקסיס 90
המרידיאן אופקי דורש יותר מינוס- כדי שהוא יקבל יותר מינוס עושים זאת באקסיס 90.
עכשיו שקבענו מהו האקסיס (˚90) נוסיף את הכח הצילינדרי.

ברגע שנוסיף מינוס צילינדר רק המרידיאן ההוריזונטלי יתקרב לכיוון הורטיקלי, עד ששני הקווים של המרידיאנים הראשיים יראו שווים.

H
V

ברגע שקבענו שהמרידיאן הוא ב90, נאמר לנבדק להסתכל רק על הקווים של 3-9 ו 6-12 (במקרנים מסוימים נוכל לבודד אותם).

הקווים יהיו שווים כאשר נכניס דיופטר וחצי צילינדר.
אם נוסיף עוד רבע צילינדר שאנחנו עדיין נמצאים בערפול, אז המצב יתהפך, והקו האנכי יהיה יותר בולט מכיוון שהציר הורטיקלי יותר מטושטש כרגע, כך נדע שהרבע צילינדר הזה מיותר (כרגע המרידיאן האנכי יהיה יותר רחוק מהרשתית)- המרידיאן ההוריזונטלי קיבל יותר מדי כוח כך שהוא קרוב מדי לרשתית:

V H

לכן נוריד את הצילינדר הזה, ועכשיו נוסיף מינוס עד שנוריד אותו מהטשטוש.
ואז נגיע ל -3.00 -1.50 X 90

דוגמה נוספת:
יש לנו הרבה צילינדר והתחלנו את הבדיקה במצב של ערפול, אבל לא ערפול מושלם:

H V

באופן כללי הנבדק מעורפל לכן מצב זה לא פוסל את הבדיקה, משום שהתנאי היחיד לבדיקה הוא ערפול.

נראה לנבדק את השעון, ונשאל איזה קו הוא הבולט ביותר, הקו הבולט מייצג את המרידיאן שרחוק יותר מהרשתית, לכן הוא יראה שהקו האופקי בולט יותר, נקבע אקסיס 90,
ונוסיף לו צילינדר עד ששני הקווים יהיו שווים.

כשנוסיף חצי דיופטר צילינדר, המרחק בין המרידיאנים לרשתית יהיה שווה, והוא יאמר שהקווים בולטים באותה מידה:

H V

אם נוסיף עוד מינוס רבע צילינדר לוודא, במצב זה הוא יפעיל מעט אקומודציה ויחזיר את המצב לשוויון.

H V

לכן במצב בו הנבדק אומר שהקווים שווים, נוסיף +0.25 ספר, וזה יבטיח לנו שהנבדק אכן מעורפל.
ברגע שנוסיף פלוס רבע ספר, יהיה לנו מצב של:

H V

ניתן לו עוד חצי דיופטר של צילינדר ושוב נגיע לאותו מצב בו שני הקווים שווים:

H V

מכיוון שאמר ששני הקווים זהים, נוסיף עוד רבע ספר כדי לוודא שהוא בערפול, הוא יהיה במצב של:

H V

הוספנו שוב צילינדר, והגענו למצב בו שני המרידיאנים על הרשתית:

H
V

כאומר ששני הקווים שווים, נוסיף +0.25 ספר, והוא עדיין יאמר ששני הקווים שווים

H
V

יש לנו שתי אפשרויות:
אפשרות ראשונה: תיקנו את הצילינדר, הנבדק אומר שהקווים שווים, אבל הוא לא היה מטושטש מספיק, בתחילת הבדיקה, לכן ברגע שנכניס פלוס ספר, זה יקרב רק מרידיאן אחד לרשתית ואז קו אחד שוב יראה בולט יותר.
אפשרות שניה: תיקנו את הצילינדר במלואו, ואז שני המרידיאנים באותו מקום, ופלוס רבע ספר מכניס אותם פנימה בשווה והקווים עדיין יהיו שווים, רק קצת יותר מטושטשים.
כך נוודא שהצילינדר אכן מתוקן.

אם הנבדק מבצע אקומודציה זה פוגע באמינות הבדיקה.

אם המרשם שלו הוא -3.00 -1.50 X 80˚
במקום לשאול איזה קו בולט, נשאל אותו איזה קו או קבוצה של קווים יותר בולטים.
במקרה זה הוא יאמר ש3-9 ו 2-8 בולטים, בינהם זה 2.5 משמע הציר הוא 75.
אם 82.5 זה הציר, אז הקווים שיבלטו בצורה שווה יהיו 2.5 ו3
אם שני קווים צמודים בולטים אך לא במידה שווה, נדע להטות את התוצאה לכיוון הציר שבולט יותר.

למה מכפילים את הספרה הנמוכה יותר של הקו ב30 כדי לקבל את הציר?
הקווים של השעון לא מייצגים אקסיס, אלא מגיעים לקרנית בכיוון מסוים. הקו הבולט מגיע בתמונת מראה לעין, אם הקו הבולט מייצג את המרידיאן הרחוק מהרשתית, קו 2-8 מגיע במרידאן 150 לכן האקסיס לתיקון הוא 60.
התיקון הוא במרידיאן של 90 מעלות ממה שמגיע לעין.

קו מ2-8 וקו מ10-4, מה יהיה הציר?
מצב כזה לא יכול להיות, ככל שנסטה מהקו הבולט זה יהיה פחות ופחות בולט, זה לא יכול להיות יותר בולט לרדת ואז שוב לבלוט.
המסקנה במקרה כזה היא שיש מעט צילינדר, אם בכלל.
אם כל הקווים שווים, או שאין קו אחד או שניים צמודים שבולטים יותר מהאחרים, המסקנה היא שאם יש צילינדר הוא קטן מאוד.

RaubitcekChart
בציור הזה אנחנו מייצגים כל שעה בשעון

בדיקה זו מדויקת מאוד.

בס"ד

שיחזור נוהלי בדיקות 3- דר' שריידר, סימסטר א', מועד א', התש"ע 2010

1. נבדק ראה בבדיקת השעון 3-9, מה יהיה ברשתית?
א. אליפסה עומדת
ב. אליפסה שוכבת
ג. עיגול ברור
תשובה נכונה: א' לפי מאיה או ב' לפי מושקוביץ

2. שמים לאדם עדשה מגדילה במרידאן האופקי בלבד בעין ימין, מה יראה
א. הקיר קרוב בצד שמאל
ב. הקיר קרוב בצד ימין
תשובה נכונה: א'

3. שמים לאדם ב- 2 העיניים הגדלה אנכית:
א. תופעה גיאומטרית נגרמת ללא שינוי תפיסתי
ב. תופעה נגרמת ללא שינוי תפיסתי
תשובה נכונה: ב'

4. מה לא רלוונטי לגבולות דיסקה מטושטשים:
א. Red cup
ב. לחץ תוך עיני
ג. Svp
ד. פינהול
תשובה נכונה: אין לדעת-פינהול כי גבולות מטושטשים מעיד כבר כנראה על פתולוגיה מסוימת ולכן פינהול לא רלוונטי

5. יחס C/D של 0, מראה על:
א. חוסר ברקמה גליאלית
ב. הכל יהיה צהוב
ג. מצב נורמלי
תשובה נכונה: ג'

6. כאשר קשה לראות למטה וימינה, השריר הפגוע הוא:
א. RIR
ב. RIO
תשובה נכונה: א'

7. בן 12 שיש לו איזוטרופיה לרחוק, ואיזוטרופיה יותר גדולה לקרוב, מה סביר להניח שאין לו:
AC/A נמוך

8. מיופ של 6060 בן 45, לא משתמש בתיקון לקריאה, מה נכון?
א. FCC 2.50+
ב. 5.25-
תשובה נכונה: אין לדעת

9. נבדק Basic eso
א. לקרב
ב. להרחיק ולתת משקפי (+)
תשובה נכונה: ב'

10. מיופית של 6.00- בת 45, שיש לה עוד 0.50- כי היא טוענת שהיא רואה עם זה יותר חד, האם זה מקלקל?
כן, אם היא שמה עדשות מגע

11. בסליט למפ ב- retroillumination:
א. 45 מעלות
ב. עכירויות בע"מ
ג. אנדותל
תשובה נכונה: לא ידוע-אנדותל

12. עם מה בודקים בסליט את העדשה התוך עינית?
Optic Section

13. Cross chl ידני?
נותן אפשרויות גדולות יותר של הצילינדר

14. מוסיפים 0.25- לצילינדר בבדיקת השעון והמרידאן השתנה:
א. הבדיקה הסתיימה
ב. הנבדק בערפול
תשובה נכונה: אין לדעת-הנבדק עדין בערפול בשלב זה

15. בדיקה B.B מהי יכולה להראות
א. ציקלופוריה ופריזמה הוריזנטלית
ב. ציקלופוריה וסטראופסיס
תשובה נכונה: אין לדעת-ציקלופוריה והוריזונטלית(הוא יראה ששתי השורות לא בדיוק אחת מעל השניה)

16. נבדק בן 75, יש לו זוג משקפיים לרחוק וזוג משקפיים לרחוק, מתלונן שבשנתיים האחרונות הראיה שלו התדרדרה בהדרגה, אחרי ח"ר, נבדוק:
א. רטינוסקופיה
ב. סליט למפ
תשובה נכונה: ב'

17. ילד בן 4 עם הפרעות קשב, נבדוק לו:
א. תנועות מעקב
ב. בדיקת אישונים (בעיקר undirect)[
תשובה נכונה: א'

18. הזדמנות לבדוק עובר (-) ב:
B.I לרחוק

19. עצב 7:
בלוטת הדמעות

20. עצב 8:
שרירים אלכסוניים

21. העצב הקצר ביותר:
ריח

22. עצב 5:
נותן תחושה לפנים

23. עין שמאל מיופית, עין ימין אמטרופית, הוא מסתכל ימינה, מה יש לו:
א. Eso
ב. Exo
תשובה נכונה: א'

24. היפרופ פשוט אסטיגמט בן 70, אקס 60, באיזה שעה יראה הצילינדר לבודק:
א. 1-7
ב. 2-8
תשובה נכונה: אין לדעת, צריך את השאלה המדויקת

25. היפרופ לא מתוקן עם אקס 60 בסטנאופיק סליט, נמצא אקס:
א. 60
ב. 150
תשובה נכונה: אין לדעת

26. NRA PRA מקבילים לבדיקה:
Range of clear

27. ראיה דו עינית תקינה, מוסיפים עדשות (+) לקריאה, למה זה יגרום?
א. אמפליטודה תגדל
ב. B.O לרחוק ירד
ג. B.I לקרוב
ד. NRA יגדל
זה יגרום לBO לרדת כי הוא יעשה יותר התבדרות ופחוות התכנסות ואם NRA היה מלכתחילה תקין לא הגיוני שהוא יגדל כי אז הוא ישחרר יותר מהמרחק
28. SILO
לא מדכא בטוח

29. מה חייבים לשאול בכפילות:
אם גם כשעוצם את העין יש כפילות

30. במצב של טרופיה
עין אחת עיוורת זמנית בזמן ש 2 העיניים פקוחות

31. A.G
בדיקה לשדה ראיה מרכזי

32. מיופ מורכב עם אקס של 180 שם את הסטנופיק סליט ב- °90
א. הנבדק טעה
ב. צריך להוסיף צילינדר
ג. צריך להוסיף ספייר
תשובה נכונה: אין לדעת-הוא חושף את הצילינדר ולכן זהו השלב שבו נוסיף צילינדר

33. ניסית לעשות המפריס הנבדק גילה ניסטגמוס:
ערפלת יותר מידי את העין הלא נבדקת

34. מה הייחוד של רוביצ'ק?
ייצוג לכל המרידאנים

35. מה נכון לגבי S.S בסליט:
הגדלה נמוכה

36. אדם רואה טוב מרחוק ומקרוב, אך מתעייף בקריאה, מה לא סביר שנמצא לו:
א. תנועת נגד ברטינוסקופיה
ב. היפרופיה
ג. FCC 1.00+
תשובה נכונה: א'

37. בנאדם עם יתרות מיזוג גבוהות עד הטשטוש ו- NPC רחוק מהאף, מה ייתכן?
א. נכשל בפלוס
ב. נכשל במינוס
תשובה נכונה: ב'

38. פרסביופ רואה את הקוים האנכיים יותר ברור ב FCC, מה זה אומר:
הבדיקה לא אמינה

היו עוד שתי שאלות על פארקס.

בס"ד
שיחזור נוהלי בדיקות/דר' שריידר – שנה ג' סמס' א' 2009
1.על מה מתבססת בדיקת רוביטשק?
אבחנה בסימטריה, אבחנה בין טשטוש לכפילות
2. איזה עצב עושה את המסלול הקצר ביותר למוח? 1
3. על מה אחראי עצב 8 ? שמיעה
4. על מה אחראי עצב 7? אוביקיולריס
5. מה בודק conical beam ?תאים בלשכה הקדמית
6. בבדיקת זוית העין – לאיזה תאורה זה דומה? Sclerotic scatter
7. Npc עד האף ויתכן true convergence insufficiency אם יש לו? ac/a גבוה.
8. פרסביופ – יקשה עליו אם יהיה לו ? true convergence insufficiency
9. אצל מי לא נצפה להתכנסות מיזוגית גבוהה? convergence insufficiency
10. בבדיקת ערפול – מה נגלה בקלות.? Latent nystagmus
11. בדיקת המפרסיס יעלה לבדוק? Latent nystagmus
12. ילד בן 15 – מה הכי חשוב לנו לדעת? אם עבר טיפול בראיה/רטיה/תרגילי עיניים
13. ילד שמתקשה להעתיק מהלוח – מה יש לו? Accommodative infacility
14. על מה יתלונן אדם עם accommodative excess
15. מיופ צעיר עם 12exo לקרוב- מתי ירכיב משקפיים? כל הזמן
16. בבדיקת ערפול עשינו ערפול והנבדק אמר שכל הקווים זהים- הערפול נעשה כמו שצריך. מה נעשה? נוסיף 0.25+ לוודא עירפול.
17. בבדיקת שמש רוב הקווים בולטים – מה סביר? יש cly נמוך אם בכלל.
18. אדם עם 25esophoria לרחוק ו- 10esophoria לקרוב?
Ac/a גבוה והיפרופיה לא מתוקנת.
19. אדם עם 15esophoria לרחוק ן- ortho לקרוב- מה סביר?
Divergenc insufficiency
20. בבדיקת סטנאופיק סליט- מרשם 90* 1.50-0.50- ושם חריץ ב-180 –
כמה נצטרך להוסיף כדי שיראה טוב? 2.00-
21. בסטנאופיק סליט 90* 1.00-0.50- איפה יניח את החריץ כדי לראות הכי טוב?
90, אם הערפול תקין
22. אדם מסתכל למטה ושמאלה וזה קשה- איזה שריר פגוע? LIR
23. לאדם יש חדות ראיה 6/20 – מה לא סביר? Sph 1.75+
24. איזו בדיקה מרחבית מקבילה לnra/pra ? range of clear vision
25. מה עושה עצב 5? נותן תחושה ללחמית
26. בבדיקת זווית העין קטע שחור שווה לפס אור (קרנית)? זווית פתוחה לגמרי
27. איפה נראה SOLI בחיי היומיום? מטוס שממריא.
28. מה לא מוסבר לפי הכללים הדו עיניים? Divergence insufficiency
29. בבדיקת שמש קווים 6-12 ברורים – איזה ציר לתיקון? 180- עם הכלל
30. בבדיקת שמש מרשם עם Ax 160 – מה יבלוט? בין 5 ל-6
31. צעיר מיופ ללא תיקון רואה 6/20 ועם פינהול רואה 6/7.5?
זו רפרקציה נורמלית ושכיחה
32. שמים עדשה מגדילה בכל עין רק במרידיאן ורטיקלי ?
תופעה נגרמת, ללא שינוי תפיסתי
33. משתמשים בשני maddox rod כדי לבדוק ? cyclophoria
34. בשלב 3 בבדיקת פארק RSO חשוד- מי עוד חשוד? LSR
35. בשלב שני בבדיקת פארק LIO חשוד לפגוע – איזה עוד שריר חשוד? RIR
36. כששמים עדשה פלוס במרדיאן אופקי בעין ימין? נראה קירוב בשמאל.
37. הוספת עדשות פלוס ו-NPC משתפר – מעיד על?
Pseudo convergence insufficiency
38. אדם עם 16exophoria לקרוב – למה נוטה?
פרסביופ, יראה מטושטש לרחוק, ___________
39. PRA גבוה ואמפליטוד נמוך – מה סביר?
דיכוי עין באמפליטוד, דיכוי עין ב-pra, nra גבוה
40. מיופ מתוקן מוריד משקפיים לקריאה – מה סביר?
Acc.exess, exophoria, esephoria

הרצאה 1
נהלי בדיקות 3/ דר' שריידר
מה יהיה לנו?
1) הבדיקה האופטומטרית- מנקודת מבט קלינית
2) שיטות נוספות לרפרקציה ואיך לנהל בדיקה כשאין פורופטר
3) בדיקות רפואיות, כמו: סליט למפ, אופטלמוסקופיה וכו'

הבדיקה האופטומטרית מנקודת מבט קלינית
נתחיל מתולדות ותופעות מנקודת מבט קלינית
תולדות ותופעות נחלק למספק חלקים:
1) מה מפריע לך? למה באת?
2) מתי זה קורה?
3) האם זה רק בעין אחת? איזו עין?
4) מה עשית עד עכשיו בגלל הבעיה?
5) האם מה שעשית עזר?
זה נותן לנו את המסגרת לעשיית הבדיקה, לדוגמה: אם נדבק יתלונן שיש לו משהו בעין נתחיל ישר עם סליט למפ.
צריך לחקור את התלונה הראשית, מעבר לכך נרצה לדעת:
1) איך אתה רואה? האם אתה רואה טוב אם המשקפיים שלך? האם אתה רואה טוב לרחוק ולקריאה?
2) האם אתה מתעייף כשאתה קורא?
3) האם אתה רואה כפול? אם כן, מתי? באילו תנאים? האם הכפילות הזו היא גם כשאתה עוצם עין אחת?
מנוקולר דיפלופיה= כפילות ראיה שקיימת גם בעין אחת, ישנם מספר גורמים שיכולים להתקיים כאן:
1) אנקורקטד אסטיגמטיזם- אם יש צילינדר לא מתוקן, לכל מרידיאן יש את המיקוד שלו, במקומות שונים כמובן וזה יכול לגרום לכפילות. התמונה השכיחה ביותר של צילינדר לא מתוקן הוא טשטוש ראיה. הצילינדר יחסית גבוה וזה עלול לגרום לכפילות של ממש.
2) קטרקט- מפצל את האור ובמקרים מסויימים יכול לפצל את האור כך שיש שתי דמויות. דיסק של שיינר- יש שי פיינהולים- אם חוסמים את רוב הקרניים נשארים עם שתי דמויות המרוחקות אחת מהשניה, כפילות במקום טשטוש. אם יש קטרקט במרכז העדשה יכול לחסום את הקרניים המרכזיות וטשטוש ראיה יכול להתפרש בתור כפילות חד עינית.
3) עכירות במידיה ולא בעדשה
4) אישון לא תקין- נוצר מעיין שיינר דיסק בקשתית עצמה, בעצם שני אישונים או יותר ולא רק אחד, גורם לכפילות ראיה (יותר מאישון אחד= פוליקוריה) יכול להיות מלידה= קולבומה=הקשתית לא נסגרה מלמטה כך שנוצר מעיין אישון עם חלק מוארך תחתון (אם רק הקשתית לא נסגרה נקרא אנטריור קולבומה) או ניוון הקשתית. בקולבומה אם החלק האחורי לא נסגר אין סיליאר בדי או רשתית יכול להגיע עד לאופטיק דיסק ואז זה רחב מאוד, השדה העליון נפגע קשות כי אין רשתית והעיניים האלה סובלות מראיה לקויה ביותר. קולבומה- ספרטקום של אי סגירה שיכול להיות קל מאוד שנסגר מאחורה אבל לא מקדימה, אבל יכול להיות חמור שלא נסגר לא מקדימה ולא מאחורה.

5) קרטוקונוס- הקרנית מעוותת ומייצרת מוקדים שונים של הדמות- הכפילות ראיה קרטוקונוס היא לא כפילות של ממש אלא יותר ראיית צלליות נוספות ליד המבט המרכזי. רוב הזמן קרטוקונוס לא רואים כפול אלא מטושטש או עוד כמה דמויות= כפילות חד עינית.

חשוב לוודא אם הכפילות היא חד עינית או דו עינית.
אם מדובר בכפילות דו עינית נרצה לדעת אם היא הוריזונטלית או ורטיקלית כשרוב הזמן אם מדובר בשיתוק של שריר מסויים, חוץ מהלטרל רקטוס או מידיאל רקטוס הכפילות תהיה אלכסונית ולא רק אופקית. במצב זה נהיה צריכים לבדוק במחשבה שמדובר בפגיעה באחד השרירים או יותר, או באחד העצבים.
רוב הזמן אם הכפילות היא אופקית, שזה יותר שכיח, מדובר בהפרעה של הראיה הדו ענית כולל כל התסומנות של איסו ואקסו- התכנסות התבדרות וכו'. במצב זה הכיוון שלנו לא יהיה איזה שריר פגוע, כי למעשה אין, אלא מה התסמונות התפקודית שעליה מדובר.
בנוסף בד"כ פגיעה בשריר גורמת לכפילות כל הזמן שחומרתה משתנה בהתאם לכיוון המבט. כפילות שנובעת מאיסו או אקסו (קונורגנס אינספישנסי וכו') בד"F קיימת בתנאי מתח ראייתיים, כלומר כשיש עומס על המערכת. דוגמה: קונוורגנס אינספישנסי- גורם לכפילות שאנחנו מסתכלים מקרוב מאוד ובנוסף שאנחנו עייפים
אם יש שיתוק שריר עייפות לא מעלה ולא מורידה.
כפילות בגלל קושי תפקודי… מי שעייף יותר זה יותר בעייתי.
כפילות פתאומית שלא הייתה לפני שבוע או לפני חודש דורשת הפניה מיידית לנוירולוגיה, האם זה תמיד מצב של סכנת נפשות? לא תמיד, אבל יכול להיות.

• האם אתה רואה טוב? האם אתה מרגיש טוב עם העיניים (דומעות, שורפות, צורבות וכו')? שאלה חשובה שהנבדק מרכיב עדשות מגע.
סיבה נוספת למצמוץ בלתי פוסק מלבד יובש- ספזם- כיווץ שריר האורסיקולריס בלי יכולת לשחרר- נקרא בלפרל ספזם.

• היסטוריה עינית
האם היו לך ניתוחים או טיפולים מיוחדים בעבר. לא תמיד הנבדק ידע לענות על זה…גם שהנבדק אומר לא, להשאיר את זה בסימן שאלה (ייתכן שעבר ניתוח בגיל צעיר)
ייתכן שאנשים עברו בצעירותם תרגילי עיניים שיוכלו להסביר בעיות הקיימות אצלם כיום.

• היסטוריה רפואית
הפרעות כמו סכרת הן נדירות בגיל צעיר, ובמידה והן קיימות הנבדק יהיה מודע לכך כך שלא תמיד צריך לשאול שאלות פרטניות לגבי כללל מחלה.
לכן נשאל את הנבדק אם הוא בריא או סובל ממחלות שמשפיעות על הראיה?
כל אדם חולה סכרת אמור לדעת שיש לבדוק את העיניים באופן תקופתי.
מבחינה קלינית לחץ דם נמוך גורם לעיתים להפסקת או תזונת הדם לעיניים עם תופעות ראיה מוזרות כמו איבוד ראיה זמני של שניות, ראיית גלים, נקודות צבעוניות שחורות או לבנות שהן תוצאה של הפסקת הזרימה לזמן קצר, רואה שמישהו עם לחץ דם נמוץ מתכופף או קם מהמיטה נפוץ אצל נשים ובעיקר אצל נשים בהריון או נשים עם מגרנות.
לעיתים זו תהיה התלונה העיקרית משום שמדובר בתלונה ראייתית מובהקת: אני רואה נקודות מול העיניים לכן נשאל על מצב לחץ הדם?
מתי זה קורה? שקמים מהמיטה? מתכופפים? וכו'…. לפי השאלות הללו נגיע להבחנה, נמליץ לא לאכול מלח במצב הזה….

בתולדות ותופעות נשאר במסגרת הצפויה, דברים שהם צפויים שנהיה למישהו בגיל שלו ובתנאים בו הנבדק נמצא (הרכבת משקפיים, עדשות מגע וכו').

• לשאול האם הנבדק לוקח תרופות שמשפיעות על העיניים.
אם הם אומרים כן ואנחנו לא מכירים את התרופה, נשאל מה התרופה הזו עושה, או למה הם נוטלים את התרופה הזו? אנחנו אמורים להכיר את התרופות שמשפיעות ישירות על העיניים או הראיה, לדוגמה: תרופה לפצעי בגרות שידועות כמייבשות את העיניים, או סטרואידים שמשפיעים על העיניים.

חדות ראיה
אחרי חדות ראיה ללא תיקון ועם תיקון אנחנו אמורים לדעת פחות או יותר לא רק את סוג הליקוי אלא גם את מידת הליקוי, ישנה קורולציה לא רעה בין חדות הראיה הלא מתוקנת לבין הרפרקציה.
אם רואים שהנבדק הוא בעל משקפיים עם מספר גבוה אין טעם לבדוק אותם ללא תיקון…
יש לנו אינדיקציה ראשונית לגבי הרפרקציה.
למי שיש מולטי פוקל, ולמעלה זה -1 ולמטה זה +2.50 אם נבדוק אותם בלי המשקפיים לפעמים הם יראו 6\6 משום שהמיופיה הזו פוחתת במשך הזמן והם מרכיבים את המשקפיים האלו הרבה זמן, זה משהו שחשוב לדעת מראש…
חדות ראיה ללא תיקון נותנת לנו אינדיקציה טובה לגבי איפה המצב של הפציינט
בהיפרופים תמיד יש לבצע חדות ראיה ללא תיקון כי אף פעם לא ניתן לדעת מה נקבל
היפרופ יכול לראות טוב גם בלי משקפיים…
עלינו להפעיל שיקול דעת ברישום החדות

• לא לבזבז זמן יקר
אם הנבדק מהסס שהוא קורא שורה ויש לנו בסיס להאמין שהוא יודע מספרים, נעשה השערה ונסיים את הבדיקה.
אם האדם מהסס סימן שהוא לא רואה, אז לא ניתן להם להסס ולנחש
שעושים חדות ראיה לקרוב לא צריך לקרוא את כל השורה, אלא רק מספר אחד מכל שורה. חדות ראיה לקרוב יכולה להיות טובה בהרבה מצבים שונים להתחיל ישר מ1J ולא את כל הספרות

מבחן כיסוי
לא לוותר על הבדיקה הזו, אפשר לגלות בה דברים מפתיעים 8 אסו טרופיה ולא רואה כפול, סימן שהוא מדכא… הבדיקה הזו תראה לנו אם לבדוק סטריואופסיס… עלינו לבדוק סטרביסמוס וכו'.
נרצה לדעת את הבדיקה הזו בהתחלה ולא בסוף… יכול להיות שהבדיקה הסובייקטיבית נקבל 6\12 ופינהול לא יעזור… לכן לבצע את הבדיקה הזו בהתחלה

במידה ואנחנו עושים מבחן כיסוי, ישנה משמעות גדולה לסוג של הסטיה אם הסו הוא קונסטנט עד להוכחה אחרת העין הסוטה מדוכאת כל הזמן. העין השניה היא המובילה
אם מדובר באינטרמינט ולא בקונסטנט עד להוכחה אחרת העין הסוטה תקינה לכל דבר ורק סוטה כשקשה מדי להחזיק אותה ישר.
זה עניין של לחץ מאמץ ועומס או רעננות או עייפות זה לא מצב שקיים כל הזמן
לעיניים האלה יש ראיה דו עינית אבל דו עינית שברירית.
אם מדובר באלטרניינטג עד להוכחה אחרת כל עין היא תקינה, מכיוון שהוא מחליף את העיניים, סימן שהוא יכול להשתמש בכל אחת מהן. אבל ראיה דו עינית בסימן שאלה גדול.
חלק גדול מהזמן אין להם ראיה דו ענית בכלל, זה או או, אבל לא ביחד.

מבחן דוגמא בנושא בדיקות אוביקטיביות.

בדיקות אובייקטיביות
רטינוסקופיה
1. רטינוסקופיה במרחק 50 ס"מ נמצא נייטרלי מבלי לשים שום עדשה. התיקון לרחוק הוא:
I. 1.50 –
II. 1.00 –
III. 2.00 ►►►►► –
IV. 2.00 +
2. רטינוסקופיה ממרחק של 3\2 מטר. לפציינט יש מיופיה של 1.00 דיופטר בלי לשים שום עדשה הבודק יראה:
I. תנועה מהירה עם ►►►►►
II. תנועה מהירה נגד
III. תנועת מספריים
IV. תנועה איטית נגד
3. רטינוסקופיה במרחק 6 מטר, תנועת עם בכיוון אחד ונגד בכיוון שני זה מצב של:
I. מיופיה אסטיגטי מורכב
II. היפרופיה אסטיגמטי מורכב ►►►►►
III. מה שנמצא במסגרת היא הרפרקציה המדוייקת לאחר נטרול
IV. אף אחד
4. אדם עושה רטינוסקופיה במרחק 50 ס"מ מהעין. מיופיה של 1.75 – תופיע בתור:
I. תנועה מהירה נגד ►►►►►
II. תנועה מהירה עם
III. תנועה איטית נגד
IV. תנועה איטית עם
5. רטינוסקופיה במרחק 66 ס"מ נמצא ניטרול בלי לשים שום עדשה התיקון לרחוק הוא:
I. 2.00 –
II. 1.50 +
III. 1.50 – ►►►►►
IV. 2.00 +
6. ברטינוסקופיה מ1 מטר בלי עדשת עזר יש תנועת עם בכל המרידיאנים. אפשר להגיד ש:
I. אין מיופיה
II. אין היפרופיה
III. אין אסטיגמטיזם
IV. אין מיופיה אסטיגמטית מורכבת
V. אף אחד ►►►►►
7. ברטינוסקופיה ממרחק 1 מטר בלי עדשת עזר יש תנועת נגד בכל הכיוונים:
I. אין מיופיה
II. אין היפרופיה ►►►►►
III. אין אסטיגמטיזם
IV. אין מיופיה אסטיגמטית מורכבת
V. אף אחד
8. מיופ צעיר של 1.50 – מסתכל על מטרה קטנה ברטינוסקופ שמחזיקים ב67 ס"מ ללא עדשת עשר. עם איזו עדשה תגיע לנטרול:
I. 1.00 –
II. ►►►►► PL
III. 0.50 +
IV. הכל נכון
V. אף אחד
9. פציינט עם mixed אסטיגמטיזם נבדק ברטינוסקופ מינימום ציוד לעשות בדיקה הוא:
I. כל העדשות
II. עדשת + ספייר ו – ספייר
III. עדשה + ►►►►►
IV. עדשה –
10. כל הבאים נכונים בקשר לרטינוסקופיה פרט ל:
א. אקומודציה של הבודק משפיעה על תוצאות הבדיקה ►►►►►
ב. במרחק 50 ס"מ מיופיה של 1.25- תיתן תנועת עם מהירה
ג. במרחק 66 ס"מ מיופיה של 1.75- תיתן תנועת נגד מהירה
ד. אקומודציה של הנבדק מוסיפה מינוס לתוצאה
11. בבואת הרפלקס שרואים ברטינוסקופ הנמצאת באישון הפציינט:
I. על הרשתית ►►►►►
II. בנקודה הרחוקה
III. בנקודה הקרובה
12. רטינוסקופיה ב 6 מטר תנועה עם בכיוון ונגד בכיוון שני זהו מצב של:
I. מיופיה אסטיגמתית מורכבת
II. היפרופיה אסטיגמטית מורכבת
III. מה שנמצא במסגרת היא הרפרקציה המדוייקת לאחר נטרול
IV. אף אחד ►►►►►
13. לפציינט יש תיקון רפרקטיבי +1.00\-2.00×90 בביצוע רטינוסקופיה במרחק 67 ס"מ ללא עדשת עזר תנועת הרפלקס תהיה:
I. עם ב2 הכיוונים ►►►►►
II. נגד ב2 הכיוונים
III. עם בכיוון אחד ונגד בשני
IV. עם בכיוון אחד ונטרול בשני
14. סיימת רטינוסקופיה במרחק 67 ס"מ ללא עדשת עזר ומצאת במסגרת הבדיקה –1.00\-1.00×90 אם אתה מתקרב ל50 ס"מ מהפציינט הנטרול ייקבע שוב אם תהיה במסגרת הבדיקה הממצא:
I. –0.50\-0.50×90
II. ►►►►► –0.50\-1.00×90
III. –1.00\-0.50×90
IV. –1.50\-1.00×90
15. למה בבדיקה ע"י רטינוסקופ יש אופטומטריסטים שמתחילים עם עדשה חיובית 2.00 + או יותר לפני העין הלא נבדקת:
I. כדי לבטל מרחק בדיקה
II. כדי לבטל אקומודציה ►►►►►
III. כדי להקל בחיפוש ציר
IV. יותר קל לזהות את התנועה
16. בודקים במרחק של 3 מטר פציינט מיופ של 3 דיופטר ע"י רטינוסקופ התנועה היא:
I. עם הכיוון
II. נגד הכיוון ►►►►►
III. אין תנועה
17. בודקים פציינט היפרופ של 2 דיופטר ע"י רטינוסקופ כדי לקבל ניטרול יש לנו להתרחק מהפציינט ב:
I. 2 מטר
II. 50 ס"מ
III. 1.5 מטר
IV. אין אפשרות לקבל ניטרול ►►►►►
18. בבדיקה ע"י רטינוסקופ האופטומטריסט לא מגלה כיוון או מהירות התנועה- מה השלב הבא:
I. זה מצב של ניטרול
II. אין מה להמשיך בבדיקה
III. הוא ממשיך בעזרת עדשות + או – ►►►►►
IV. זה מצב של פתולוגיה
19. MEM? :
I. קרטוקונוס
II. שיטה להתאמת ע"מ
III. רטינוסקופיה ►►►►►
20. להיפרופ 2.00 + עושים רטינוסקופיה ממרחק 67 ס"מ :
I. תהיה תנועת מהירה
II. תהיה תנועה מהירה ועמומה
III. תהיה תנועה עמומה וחדה
IV. תהיה תנועה איטית ועמומה ►►►►►
21. מראה concave (קמורה) ברטינוסקופ:
I. הופכת תנועת עם לנטרול
II. הופכת תנועת נטרול במראה אחת לחוסר נטרול במראה השני
III. עם במראה השטוחה יהיה נגד לכן יהי נטרול
IV. אף אחד מהתשובות ►►►►►
Rexotropia. 22 שרוצים לעשות עליה רטינוסקופיה מה עושים:
א. נכסה עין ימין ונעשה רטינוסקופיה על עין שמאל קודם
ב. נכסה עין שמאל ונעשה רטינוסקופיה קודם על ימין ►►►►►
ג. לא נכסה בכלל
23. רטינוסקופ במצב concave:
א. יהפוך רפלקס של היפרופ לwith
ב. יהפוך רפלקס של מיופ לwith
ג. ישמור על נטרול בנקודה הרחוקה ►►►►►
24. באיזה מצב אפשר לעשות רטינוסקופיה בלי עדשה אופטלמית:
א. היפרופ אסטיגמטי מוכב
ב. היפרופ אסטיגמטי פשוט
ג. צילינדר מעורב
ד. מיופ אסטיגמטי מורכב ►►►►►
25. מרשם 90* 2.00- / 1.00+ ב RET 1.50- ב 67 ס"מ רואים
א. עם ב 2 כיוונים ►►►►►
ב. נגד ב 2 כיוונים
ג. עם באחד נגד בשני
ד. נגד באחד נטרול בשני
26. עושים RET ממרחק 1 מטר ויש תנועת עם בכל הכיוונים יש להניח:
א. אין מיופיה
ב. אין היפראופיה
ג. אין אסטיגמציה
ד. יש מיופיה פחות מ – 1 ►►►►► D
27. RET מוצאים נטרול בציר ראשון ונגד עבה ומהיר בציר שני
א. מתרחק מהנבדק, הנגד הופך לנטרול והנטרול הופל לנגד
ב. מוסיף D0.75- ציר הנטרול יהפוך לנגד
ג. בודק 45 מעלות בין הצירים, יהיה תנועת עם
ד. מוסיפים 0.75+ הניטרול הופך לנגד, והשני ייתן רפלקס יותר איטי ופחות חזק ►►►►►
28. כשעושים RET לפציינט
א. לשים אוקלודר על עין R כשבודקים L
ב. לשים אוקלודר על עין L כשבודקים R
ג. לעשות עין שמאל לפני עין ימין
ד. אף אחד מהנ"ל ►►►►►
29. צריך 12.00- RX ברטינוסקופ תראה רפלקס
א. עמום ומהיר
ב. איטי ובהיר
ג. מהיר ובהיר
ד. איטי ועמום ►►►►►
30. הרפלקס שנראה לבודק ברטינוסקופיה הוא
א. מדומה
ב. מדומה וישר
ג. ממשי והפוך ►►►►►
ד. ממשי וישר
31. היפראופ של 2.00+ לא מתוקן, ללא עדשות עזר ברטינוסקופיה רפלקס
א. עמום ואיטי ►►►►►
ב. עמום ומהיר
ג. חזק ואיטי
ד. חזק ומהיר
32. ב – MEM מוסיפים עדשה כדי
א. לוודא את ערכת הבודק
ב. לנטרל אקומודציה ►►►►►
33. ברטינוסקופיה מה לא נכון ?
א. רטינו ממרחק 1 מטר למיופ של 0.75 נראה תנועת נגד ►►►►►
ב. רטינו ממרחק 1 מטר למיופ של 1.75 נראה תנועת נגד
ג. אקומודציה של הנבדק בעין תוצאות (-) יותר
34. בבדיקת RET הסליט הוא ב-45 מעלות ומקבלים 3.00+ וב135 מעלות מתקבל 5.00+ מרחק בדיקה 50 ס"מ מה המרשם:
א. ►►►►► +3.00/-2.00*135
ב. +3.00/+2.00*135
ג. +5.00/-2.00*45
35. בבדיקת MOHINDRA מה נכון?
א. בדיקת רטינוסקופיה ציקלופלגית נותנת תוצאה נמוכה יותר מבדיקה זו בחצי דיופטר.
ב. מבצעים את הבדיקה בחושך ►►►►►
ג. סוגרים עין אחת
ד. אם בודקים בחצי מטר מורידים 1.25 דיאופטר.
36. נטרול ב- 1 מטר באקס 90
נטרול ב- 0.50 מטר באקס 180
מהו המרשם?
א. 1.00-1.00 ב- 180 ►►►►►
ב. 1.00-1.00 ב- 90
37. רטינוסקופיה ממרחק 2.00- 50 ס"מ נמצא 5.00+ באקסיס 45 ונמצא 7.00+ בציר 135 מה המרשם
א. 135* 2.00- / 5.00+ ►►►►►
ב. 45* 2.00- / 5.00+
ג. 45* 2.00+ / 5.00+
ד. 135*2.00+/5.00+
5
אופטלמוסקופיה
1. באופטלמוסקופיה בודקים את הדיסקה לפני הרשתית בגלל:
I. שזה יגיד לנו אם הפציינט רואה טוב
II. שזה הכי קרוב לזגוגית
III. שזה לא יסנוור את הפציינט ►►►►►
IV. העורקים צרים ביותר שם
2. באופטלמוסקופיה ישירה מוצאים בהשוואה לאי ישירה:
I. תמונה יותר גדולה
II. שדה ראיה גדול יותר
III. דמות הפוכה
IV. קושי לראות דרך האישון ►►►►►
3. פציינט 2.00 – שהדיסקה שלו מורם ב2\1 מ"מ הדיסקה תיראה ברור עם איזו עדשה באופטלמוסקופ:(וורמינגטון מצגת 2 אופטלמוסקופיה שקופית 7)
I. –0.50
II. ►►►►► +1.50
III. –2.50
IV. –3.50
4. במקרה של אקסנטריק פיקסשיון המכשיר שיעזור באבחנה הוא:
I. אופטלמוסקופ
II. רטינוסקופ
III. קרטומטר
►►►►► Visuscope. IV
5. בודק מיופ לא מתוקן של 5.00- בודק פציינט שהוא היפראופ של 6.00+ כדי לראות את הדיסקה הוא יכניס לאופתלמוסקופ עדשה של
א. 6.00+
ב. 5.00-
ג. 1.00+ ►►►►►
ד. 11.00+
6. שדה הראיה באופתלמוסוקפיה ישירה הוא בערך (וורמינגטון אופטלמוסקופיה 1 /17)
א. רוחב דיסקה אחת
ב. רוחב 2 דיסקאות ►►►►►
ג. רוחב 3 דיסקאות
ד. רוחב 4 דיסקאות
7. באופתלמוסקופ מה נראה כאשר יש פיגמנטציה בעדשה ? (אופטלמוסקופ יה 1 שקופית 27)
א. שחור על גבי אדום ►►►►►
ב. לבן על גבי אדום
ג. לבן על גבי שחור
ד. אדום על גבי לבן
8. בודק באופתלמוסקופ לא ישיר מתקרב לנבדק כדי
א. לבדוק את הפרטים ברישתית ►►►►►
ב.לתת יותר אור ברישתית
ג. לראות יותר אור דרך אישון צר
9. באופתלמוסקופיה ישירה מה לא נכון?
א. ההגדלה בבדיקת עין היפרופית היא יותר מאשר בעין מיופית ►►►►►
ב. הבודק 2.00+ והנבדק 3.00+ העדשה שאיתה נראה את הפונדוס היא 5.00+
ג. ההגדלה בהתבוננות בפונדוס היא 15X
10. בבינוקולר INDIRECT OPHTALMOSCOPE , מה מהבאים נכון?
א. תמיד עדשה קונקייב בעינית.
ב. בכח עדשה קטן מרחיקים את העדשה מהפציינט ►►►►►
ג. בכח עדשה גדול מרחיקים את העדשה מהפציינט
בדיקות לחץ
1. מה לא נכון:
I. בטונומטר גולדמן נוקשות העין לא משפיעה ►►►►►
II. בשיוץ עדיף שהנבדק יישכב
III. כאשר פציינט עבר לייזיק צריך להעלות את הממצא שיצא
2. מה לא נכון?
א. הקרטומטר בודק רק 3.7 מ"מ מרכזיים
ב. ה- NCT (air- puff) נותן קריאות נמוכות מדי בקרניות קשיחות ►►►►►
ג. המשטח הקדמי של הקרנית נותן ¾ מכוח התשבורת של העין
3. טונומטר, מה לא נכון?
גולדמן- לא מושפע מעובי הקרנית ►►►►►
שיוץ בשכיבה
טונומטר פרקינס עם טיפות אלחוש
AIR PUFF סריקה ראשונית לגלו'
4. בגולדמן טונומטר איפה נשים את ה- BIPRISM ? נתון קרטומטריה: 45/49 באקס 90.(מסמך וורד וורמינגטון דף 10)
א. 2- / 0 מעלות ►►►►►
ב. 2- / 45 מעלות
ג. 2- / 90 מעלות
ד. כל אחד מהנ"ל
אוטורפרקטומטר
1. רפרקטומטר אוטומטי העובד על עיקרון של 2 חרירים (pinhole) בנוי לפי העיקרון: (וורמינגטון מסמך וורד אוטורפרקטומטר)
I. מדוקס
II. וורט worth
III. בגוליני
IV. שיינר ►►►►►
2. במה האוטורפרקטומטר פחות טוב: (וורמינגטון מסמך וורד עמוד 10)
I. צילינדר גדול
II. צילינדר אלכסוני
III. צילינדר קטן ►►►►►
IV. תמיד מדוייק
קרטומטר/מיפוי קרנית
1. במה תטעה יותר בקרטומטר:
I. צילינדר אלכסוני ►►►►►
II. צילינדר קטן
2. קרטומטר לא יכול לבדוק:
I. קרנית עם קרטוקונוס
II. קרנית עם שריטה ►►►►►
III. עם מיופיה
IV. קרנית אירגולרית
3. קרטומטר לא מבדיל:
I. אסטיגמציה רגולרי ואי רגולרי
II. מיופ או היפרופ ►►►►►
4. דמות פורקנייה מס' 1 באה לידי ביטוי ב (ויקיפדיה purkinje images)
א. רטינוסקופיה
ב. קרטומטר ►►►►►
ג. גולדמן טונומטר
5. רוצים לעשות קרטומטר לפציינט שעבר PRK מהן (מצגת קרטוקונוס סילברט21)
א. 1.00+ שירחיב את הטווח ל D6.00 למטה – קרטוקונוס
ב. 1.00- שיפחית את הטווח ל D9.00 למעלה
ג. 1.25+ שירחיב את הטווח למעלה ב D9.00
ד. 1.00- שיפחית את הטווח למטה ב – D ►►►►► 6.00
6. טפוגרפיה קרנית מה לא נכון ?
א. ככל שהמשטח אדום כתום קרנית יותר קמורה
ב. ככל שהקרנית יותר קמורה PLASIDO יותר קרובים
ג. הנתונים המספריים שמקבלים נותנים מידע מצומצם לגבי איזור מצומצם בקרנית. ►►►►►
7. קרטומטר על פציינט עם קרטוקונוס כיצד נבצע?(מצגת קרטוקונוס סילברט 21)
א. נוסיף 1.25+ שירחיב את הטווח ב9.00+ ►►►►►
ב. נוסיף 1.00+ שירחיב את הטווח ב6.00-
ג. נוסיף 1.00- שירחיב את הטווח למטה בD8
ד. נוסיף 1.25+ שירחיב את הטווח למטה ב-D5.00
8. מה נראה במיפוי קרנית של פציינט שעבר ניתוח לייזר?
א. קרנית רגילה
ב. ככול שיוצאים מאיזור האישון יש יותר אברציות ►►►►►
ג. איזור עגול ובתוכו button (central island)
סליט לאמפ
1. עם איזה תאורה בסליט בודקים את האנדותל:
I. סקלרוטיק סקטר
II. פרלל פייפט
III. אופטיק סקשון
IV. ספקולר רפלקשון ►►►►►
2. העקרון של מראה חשוב לאיזה מכשיר:
I. קרטומטר
II. מנורת סדק ►►►►►
III. לייזר
IV. פוקומטר
3. איך בודקים CONJUNCTIVA ב – SLIT LAMP
א. WIDE PARALEL PIPED
ב. NEROW PARALEL PIPED
ג. DIFUSED ILLUMINATION ►►►►►
ד. OPTIC SECTION
4. אם יש צלקת ישנה על הקרנית
א. נראה ע"י פלורסין
ב. נראה ע"י אופטיק סקשון
ג. נראה ע"י אופטיק סקשון בסטרומה ►►►►►
ד. נראה בדיפיוזד באנדותל
ה. 1+2
ו. 1+3
ז. 1+2+3
5. איך נראה אפיתליום מיקרוציסט בסליט ?
א. DIRECT
ב. RETRO ►►►►►
ג. OPTIC SECTION
ד. DIFUSE
6. איך נראה FUCHS DYSTROPHY בסליט?
א. תאורה ישירה עם O.S
ב. תאורה ישירה עם P.P
ג. CONICAL BEAM
ד. תאורה עקיפה ►►►►►
7. ניתן לזהות בצקת מרכזית בקרנית central corneal clouding ע"י תאורה במנורת סדק בצורת:
א. פרללפייפט (סדק ברוחב 2מ"מ) (מאיירס שקופית 33)
ב. ►►►►► sclerotic scatter
ג. חתך דק
ד. החזר ספקולרי specular reflection
8. בסליט עם תאורה ישרה direct illumination בודקים:
I. כל השכבות של הקרנית
II. אפיתל, אנדותל
III. באומן, סטרומה, דצמט ►►►►►
IV. סטרומה
9. אור ירוק ב SLIT
א. להבדיל בין כלי דם לפיגמנט ►►►►►
ב. להערכת רישתית